ד"ר ליאת יקיר נחושה לגלות את הבסיס הגנטי לאהבה

24/11/2019 מאת: מערכת "לימודים בישראל" (875 צפיות)

"יש כל כך הרבה מנגנונים אבולוציוניים שנועדו למנוע מאיתנו לחיות HAPPILY EVER AFTER. צריך לדבר עליהם, ולייצר מערכות יחסים טובות ואמיתיות" - ד"ר ליאת יקיר חוקרת מזווית גנטית ואבולוציונית כיצד עושים אהבה, ומנגישה את הידע המדעי לציבור הרחב

 

המידע באתר הועיל ל94% מהגולשים.

 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:

אהבת? שתף ב:


ד"ר ליאת יקיר חוקרת רגשות מזווית גנטית – אז מה הבסיס הגנטי לאהבה?

 

ד"ר ליאת יקיר אולי מוכרת מצוות המומחים שאחראים על השידוכים בתכנית "חתונה ממבט ראשון", אך העשייה הענפה שלה בתקשורת המדע אינה מוגבלת לטלוויזיה. יקיר היא גנטיקאית מולקולרית, בעלת דוקטורט ממכון ויצמן, שעסקה בעברה גם בחינוך מדעי במסגרת מכון דוידסון.


כיום היא חוקרת עצמאית בתחומי הגנטיקה המולקולרית ותקשורת המדע, כותבת ספר, ומשתתפת במגוון יוזמות הקשורות להנגשת מדע לציבור, כדוגמת מופע "מכורים לסטרס", סטנד אפ משולב עם הרצאות מדעיות, שפיתחה יחד עם הקומיקאי אורי גוטליב והמרצה יעל מן שחר.


מרביית שמרים לחקר רגשות


יקיר, כיום בת 43, עברה כברת דרך באקדמיה לפני שהתחיל העניין המחקרי שלה ברגשות, וכברת דרך נוספת עד שהחלה לעסוק בהנגשת הידע המדעי לציבור הרחב.

 

דרכה האקדמית החלה ב - 1997, בלימודי תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. בהמשך, פנתה למאסטר ולדוקטורט במכון ויצמן, תוך שהיא מתמקדת במחקר בנושאי הגנטיקה.


יקיר התעניינה מאז ומתמיד בביולוגיה ובמדעי החיים. כיום תחומי המחקר שלה עומדים בתווך שבין ביולוגיה, מדעי המוח ופסיכולוגיה – בעיקר פסיכולוגיה אבולציונית. אבל האהבה הגדולה שלה תמיד נשארה לביולוגיה מולקולרית, "אל המנגנונים המולקולריים של איך גנים מושפעים מהסביבה, אילו שינויים יש בעקבות הורמונים, ואיך הם פועלים בגופינו, עד לרמה המולקולרית."


נקודת המבט הביולוגית והגנטית על רגשות מספקת תובנות מעט אחרות, יקיר מספרת. "לא למדתי פסיכולוגיה, אבל אני חושבת שאולי זה טוב מבחינתי – כי אני מסתכלת מנקודת מבט לפיה האדם הוא פשוט עוד בעל חיים. אמנם יש דטרמיניזם חייתי ביולוגי של "ככה נבראנו", אך מצד שני ההסתכלות הזו יכולה להסביר דברים שהפסיכולוגיה לא עוסקת בהם. למשל, חיווטים אבולוציוניים עתיקים מאוד שכדי לעצב אותם או להיפטר מהם לחלוטין, צריך לעשות עבודה חינוכית ותרבותית רבה."


כשאני שואלת כיצד חל המפנה ממחקר גנטי אל מחקר רגשות, יקיר מספרת כי "אני וחברות ישבנו ערב אחד, רבות מאיתנו התגרשו, ותהינו מה קורה פה: הגירושים התפשטו כמו אש בשדה קוצים."


היא וחברותיה, כולן בעלות השכלה בביולוגיה, החליטו לחקור זאת בצורה מדעית, משום שהאמינו כי "אם תופעה היא אוניברסלית, אז כנראה שיש לה מקור ביולוגי. כולם חווים את זה ואחוזי הגירושים בעולם בעלייה."


הדבר גרם להן לשאול האם בני אדם בנויים, מבחינה גנטית, למונוגמיה. השאלות שעלו בפגישה החברתית הביאו את יקיר לעסוק במחקר על "איך עושים אהבה" – ויקיר הגיעה כבר למסקנה: "אין שום יתרון למונוגמיה בטבע. יש כל כך הרבה מנגנונים אבולוציוניים שנועדו למנוע מאיתנו לחיות HAPPILY EVER AFTER. צריך לדבר עליהם, למגר את הבושה והאשמה, ולייצר מערכות יחסים טובות ואמיתיות, שיחזיקו לאורך זמן."


