הצעירים שמתמודדים בבחירות ורוצים ליצור פוליטיקה חדשה בישראל

16/10/2018 מאת: מערכת "לימודים בישראל" (1,193 צפיות)

הבחירות לרשויות המקומיות לשנת 2018 מתקיימות בסוף החודש, מתי לאחרונה חשבתם לעצמכם שיכול להיות טוב יותר לסטודנטים ולצעירים בעיר שלכם? מסתבר שיש מי שלא מסתפקים בדיבורים אלא יוצאים לשטח כדי לקדם שינוי לטובה. דיברנו עם הנציגים והנציגות הצעירים שמשלבים בין לימודים, עבודה וקמפיין בחירות אינטנסיבי, מעודדים צעירים אחרים לפעול ובעיקר קוראים להמוני הצעירים לצאת לקלפיות, לבחור ולהשפיע ביום הבחירות הקרוב.

המידע באתר הועיל ל94% מהגולשים.

 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:

אהבת? שתף ב:


"חייבים לרענן את השלטון המקומי": הכירו את הצעירים והצעירות שמתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות


כמעט 30 אחוזים מהאוכלוסייה בישראל הם צעירים ועדיין, אחוז ההצבעה בקרב הדור הצעיר הוא הנמוך מכל קבוצות הגיל במדינה. בני נוער, סטודנטים ומשפחות צעירות הם חלק אינטגרלי מהציבור אך לא תמיד הם מקבלים את המענה שהם זקוקים לו מבחינת דיור ותרבות.


לקראת הבחירות לרשויות המקומיות השנה, צעירים רבים החליטו שהם לא מתכוונים להישאר כוח אלקטורלי מוחלש ופתחו במגמה של התעוררות צעירה בכל רחבי הארץ. רגע לפני יום הבחירות, יצאנו לשמוע מהצעירים והצעירות שנחושים לעשות שינוי מה הנושאים שבאמת חשובים להם, ואיך הם מתכוונים לפעול כדי להפוך את העיר שלהם לטובה יותר לצעירים.


יותר צעירים מתמודדים, אך עדיין לא מספיק ניגשים לבחור


הנוכחות של צעירים ברשימות למועצות המקומיות השנה היא מרשימה במיוחד. צעירים מתחת לגיל 40 מגיעים למקומות בכירים ברשימות של מתמודדים מובילים, ובלא מעט ערים אפשר למצוא גם רשימות שייעודיות לצעירים בלבד.


"יש ללא ספק עלייה משמעותית בבחירות הנוכחיות בהתמודדות של נציגים צעירים ושל סיעות צעירות," אומר זיו שמע, שמתמודד בבחירות למועצה במסגרת רשימת "שהם שלנו" בשהם ולומד לתואר BA כללי בלימודי מדעי המדינה ומדעי החברה באוניברסיטת בר אילן. "אני חושב שהדור הצעיר מבין עם הזמן את הכוח העצום שיש בשלטון המקומי, הרי בסופו של דבר הרשות משפיעה הרבה יותר על חיי היום יום מאשר החלטות ברמה הארצית, בשלטון המרכזי. הצעירים מבינים שאם הם רוצים לעשות שינוי בישראל ולהביא פוליטיקה חדשה, הם צריכים להתחיל בשלטון המקומי."


זיו הוא אחד מחברי ומקימי פורום ארצי בשם "צעירים עושים שינוי", מיזם שהוקם על ידי צעירים מכל רחבי הארץ במטרה לסייע להשתלבותם במנהיגות בשלטון המקומי. הפורום נוסד לפני כארבעה חודשים, חברים בו היום כארבעים צעירים וצעירות בין הגילים 17 - 40.


חברי הפורום מספרים שמטרתו המרכזית היא לשמש קבוצה לשיתוף ולייעוץ הדדי בין הצעירים כדי לקדם מהלכים ויוזמות כלל ארציים. "אני מאמין שצעירים חושבים מעט אחרת, זה גם מה שגרם לנו להבין שכשעושים דברים יחד הם עובדים הרבה יותר טוב. שותפות וייעוץ אלה דברים חשובים שעוזרים מאוד לכולנו, בעיקר כשמדובר בתחום שרבים מאיתנו נכנסים אליו בפעם הראשונה," אומר זיו. "המטרה בפורום הייתה לגבש את כל המתמודדים והמתמודדות הצעירים ברחבי הארץ לקבוצה תומכת שתאפשר להעלות רעיונות ולקדם מהלכים רוחביים וכלל ארציים למען הדור הצעיר."


