התפקיד של הסטודנטים: לצאת להיאבק

30/11/2014 מאת: מערכת "לימודים בישראל" (2,683 צפיות)

ארבע שנים עברו מאז שאיציק שמולי נבחר לכהן כיושב הראש של התאחדות הסטודנטים. מאז הוא הספיק להוביל מאבקים חברתיים בעולם האקדמי ומחוצה לו, להיות מראשיה של מחאת האוהלים, להיבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה וגם - לעבור לגור בכפר הסטודנטים בלוד.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


לא יוצא בהצהרות

 

אנחנו תופסים את איציק שמולי ביום לא פשוט. רק אתמול (רביעי) הוא פרסם בעמוד הפייסבוק שלו שדירתו בכפר הסטודנטים בלוד מוצפת ומערכת החשמל קרסה. היינו אמורים לדבר בבוקר, אבל הוא היה עסוק בצמצום נזקים. בשתיים בצהריים, הוא מוצא כמה דקות פנויות בשבילנו...

 

אז מה המצב בלוד?

 

באופן כללי המצב מעולה. אנחנו פותחים עכשיו שנה שלישית, עם 400 סטודנטים שעברו לעיר ועושים כאן פרויקטים חברתיים וזה מדהים. קודם כל, כי זאת המטרה, כסטודנטים, לשאול מה אנחנו יכולים לעשות למען החברה. בנוסף, הם מקבלים מלגות, וזה מסייע להתמודד עם העול הכלכלי הכבד בשנים האלה של הלימודים, לאור המצב של יוקר המחייה במדינה.

 

האמת שדיברנו לא מזמן עם סטודנטים מהקהילה בלוד, שרוצים להישאר בלוד ומודאגים שלא יוכלו, בגלל שאין תשתיות מתאימות.

 

חוסר הוודאות הוא חלק מהעניין של לבוא למקום ולהיות חלוצים בו. צריך להתמודד עם הפחד. יש לנו כבר 80 בוגרים כאן, ואנחנו ממשיכים לפעול כדי לשפר את התשתיות, כדי שמי שרוצה לגדל פה משפחה יוכל לעשות את זה.


אתה מתכוון להישאר בעיר?

 

אני בינתיים פה. אחרי שאמרתי ל - 400 איש לבוא אחרי, אני לא מתכוון להשאיר אותם כאן. זה הבית שלי עכשיו והמקום כבר חלק ממני. אני לא יוצא בהצהרות, ולא אומר שאני מתכוון לגור כאן כל החיים, או לקנות כאן בית. גם אין לי יכולת כלכלית לקנות בית עכשיו. אבל אנחנו כאן שלוש שנים ומתכוונים להישאר.

 

כשפועלים יש לגיטימציה לדרוש

 

כמי שהיה יושב ראש התאחדות הסטודנטים, מה דעתך צריך לעשות לאור תוצאות הסקר האחרון של ההתאחדות? הסטודנטים עובדים יותר מבעבר ומרוויחים פחות, 55% מהם לא מצליחים לשרוד כלכלית בלי עזרה מההורים...

 

אני רוצה להתייחס לשני מישורים. דבר ראשון, התפקיד של הסטודנטים זה לצאת ולהיאבק, לא רק על דברים שעונים על הצרכים המידיים שלהם, אלא למען הכלל. זה היה הקו שהובלתי בתקופה שלי, ואני מאחל שזה יקרה גם עם גלעד (ארדיטי). שיובילו קו של מאבקים חברתיים, שימשיכו לדאוג לעובדי הקבלן ולשכר המינימום. באורח פלא אנחנו מגלים שכאשר פועלים עם הפנים החוצה, יש יותר לגיטימציה לדרוש פנימה. בזמנו עשינו התקדמות משמעותית בהרחבת ההנחה בתחבורה ציבורית, הפחתנו את שכר הלימוד והגדלנו באופן דרמטי תקציבי מלגות. המישור השני הוא לשפר את הרווחה של הסטודנטים עצמם - להסדיר את עניין התשלומים הנלווים והאגרות, כל מיני סכומים שגובים משלא בצדק ולפעמים גם בניגוד לחוק. כל שאר הבעיות של הסטודנטים הן בעיות של כלל החברה כאן, כמו שכר הדירה ויוקר ומצב התחבורה.