תשובות גנטיות לשאלות הגדולות


העניין של ד"ר יקיר ב"שאלות הגדולות", כמו טבע האדם, הוביל אותה לפנות לתחום חדש - תקשורת המדע. "זה לא הכיוון שחשבתי שאלך אליו. הכל התחיל ממדע על הבר." מדע על הבר הוא מיזם של מכון ויצמן, במסגרתו מדענים ומדעניות מגיעים לברים ומקומות בילוי בתל אביב ומעבירים הרצאות על נושאי המחקר שלהם. "שלחו אותי לדבר על המחקרים שלי אבל חששתי שזה ישעמם את כולם. מכיוון שחלק מהמחקר עסק ברבייה של שמרים, סיפרתי במקום זאת על אהבה," מספרת יקיר.


בהרצאותיה, היא מנתחת סוגיות מורכבות באמצעות חשיבה גנטית וביולוגית. כך למשל, חלק מההרצאות עוסקות בניסיון "להבין את הצד האפל של האדם. פוליטיקה, ועתיד האנושות," כפי שהיא מתארת.


רבות מההרצאות סובבות גם סביב ההבדלים בין מוח נשי למוח גברי, וההשלכות של הבדלים אלו על יחסים זוגיים – היא מנסה להסביר איך נשים וגברים יוכלו להבין אחד את השניה, באמצעות הסתכלות גנטית ואבולוציונית.


יקיר רואה את עצמה כמתווכת בין העולם המדעי לבין הציבור הרחב: "יש לי רגל חזקה בעולם המדעי ורגל חזקה מבחינת תקשורת, איך לתווך ולהסביר ידע לאנשים." הידע המצטבר שיקיר רכשה במהלך לימודיה האקדמיים, וההיכרות המעמיקה שלה עם עולם המחקר, סייעו לה לפתח את החשיבה המדעית והיכולת לנתח מאמרים ומחקרים, אותם היא מתעלת לעשייתה הציבורית.


ההשלמה לידע המדעי שאותו רכשה בדוקטורט, הגיעה מלמידה עצמית של עמידה מול קהל, והתמקצעות בהסברת הנושאים המורכבים בהם היא עוסקת במונחים פשוטים. יקיר מסבירה כי היא פיתחה את הכלים הללו "מתוך ניסיון: הסתכלתי על הרצאות בטד ודברים דומים, וזה פשוט בא ממני. הרגשתי שאני שקופה, אז אם אני מתחזה או מנסה לעשות דברים זה לא ייצא לי טוב.

דמיינתי שאני מדברת לאמא שלי או לסבא שלי, ומסבירה את הדברים בצורה מעניינת בלי לאבד את עומק התוכן."


יקיר מרגישה מוטיבציה עמוקה להעביר את המידע שיש ברשותה לציבור. "יש פער גדול בין מה שהציבור יודע, לבין מה שקורה בעולם המדע. השילוב של הידע שלי בנושא אבולוציה והסתכלות על המוח כמכונה של הגנים, שפועל למקסם את האינטרסים של הגנים שלנו, מאפשר לי להבין את המנגנונים המוחיים שלנו בצורה שנותנת הסברים יותר מעמיקים לשאלות כמו: למה אנחנו פועלים כמו שאנחנו פועלים?"

 

גולשים שקראו את הכתבה אהבו גם:

 


אלגוריתמים חכמים: שדכני העתיד?


כמאמינה נלהבת באפשרויות שייפתחו כתוצאה מהקדמה הטכנולוגית, יקיר טוענת שגם עולם הזוגיות מתקדם לכיוון מדעי; הטכנולוגיה מובילה לכך שניתן יהיה "לייצר את "שדכני העתיד": שדכנים מדעיים, מבוססי אלגוריתמים חכמים, שיעזרו לאנשים למצוא אהבה. לא כמו בתכנית חתונה ממבט ראשון, אלא לתת אופציות, במקום אינסוף אפשרויות. מישהו יעשה בשבילנו קבלת החלטות רציונליות ושקולה, כי אנחנו לא יכולים להיות רציונליים כשמדובר ברגשות, או לבחור מבין אינסוף אופציות."


יקיר טוענת כי כיום, כאשר תוחלת החיים ורמתם עולה, לפנסיונרים ופנסיונריות יש זמן רב מאי פעם לפנאי והעשרה, והם צורכים יותר תוכן. "בעולם בו יהיה יותר פנאי לאנשים, כשמכונות יחליפו הרבה דברים, מה שכבר קורה, לדעתי תקשורת המדע תתפתח אף יותר." היא מסבירה. "תוחלת החיים עולה ויש יותר זמן בפנסיה, וידוע כי אנשים בפנסיה צורכים יותר תוכן"


הדבר גורם לתחילתו של עידן חדש - עידן היוצרים העצמאיים, כפי שהיא מכנה אותו, מה שיוצר מצב שבו מרצים בעלי מומחיות צריכים ללמוד באופן בלתי פוסק: "באופן אישי אני כל הזמן אוספת מידע חדש, ותמיד עם יד על הדופק מבחינת ההתקדמות המדעית, כדי להנגיש אותה לקהל," היא מספרת. "אני צריכה להמציא את עצמי מחדש כל הזמן. גם בעולם האינטרנטי, צריך לעשות קורסים מקוונים, הרצאות קצרות, ללמוד את עולם הפרסום כדי לדעת איך לפרסם את עצמך ולהעביר את הרעיונות והידע, ולהשתמש בכל המדיות על מנת לעשות זאת. ידוע כי מדיה מדברת עם מדיה – אנשים קראו כתבה, אחר כך הם באים להרצאה, וקונים את הספר לחברים."