"תחילת הדרך של הפורום הייתה למטרות שיתוף ידע, כדי ללמוד מההצלחות והקשיים אחד של השני, בהמשך הבנו שיש פוטנציאל לדבר הרבה יותר גדול ושאנחנו יכולים לחשוב על היום שאחרי הבחירות וכיצד אנחנו מובילים תהליכים בפן הארצי," מוסיפה עמית צור, ממקימי הפורום וחברה ברשימה של המועמד רמי בר לב ברמת השרון. היא מתארת שבין המטרות שהציב לעצמו הפורום, ייבנו מערכי הכשרה והדרכה לצעירים שמשתלבים בפעילות בשלטון הציבורי, בנושאים שלא תמיד יצא להם להתנסות ולפעול בהם עד כה.


"רק נציגים צעירים ומעורבים יכולים ליצור שינוי אמיתי בקהילה"


בלא מעט ערים ויישובים בארץ, מדווחים הצעירים כי למרות שהם מהווים אחוז ניכר מציבור התושבים, קולם לא נשמע והבעיות שלהם לא זוכות למענה מספק. הסיבה לכך, לדבריהם, אינה בשל חוסר מוטיבציה אלא בעיקר בגלל חוסר בתקשורת עם השלטון המקומי הנוכחי והמבוגר יותר.


"לצעירים היום מאוד אכפת. קל לומר שזה דור שאכפת לו רק מעצמו אבל האמת היא שאנחנו מאוד מעורבים." אומרת עמית. "חברי מועצה בדרך כלל מגיעים לתפקיד בגיל 50 - 60, אחרי שהילדים עזבו את הבית. תחום הצעירים פחות רלבנטי להם. זו תקופת חיים שעוברים בה המון. לחיילים, לסטודנטים ולמשפחות צעירות יש צורכים משלהם שצריך לתת להם מענה."


היא עצמה מתארת שהחליטה להתמודד אחרי ששמעה מלא מעט צעירים ברמת השרון על נושאים בוערים במיוחד. "הרגשתי שרמת השרון כבויה. ראיתי שלצעירים ולבני הנוער בעיר אין מה לעשות, זה הזוי בעיני שאין אלטרנטיבה עבורם חוץ מישיבה בגינה הציבורית. ראיתי שהדברים לא הולכים להשתנות. החלום שלי לא היה להיות פוליטיקאית, אבל ידעתי שאם לא ארים את הכפפה לא יקרה שום דבר."


"אין היום עיר בארץ שלא מבינה את החשיבות של השארת הצעירים בשטחה, אבל השאלה היא האם העירייה באמת מצליחה לדבר איתם." אומר אדיר שוורץ, חבר בפורום 'צעירים עושים שינוי' ומתמודד ברשימת 'התעוררות' בירושלים, שלומד מנהל עסקים ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית. "לדעתי, רק נציגים צעירים שמחוברים לקהילה יכולים ליצור שינוי. הדרך היחידה היא שהקהל הזה יעשה למען עצמו."


לדבריו, אחד הנושאים החשובים בהם מתמקדים ברשימת 'התעוררות' היא עידוד הצעירים להישאר בירושלים. "לפני עשור המצב היה רע מאוד מהבחינה הזו, היום מגמת העזיבה נעצרה הודות ליוזמות חברתיות בעיר, אבל בסופו של דבר לצעיר ירושלמי יותר מעניין היום לנסוע לתל אביב. ירושלים היא עיר מדהימה, אבל היום היא לא נותנת מענה לכל הצורכים של הצעירים שלה."


גם עבור ציבור הסטודנטים שלומדים בבירה, המצב בעייתי למדיי. "סטודנטים ירושלמים שמסיימים לימודי משפטים מגלים שמשרדי עורכי הדין המשפיעים נמצאים בתל אביב. גם רוב משרדי הממשלה וחברות ההייטק ממוקמים בתל אביב והמרכז. אלה אתגרים גדולים מבחינתנו." הוא מוסיף ומציין שהרשימה מתכננת לפעול כדי לסייע לבוגרי מוסדות הלימוד הירושלמים להישאר בעיר גם אחרי התואר.


גם זיו מעיד שאחת הסיבות שהחליט להתמודד בבחירות היה תחושה כי צעירי שהם לא מקבלים ייצוג מספק. "הבנתי שהקול שלנו לא נשמע. אני חושב שאם אתה רוצה לעשות שינוי, אל תשב בצד ותקטר, אלא תצטרף לעשייה ותשנה את הדברים שאתה מאמין שצריכים שינוי מבפנים. יש לנו הנהגה מקומית מעולה, אבל תמיד צריכים לרענן את השורות ולהביא ייצור לקולו של הדור הצעיר."


