כלכלה יישומית לתואר שני - מי בפנים?

 

 

המחאות החברתיות ברחבי העולם בשנים האחרונות הוציאו לרחוב אנשים שהיינו רגילים לשייך למעמד הביניים ולמעמד הנמוך. המפגינים בכל המדינות המערביות זעקו על המחירים המאמירים של מוצרי הצריכה הבסיסיים, כגון: לחם, גבינה, ביגוד, עלות שכר דירה, עמלות הבנקים ועוד. בעקבות הזעקה הציבורית על יוקר המחייה, התעוררו ועלו תהיות מדאיגות גם בקרב תעשיינים וספקים – אם כוח הקנייה של ציבור הצרכנים מידלדל, מה יהיה על התעשייה עצמה? האם ייתכן ייצור ופיתוח בחברה שבה האוכלוסייה הענייה הולכת וגדלה?

 

מעט מאד מחקרים וחומרים אקדמיים מנתחים ומתארים את המצב הכלכלי של האוכלוסייה בארץ ובעולם כיום. ואף על פי כן, הלקח הגדול של השנים האחרונות הוא שלא ניתן להפריד בין מצב הצרכנים לסוגיות הפיתוח במשק, ולכן יש להסתכל על מערכת כלכלית שלמה, הכוללת כוחות מרובים, שיוויי משקל משתנים ועוד.

 

 

ברזולוציה אחרת, בכל ארגון קיימים כוחות שונים המשפיעים על המבנה הכלכלי הפנימי. שאלות מעשיות כמו: האם כדאי להשקיע במערכת מיחשוב חדשה למשרד? עשויות לקבל מענה כתוצאה מניתוח של כמה גורמים משפיעים, כגון: תמריצי עבודה, כמות עובדים, כמות לקוחות, פרויקטים חשובים אחרים שממתינים למימון, וכדומה. לטובת הניתוח של מצב כלכלי, כדאיות, ערוצי השקעה בפיתוח, הקטנת ערכים או העלאת ערכים, עומדים לרשותנו היום מודלים המגיעים מתחום הכלכלה הטהורה. גם אם כלל לא מדובר בכסף, אלא בשימור או פיתוח של נכסים מסוגים אחרים, כמו למשל - מורים טובים, תלמידים מצטיינים, לקוחות מרוצים, עובדים מאושרים - ניתן להיעזר בכלי הכלכלה המסורתית על מנת לקדם ערכים נוספים החשובים לנו, מלבד כסף. זוהי מהותה של הכלכלה היישומית.

 

 

המשתתפים בתכנית לתואר שני בכלכלה יישומית נחשפים לסוגיות שונות הקשורות למשק הישראלי, מכירים את החשיבות של בחירת מיקום הפעילות הכלכלית ואת המשתנים המרכזיים המשפיעים על בחירתו. המשתתפים מתוודעים להשפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות על הכלכלה, רוכשים כלים אמפיריים הנדרשים לניהול נכון ויעיל בסביבה עתירת מידע, ומכירים שיטות ניתוח נתונים ושיטות אמידה כלכליות, ואת תורת המשחקים ויישומה בפועל.

 

במסלול לתואר שני עם תזה הסטודנטים יכולים להציב לעצמם כאתגר מחקרי, בין השאר, שאלות ציבוריות מרתקות, כגון: מתי משק משגשג? איזו מדיניות כלכלית מפתחת את התעשייה? איזה סוג של העלאת מיסים תורם לתעשייה, ואיזה פוגע? מה מושך משקיעים לחברות ולשווקים בארץ? אלו אוכלוסיות צורכות מוצרים חדשים? איך מחזקים אוכלוסיות מסוימות כדי לעודד צריכה ופיתוח? ועוד.

 

 

משך זמן הלימודים הוא שנתיים אקדמיות, והמפגשים מתקיימים במהלך יום או יומיים בשבוע. מלבד החומר העיוני מתנסים הסטודנטים בסדנה בכתיבה כלכלית, מתרגלים יישומים אמפיריים במחשב, ומשתמשים בתוכנות סטטיסטיות למחקר בכלכלה. בנוסף, הם לוקחים חלק בהתנסות מעשית בחברות ובארגונים במשק הישראלי.

 

 

 

 

 

תכניות הלימוד בתחום זה בארץ מתאימות לאנשים הרוצים להיכנס לעולם העסקים מתוך הזווית המעניינת של המחקר. היא מתאימה לאנשים הרוצים להתמחות בייעוץ עסקי, ולכלכלנים המעוניינים להרחיב את תחום הכשרתם.

 

 

 

 

 

 

המועמדים נדרשים להיות בוגרי תואר ראשון כלשהו, בעלי ממוצע ציונים של 80 ומעלה. דרוש גם רקע בסטטיסטיקה. סטודנטים שחסר להם ידע בכלכלה, יידרשו לעבור סדרת השלמות.

 

 

 

מסיימי תואר שני בכלכלה יישומית יכולים להשתלב בשוק היועצים העסקיים, לעבוד במגזר הציבורי והפרטי, בתפקידים בכירים בבנקים בתעשיות ובארגונים השונים, או להמשיך במחקר האקדמי בלימודי תואר שלישי.