כותבי עבודות סמינריוניות בתשלום: "בורג במערכת שלא עובדת"

קונים ידע, משלמים את המחיר

שבועיים לפני תאריך ההגשה הסופי שנקבע בחוג להגשת העבודות הסמינריוניות, סמדר (שם בדוי) מבינה שלבד היא כבר לא תצליח. כאשת קריירה שעובדת במשרה מלאה, ומגדלת שלושה ילדים במקביל, אין פלא שהתהליך המעיק של איסוף חומר, נבירה במאמרים, ניסוח ושכתוב הררי חומר והפיכתם למסמך קוהרנטי, בנוסף למלאכה השחורה והמתסכלת של עימוד, עיצוב וסידור הביבליוגרפיה לא עומדים בראש מעייניה.

אולי יעניין אותך גם:

• עבודת פרך: למה כל כך קשה לבחור נושא לסמינריון ואיך יוצאים מזה?
• זהירות, דחיינות: עבודת סמינריון תמימה עלולה להפוך לסיוט
• שגעון היזמות: סטודנטים במירוץ אחר האקזיט הבא

בטח לא כשמדובר במישהי שמעידה על עצמה, שהיא צריכה את התואר בעיקר כדי להתקדם בעבודה. משהו שיראה טוב בקורות חיים כי "לכולם כבר יש תואר שני היום", ולא מתוך איזו יומרה גדולה להיות חוקרת דגולה באקדמיה. חוץ מזה בסוף השבוע הקרוב יש לבעלה יום הולדת, והיא הולכת לארח עשרים איש אצלה בבית.

אז סמדר עושה מה שכולם עושים. היא מתיישבת מול המחשב ובמקום להיכנס למאגרי המידע האלקטרוניים של הפקולטה, היא מריצה חיפוש בגוגל וחושבת לתפור איזה "קופי פייסט" מחומרים שסטודנטים אחרים כבר כתבו. הרי ממילא בכל שנה מוגשות כל כך הרבה עבודות בקורס הזה, ולמי אכפת אם היא תגיד פחות או יותר מה שרבים וטובים אמרו לפניה.

תענוג יקר

חצי שעה מול הרשת מספיקה לסמדר כדי להבין שגם זה לא הולך לקרות. החומרים החינמיים שהיא מוצאת כתובים גרוע, ולהרכיב מהם עבודה ברמה סבירה מסתמן כחתיכת כאב ראש. מכאן הדרך להקלקה על אחד מהאתרים שמציעים עבודות בתשלום קצרה.
בנקודה הזאת עומדות בפני שתי אפשרויות עיקריות. הראשונה היא לקנות עבודה מוכנה מתוך אחד המאגרים הגדולים, כמו Smarter או Ubank. עלותו של התענוג במקרה הזה מסתכמת בכמה מאות שקלים, אבל לך תדע כמה אנשים לפניך קנו את אותה עבודה. לא מעט מרצים היום יודעים שמספיק להעתיק משפט אחד חשוד לגוגל, כדי לעלות על תלמידים שמגישים עבודות כאלה תוך חמש שניות.

מרגע שסמדר מתחילה להתפתות, הדרך לאפשרות הבאה מתקצרת - להרים טלפון לאחד האתרים המתמחים בכתיבת עבודות לפי דרישה, מאלף ועד תו. העלות של האלטרנטיבה הזאת כבר גבוהה יותר, אבל כשמועד ההגשה מתקרב, השקעה של שלושת אלפים שקלים כדי לקבל עבודה מוכנה ברמה גבוהה כבר לא נראית כל כך מופרכת.

אמנם מדי פעם מתפרסמות כתבות על סטודנטים שנתפסו עם עבודות קנויות וננקטו נגדם צעדי משמעת, אבל כשרואים את כמות האתרים המתמחים בכתיבת עבודות כאלה, לא קשה להבין שמדובר בתעשייה משגשגת. לרגע היא עוד מהססת. היא מתקשרת להתייעץ עם חברה, והשיחה מסתכמת בהבטחה שיהיה בסדר, ובמספר טלפון שהיא כותבת על הדף לפניה. מספר הטלפון הזה הוא שלי.