הוא מעיד שאחת הבעיות המרכזיות לצעירי שהם היא נושא התחבורה. "הבעיה משפיעה על חיי היום יום של כל תושב, אם זה פקקים נוראיים שעוטפים את שהם או חוסר היעילות והזמינות של התחבורה הציבורית מהיישוב החוצה ולהיפך. הדרך לטפל בנושאים כאלה הוא ברתימה של משרד הממשלה ותכנון עתידי יחד עם יועצי התחבורה הטובים ביותר. אנחנו צריכים להסתכל קדימה, ולא רק שנתיים קדימה אלא גם עשרים ושלושים שנה מהיום כדי לתכנן בצורה נכונה את עתיד היישוב."

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 


משאירים את הצעירים בעיר גם אחרי הלימודים


בין הצעירים שמתמודדים בבחירות לראשות המקומית ישנם גם מי שהחליטו להקים רשימות חדשות על טהרת הצעירים. אחד מהם הוא ישראל זרי שעומד בראש רשימת הצעירים של רמת גן "רמת גני", בוגר לימודי תקשורת ודיפלומטיה במרכז הבינתחומי הרצליה ופעיל באגודה למען הלהט"ב.


הוא מעיד כי אחד הגורמים שדרבנו אותו להקים את הרשימה היה העזיבה של צעירים רמת גנים רבים את העיר. "אני חלק מחבורה מאוד מלוכדת של 14 חברי ילדות רמת גנים מאוד שורשיים. היום כל אחד מאיתנו נמצא במקום אחר בארץ. זה אבסורד, כי אנחנו נמצאים במרכז, עשר דקות מתל אביב ומרחק קטן כל כך יוצר הבדל תהומי עבור הגילים האלה. יש כאן בורסה וחברות הייטק ובכל זאת צעירים רבים מחליטים לעזוב. כשהבנו שזה המצב, החלטנו לפעול."

 


לדבריו, למרות התדמית שיכולה להצטייר לרמת גן של מקום צעיר מאוד, המציאות דווקא רחוקה מכך ובפועל אין מענה מספק לאוכלוסייה הצעירה. "יש הבדל משמעותי בין רמת גן לתל אביב. סטטיסטית רמת גן היא העיר עם אחוז הגמלאים הגבוה בארץ. עיר לא יכולה להתבסס בלי גמלאים, אבל גם לא בלי צעירים. צריך להיות סנכרון בין השניים, אבל כרגע אופי העיר מבוגר מאוד."


"הייתה הזנחה של רמת גן," הוא אומר ומסביר את הגורמים האפשריים למצבם של צעירי העיר היום. "יש בעיה בתפישה של מה הקהל הצעיר צריך ולא משקיעים מספיק בנושא. צעירים הם 33% מהעיר הזו וזה הזוי שהם מקבלים מענה מצומצם כל כך."


"שוחחתי עם ראש העיר על הנושא הזה והבנתי שהנושא חשוב לעירייה, הם מבינים את החשיבות של פיתוח הצעירים, אבל זה פשוט לא קורה. יש לכך כמה סיבות. הגיל הממוצע במועצה הוא 52, אין בה באמת מי שייצג את הצעירים. כמו כן, הצעירים לא יוצאים להצביע, והם לא מהווים כוח אלקטורלי. אחוז ההצבעה הנמוך ביותר הוא בקרב צעירים, לא רק ברמת גן. בעיני, לא סתם מגיל 21 אפשר להיבחר למועצה, זה לא צריך להישאר על הנייר."


ישראל מתאר שאחד הנושאים שבהם מתמקדת הרשימה היא קידום הסטודנטים בעיר. לדבריו, קיים היום חוסר במלגות לצעירי העיר, עקב מחסור בתקציבים מתאימים. כמו כן, קיימת זמינות נמוכה מדיי של מרחבי למידה לצעירים. "היום יש מרכז צעירים אחד בלבד ברמת גן למול חמישים מרכזים לגמלאים. המרכזים הללו פועלים בשעות מסוימות, אז מדוע שסטודנטים לא ילמדו בהם בשעות שהגמלאים לא עושים בהם שימוש? אנחנו שומעים מגמלאים רבים שהם מעוניינים מאוד בשיתוף פעולה עם הצעירים והם רוצים שיבואו."


הוא מאמין שקידום התנאים של הסטודנטים הרמת גנים יעודד צעירים רבים יותר להישאר בעיר גם אחרי הלימודים. "יש ברמת גן מוסדות לימוד ייעודיים לתחום העיצוב וסטודנטים מכל הארץ מגיעים לכאן ללמוד בהם, אבל הם אפילו לא משנים את הכתובת שלהם כשהם עוברים לכאן. בערים אחרות ניתן לקבל הטבות, חניה מוזלת, אבל ברמת גן כרגע כאן לא כדאי להם. בין היתר, יזמנו קמפיין כדי לעודד את הסטודנטים לשנות את הכתובת לרמת גן."