הסוד להצלחה: זכאות, מזל ואופטימיות


למי שנמצאים בתחילת דרכם, יקיר ממליצה לשלב בין ביולוגיה, גנטיקה ומדעי המוח לבין מדעי המחשב. "כיום, גם הביולוגיה זקוקה לכוח מחשוב אדיר כדי לעשות מחקרים. גנטיקה עושים במחשב היום, בעיקר גנומיקה, השוואה בין רצפים, וביואינפורמטיקה."


באופן כללי, לטענתה, האקדמיה והעולם צריכים לפנות לרב תחומיות: פסיכולוגיה, מדעי המוח וביולוגיה, נוירוביולוגיה - בכל התחומים האלו צריך את ההבנה בתכנות ובמדעי המחשב.


כאשר נשאלת מה הבסיס להצלחתה, היא מסבירה כי " הסוד הוא תחושת זכאות, מזל, ואופטימיות. יש לפתח תחושת זכאות מגיל צעיר, בעיקר בעזרת ההורים. אני חושבת שאנחנו הכי נצליח במקום שבאמת יש את החיבור לייעוד, מקום שמרגישים שכיף לקום בבוקר ולעשות את זה.


קל להגיד וקשה למצוא. עזבתי מקומות עבודה ודברים שחשבתי שלא אעזוב, כמו המחקר. פניתי לדרך עצמאית, התמודדתי עם כל הסיכונים והחששות, וגידלתי לבד שני ילדים - זה לא היה פשוט, אבל לקחתי את הסיכונים ובאמת הצלחתי בתחום שלא קיים. מישהי שלא שמעו עליה, לא שם מוכר, אבל מישהי שהיה לה משהו להגיד."

 

אולי יעניין אותך גם

רועי גליץ התחיל לעבוד בתחום הפיננסים, אבל ברח מהמשרד כדי לחזור לצלם

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 5/12/2019
הצלם רועי גליץ, "התלמיד הראשון בגליץ בית ספר לצילום", רוצה להדביק כמה שיותר אנשים בחיידק האהבה לתחום לכתבה המלאה >>

יצירתיות, נחישות והמון עבודה קשה: זיו קורן משתף בכלים להצלחה בתחום הצילום

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 26/11/2019
זיו קורן, אחד מצלמי העיתונות המוכרים בארץ, מספר על דרכים להיכנס לענף הצילום והאפשרות להתפרנס ממנו בישראל ועונה על השאלה שכל צלם מתחיל שואל – האם כל אחד יכול להצליח? לכתבה המלאה >>

רוצים להשתלב בהייטק? במסלול חדש ללימודי הנדסאים מכשירים לקריירה בתעשייה

מאת: מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/10/2019
שיתוף פעולה חדש בין אורט וחברת אינטל פותח דלת להגשמת חלום של לא מעט סטודנטים - קריירה בהייטק. שמענו הכל על התכנית החדשה ועל הביקוש להנדסאים בתעשייה של היום. לכתבה המלאה >>

האם בקרוב תשתנה שיטת הקורסים לפטור באנגלית?

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 18/8/2019
כחלק מיוזמה חדשה של המל"ג, שיטת הקורסים לפטור באנגלית צפויה להשתנות לגמרי. מה חושבים הסטודנטים על ההחלטה, והאם לדעתם הקורסים באמת מכינים לאנגלית שנחוצה בשוק העבודה? לכתבה המלאה >>

מבושה לגאווה - חוויית ההגירה מרוסיה מתוארת בפרויקט גמר

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/8/2019
מזל רייבלט, דור 1.5 בארץ, עיצבה כפרויקט גמר לתואר בתקשורת חזותית ספר העוסק בחווית ההגירה והגאווה בזהות שלה, כמי שנולדה בארץ להורים מבריה"מ. לכתבה המלאה >>

סטודנטים יזמו פרויקט לשילוב צעירים עם צרכים מיוחדים באקדמיה

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 29/7/2019
סטודנטים יזמו תכנית לשילוב צעירים עם המנכה קוגניטיבית בקמפוס, בדרך להפוך את החברה שלנו לנגישה וסובלנית יותר. דיברנו עם אחד הסטודנטים שיזמו את התכנית. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין

עדכונים אחרונים באתר

חדשות ועדכונים

עכשיו בפורום

לכל הפורומים

מלגות חדשות

ימים פתוחים

סקר גולשים

פעילות גופנית בזמן הלימודים -

ענה על השאלה

פעילות גופנית בזמן הלימודים -

  • 0 %

    לא מוותר על זה, עוזר לי להתפקס

  • 0 %

    מדי פעם, כשיש לי שעה פנויה

  • 0 %

    הלוואי אבל ממש אין לי זמן