סטודנט? מגיע לך מלגה! למעלה מ - 1,000 מלגות שונות בלוח שלנו

היי, נעים מאוד. אני שירה, וגם השם שלי בכתבה הזאת הוא בדוי. אני בוגרת תואר שני בספרות, ובשלוש השנים האחרונות הפרנסה העיקרית שלי מגיעה מכתיבת סמינריונים ותזות לסטודנטים כמו סמדר. את הפרטים שלי לא תמצאו באף אחד מהאתרים הגדולים, אבל פרנסה לא חסרה לי. אני עושה עבודה טובה, והשם שלי עובר מפה לאוזן.

החכה והדגים

בואו נגיד שזה לא היה החלום שלי כשלמדתי ספרות באוניברסיטה. אבל זאת כן דרך להתפרנס ממשהו שקשור לכתיבה, שאני נהנית ממנו ושאני טובה בו. אני מקבלת פידבקים טובים מהלקוחות שלי, ומרוויחה הרבה יותר ממה שהייתי יכולה להרוויח בתור כתבת תוכן, עוזרת מחקר או עיתונאית. הרבה יותר. אני לא עושה קיצורי דרך, וכותבת באמת כל עבודה בנפרד, מהתחלה ועד הסוף. אולי זה יפתיע אתכם, אבל אני ישנה לא רע בלילה.

נורא קל לעקם את האף על אנשים שעושים מה שאני עושה למחייתי, אבל אני רק בורג קטן במערכת שפשוט לא עובדת. מוסדות הלימוד מלאים באנשים שלא צריכים להיות שם מלכתחילה וברגע שכולם יפסיקו לרדוף אחרי תארים רק בשביל לתלות אותם על הקיר, ויפנו את מוסדות הלימוד למי שבאמת מעניין אותו לחקור ולדעת, כל התופעה של קניית עבודות תרד מהפרק.

בינתיים, ממה שאני רואה בשנים שאני במקצוע, לרוב בוגרי מערכת החינוך בארץ אין בלאו הכי את המיומנויות הדרושות כדי עבודות ברמה טובה, ולא את הזמן הפנוי לכך, כשחייבים לעבוד במקביל ללימודים. בעולם אידיאלי, הייתי מעדיפה לפתוח עסק לייעוץ וללמד סטודנטים איך לכתוב עבודות בעצמם. לתת להם חכה במקום להביא להם את הדגים. אבל נדמה לי שיהיה לזה הרבה פחות ביקוש.

תעשייה משגשגת

הבוקר פורסם בכלי התקשורת, שרשות המס עצרה עובד בבנק הדואר, בחשד שהעלים מס על הכנסות בשווי של למעלה מ - 2 מיליון שקלים, אותם הרוויח בכתיבה של עבודות סמינריוניות לסטודנטים. מעבר לעובדה שהעלמת מס היא עבירה על החוק במדינת ישראל, ניסינו להבין איך יכול להיות שכתיבת עבודות בתשלום הפכה לתעשייה שמגלגלת מיליונים.

סטודנטים רבים כורעים תחת הלחץ, וכשלחוצים, מחפשים קיצורי דרך. אך מה המחיר? סטודנטים שקונים עבודות עוברים על החוק, לא משנה איך מסתכלים על זה. מוסדות הלימוד מתייחסים כיום בחומרה רבה לתופעה, וממצים את הדין עם אותם סטודנטים שכן נתפסים בקלקלתם בסופו של דבר.

פרופסור מנחם בן ששון, ראש ועד ראשי האוניברסיטאות, סיפר לאחרונה בראיון כי באוניברסיטה העברית קיימת הנחייה למרצים לחזק את הקשר עם הסטודנטים בתהליך כתיבת העבודה. נראה שמדובר בצעד שכל הצדדים יכולים להרוויח ממנו. בנוסף לעובדה שתהליך עבודה כזה יקשה מאוד על האפשרות להתחמק מעבודה באמצעות רכישת עבודות בכסף, הוא יאפשר לסטודנטים לקבל כלים משמעותיים לגיבוש נושאים למחקר, לחשיבה ביקורתית ולהתנסחות בכתב ברמה גבוהה יותר. מיומנויות שיעזרו לסטודנטים גם בתום הלימודים, בכל תחום שיבחרו לעסוק בו.