הקמפוס הוא המקום לשנות: איך משלבים בין לימודים ופעילות ציבורית?


למול תחילת שנת הלימודים האקדמית החדשה המועמדים הצעירים מעידים שהשילוב בין התואר, העבודה והפעילות הציבורית - שנעשית בהתנדבות - לא קל בכלל, אך הם ממש לא מתכוונים לעצור בגלל הקושי. "כל הצעירים שעושים את השילוב באים מתוך רצון אמיתי שבוער בהם להוביל שינוי. זה לא יהיה קל אבל אנחנו נחושים לקדם את העשייה שלנו. השלטון המקומי חייב להתרענן." אומרת עמית.


אדיר מעיד על עצמו שהשילוב בין הלימודים לפעילות במועצה אפילו מסייע לו בעשייה. "אני רואה איך השניים מזינים אחד את השני. לימודי מנהל עסקים עוזרים לי להבין השלכות כלכליות של התכנון. בעיני, הקמפוס הוא המקום לשנות, אבל זה לא קורה מספיק. יש בו כזה מגוון של תפיסות עולם וזה המקום הכי טוב להתחיל שינוי בחברה הישראלית."


"התקופה האחרונה היא ללא ספק המאתגרת ביותר שהייתה לי, אבל אני מגלה כמה אפשר להספיק כשעוסקים בדברים שחשובים לך," מוסיף זיו לדבריהם. "אני עובד היום כיועץ תקשורת ואסטרטגיה, לומד וכמובן מעורב בעשייה בשהם ומתמודד למועצה בהתנדבות. זה גורר ויתורים מסוימים ומותיר מעט שעות שינה, אבל זה שווה את זה. אני מתכוון להמשיך לפעול למען היישוב שלי והקהילה שלי ולעשות את מה שאני אוהב, לעבוד בעבודה שמרגשת אותי וללמוד על הזמן."


"השנה אני לומד שבאמת הכל אפשרי אם יש לך רצון אמיתי. הרבה עשו זאת לפניי והרבה יעשו אחריי, ואני בעיקר מעודד את כל מי שהקהילה חשובה לו לקום ולעשות למענה."

 

אולי יעניין אותך גם

רוצים להשתלב בהייטק? במסלול חדש ללימודי הנדסאים מכשירים לקריירה בתעשייה

מאת: מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/10/2019
שיתוף פעולה חדש בין אורט וחברת אינטל פותח דלת להגשמת חלום של לא מעט סטודנטים - קריירה בהייטק. שמענו הכל על התכנית החדשה ועל הביקוש להנדסאים בתעשייה של היום. לכתבה המלאה >>

האם בקרוב תשתנה שיטת הקורסים לפטור באנגלית?

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 18/8/2019
כחלק מיוזמה חדשה של המל"ג, שיטת הקורסים לפטור באנגלית צפויה להשתנות לגמרי. מה חושבים הסטודנטים על ההחלטה, והאם לדעתם הקורסים באמת מכינים לאנגלית שנחוצה בשוק העבודה? לכתבה המלאה >>

מבושה לגאווה - חוויית ההגירה מרוסיה מתוארת בפרויקט גמר

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/8/2019
מזל רייבלט, דור 1.5 בארץ, עיצבה כפרויקט גמר לתואר בתקשורת חזותית ספר העוסק בחווית ההגירה והגאווה בזהות שלה, כמי שנולדה בארץ להורים מבריה"מ. לכתבה המלאה >>

סטודנטים יזמו פרויקט לשילוב צעירים עם צרכים מיוחדים באקדמיה

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 29/7/2019
סטודנטים יזמו תכנית לשילוב צעירים עם המנכה קוגניטיבית בקמפוס, בדרך להפוך את החברה שלנו לנגישה וסובלנית יותר. דיברנו עם אחד הסטודנטים שיזמו את התכנית. לכתבה המלאה >>

כרישים, צלילות וספינות טרופות... יום שגרתי בחייו של ביולוג ימי

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 25/7/2019
מתחת למים קיים עולם שלם של יצורים ססגוניים, אותם חוקרים ביולוגים ימיים. סטודנטית ומרצה לביולוגיה ימית מספרים איך זה ללכת ללימודים בחליפת צלילה. לכתבה המלאה >>

מורים שעשו הסבת אקדמאים מספרים איך הגיעו למערכת החינוך

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 11/7/2019
מורים חדשים שעשו הסבת אקדמאים להוראה מביאים איתם נקודות מבט אחרות למערכת החינוך. מה מביא אנשים לחזור לבית הספר ולהוביל שינוי? לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין

עדכונים אחרונים באתר

חדשות ועדכונים

עכשיו בפורום

לכל הפורומים

מלגות חדשות

ימים פתוחים