 

אבל בינתיים המצב רק מחמיר, השבוע שמענו שתקציב התחבורה הציבורית יקוצץ בעוד 25%...

 

יש קיצוץ רחב גם בנושאים הקשורים להפעלת קווים, וקיצוץ נוסף בהקמה של תשתיות. אני לא בקיא במספרים, אבל יש קיצוץ דרמטי ואנחנו פועלים במרץ. הגשנו 10,000 הסתייגויות לתקציב המדינה, זה בהחלט אחד מהסעיפים.

 

מה לגבי הרפורמה בהשכלה הגבוהה?

 

ישנם שני דברים שחשוב שיקרו. הראשון הוא בכל מה שקשור בייצוג בהנהלה. אם הסטודנטים שותפים לנשיאה בנטל ומבקשים מהם להושיט יד לכיס - הם צריכים להיות שותפים גם ברמת הניהול של המערכת. בשנים האחרונות יש תוספת משמעותית לתקציב ההשכלה הגבוהה, רק שלא תמיד המשאבים האלה מגיעים למקום הנכון. הרבה כספים הולכים לתוספות שכר של המרצים, במקום לסטודנטים, ובינתיים מקצצים שעות תרגול וסוגרים חוגים. הדבר השני הוא לשמור על היכולת של הצעירים להגיע להשכלה גבוהה, חייבים לוודא שהמודל שהסטודנטים יסכימו אליו ישמור על האפשרות של אנשים מרקע סוציואקונומי פחות טוב להגיע לאוניברסיטאות.

 

הדברים צריכים להיעשות מתוך המערכת

 

הנגישות להשכלה היא רק חלק מהבעיה, מה לגבי תכנית הלימודים עצמה? הרבה סטודנטים טוענים שהם לא מקבלים הכנה מתאימה לשוק העבודה.

 

נכון שיש ציפייה הולכת וגוברת שמוסדות הלימוד יספקו הכשרה מקצועית, ושההשכלה לא תהיה רק הרחבת אופקים. אני מאמין ששני הצדדים חשובים. אני לא מסכים עם הגישה התועלתנית הקיצונית שהתפתחה עכשיו, זהו בדיוק אותו חוסר הבנה שבגללו נסגרים עכשיו חוגים. המטרה של האקדמיה היא לפתוח את הראש ולפתח חשיבה ביקורתית. במדינות אחרות מפנימים את זה, גם בארצות הברית, וכאן עדיין לא. ידם של ראשי המערכת צריכה לרעוד לפני הם שחותמים על סגירת תכניות לימוד. כשסוגרים קורסי בחירה וסטודנטים לתואר ראשון לא מקבלים היצע לבחור מתוכו, ההשכלה שלהם נפגעת. אסור לאפשר את זה.

 

אתה יוצא נגד גישה תועלתנית אבל קח לדוגמה בוגרי הוראה, כמוך. הם יוצאים לשוק העבודה ולא מצליחים לשרוד.

 

יש בעיה אמתית במערכת החינוך למשוך בוגרים אטרקטיביים. נכון שהרבה בוחרים במקצוע מתוך שליחות, אבל זה לא הוגן לבקש מהם לוותר על החלומות האחרים שלהם, כמו להקים בית ומשפחה, בשם השליחות הזו. בסופו של דבר השכר של המורים יצטרך לעלות בצורה משמעותית. לי אין הצעת חוק שנוגעת לזה, כי הדברים הללו צריכים להיעשות מתוך המערכת. צריך להביא את שר החינוך להקצות יותר משאבים. זה נמצא במגרש של הממשלה ותלוי בשרים.

 

לסיום, יש מסר שהיית רוצה להעביר לסטודנטים?

 

שציונים זה לא הכל, ושהם יפיקו הרבה יותר מהשנים האלה אם יתרכזו בעוד דברים מעבר ל-לעבור את המבחנים. וכמובן, שיזכרו שיש להם שגריר בכנסת, ואם הם נתקלים בבעיות או רוצים להוביל מאבק חברתי, הדלת שלי פתוחה בפניהם. שיפנו אלי בפייסבוק או באתר שלי.

 

יש לכם משהו מעניין לספר? - אתם מוזמנים להשאיר לנו הודעה