כרישים, צלילות וספינות טרופות... יום שגרתי בחייו של ביולוג ימי

25/7/2019 מאת: תובל קליין (1,600 צפיות)

"הספינה עליה הפלגנו החלה לטבוע בחשכת הליל ומסוקים של חיל האוויר חילצו אותנו מהים הסוער והביאו אותנו לחוף מבטחים." זה לא ציטוט מספר הרפתקאות, אלא מתוך ראיון עם ביולוג ימי. מי אמר שכדי לפתח קריירה חייבים לעבוד במשרד?

המידע באתר הועיל ל94% מהגולשים.

 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


חושפים את המסתורין של העולם התת ימי בלימודי ביולוגיה ימית

 

ההיכרות של רבים עם עולם הביולוגיה הימית מתמצה בזיכרון חטוף מפרק של סדרת הניינטיז הידועה "סיינפלד", או במחשבה על עיסוק כללי בדגים, דולפינים ולווייתנים. מדובר על הרבה מעבר לכך; מתחת למים שוכן עולם עשיר של מערכות אקולוגיות מורכבות, בהן חיים זה לצד זה אלמוגים, ספוגים, חלזונות, כוכבי ים, תמנונים ודגים, יחד עם יצורים מיקרוסקופיים כמו פלנקטון וחיידקים שונים. ביולוגים ימיים לובשים את חליפת הצלילה ויוצאים לחקור מקרוב את העולם המרתק שבתוך הים, ואז מחליפים את השנורקל בחלוק לבן וחוקרים את הדגימות שאספו במעבדה. "להיות ביולוג ימי זה דרך חיים הכוללת הרפתקאות ימיות, חוויות צלילה וכמובן אתגרים מחקריים. " מספר ד"ר רמי קליין, מרצה לביולוגיה ימית בתכנית למדעי הים בקמפוס מכמורת של המרכז האקדמי רופין.


"יש מגוון של יצורים מוזרים בסביבה הימית, במיוחד בסביבה המגוונת של שונית האלמוגים. אני מתעניין במיוחד בחסרי חוליות ימיים מקבוצות ביולוגיות שונות. יש כאלו יצורים מוזרים שההתבוננות בהם מעוררת השתאות ושאלות רבות לגבי התפתחותם. למשל, יצורים שנקראים אצטלנים. חסרי חוליות בדרך כלל ישיבים, קבועי מקום, המסננים מזון ממי הים על ידי שאיבת מים לתוך גופם. יש אצטלנים היוצרים מושבות צבעוניות בעלות צורות שונות וזה מרהיב." הוא מוסיף.


במסגרת עבודתו כביולוג ימי, ד"ר קליין צולל בשוניות אלמוגים ואוקיינוסים ברחבי העולם. כך הוא צבר אלפי צילומים של יצורים ימיים, שבהם הוא משתמש בהרצאות לסטודנטים אך גם מפרסם אותם בספרים שהוא כותב. ספריו, "שונית האלמוגים", "על פני ימים רבים" ואחרים, מהווים שילוב של טקסט ביולוגי ואקולוגי לצד צילומי העולם התת ימי. "אני רואה חשיבות גדולה בפרסום הספרים, שחושפים את העולם התת-ימי לקהל הרחב. זה מעלה את המודעות הציבורית לעושר של העולם התת-ימי ולמחויבות שלנו לשמור עליו מפני המפגעים הרבים אליהם הוא חשוף בשל פעילות האדם. אני גם מעביר הרצאות לקהל הרחב הנהנים מסודות הים שאני חושף בפניהם באמצעות הצילומים התת-ימיים. אני חושף בפניהם עולם סמוי, שאינו מוכר לרובם וזה גורם להם להשתאות מפלאי הטבע הימי ולהעריך את הצורך בשמירתו."


שימור כדור הארץ חשוב גם לנאדין גבריאלי, בוגרת התואר הראשון בביולוגיה ימית בקמפוס מכמורת שלומדת כעת לתואר שני בביולוגיה ימית ועובדת גם כיועצת לימודים של המכללה. לפני שהתחילה את התואר, היא מספרת, היא טיילה מסביב לעולם ועבדה כאשת צוות על יאכטות. "התחלתי להתעניין יותר במרחבים העצומים וביצורים הנפלאים שמתחתיהם, ולרצות להבין מה יש מעבר לזה. ראיתי מול פניי את כמות הזוהמה והפסולת וזה דחף אותי לנסות לעשות עם זה משהו ולהבין את כל התהליכים האלה."


הנושאים שריתקו את נאדין בתואר, כפי שהיא מתארת, הם "כל מה שקשור לאקולוגיה, ולהבנה איך מערכות אקולוגיות פועלות: אילו גורמים משפיעים עליהם וממה הן מורכבות. רציתי להבין את המכלול של הדברים, ולנסות להרכיב את הפאזל הזה. כך למשל, קיימים מספר של גורמים שמשפיעים על הכרזה על מקום כשמורת טבע. רציתי להבין מה המשמעויות של ההכרזה הזו, ולהבין מה המשמעות של שימור סביבתי. להבין איך אנחנו משפיעים על המינים הקיימים בטבע, החי וגם הצומח."

 


חלוק מעבדה או חליפת צלילה?


העבודה בשטח מזמנת גם חוויות מעניינות והרפתקאות. בתשובה לשאלה האם הוא השתתף בצלילה מפחידה במיוחד, ד"ר קליין עונה כי "האמת שאין צלילה ממש מפחידה. לעתים פוגשים בכרישים ובהתחלה זה קצת מפחיד, אך לאחר שמבינים כי הם אינם כה אגרסיביים כמו שמתארים אותם, יחד עם הידיעה שמספר התקיפות על צוללים הוא קטן, נרגעים. אולי לעתים כשמאבדים את בן הזוג לצלילה במרחבי הים הכחול, זה קצת מלחיץ, אך הניסיון בסופו של דבר מרגיע. דווקא ניסיון מפחיד היה לי בתום שבוע צלילות בסיני, בדרך חזרה לארץ כאשר הספינה עליה הפלגנו החלה לטבוע בחשכת הליל ומסוקים של חיל האוויר חילצו אותנו מהים הסוער והביאו אותנו לחוף מבטחים."


גם נאדין מספרת על צלילת מערות שהשתתפה בה במקסיקו. "זה לא עמוק אבל זה חשוך, זה קצת מלחיץ כי גם אם את נלחצת ורוצה לעלות למעלה, אין איזשהו מרחב שהוא התווך בין המים לגג של המערה, הכל מלא במים. נכנסים לנקיק צר וחשוך, ולאורך הצלילה צריך לעבוד על עצמך שהכל בסדר ויש אוויר ויש אור. רואים גם יצורים שחיים במים מתוקים, וגם שחיים במים מלוחים, כי יש התערבבות בין שכבות המים האלה. מהסיבה הזאת, מיני היצורים שרואים שם פחות רגישים לשינויים בטמפרטורה, מליחות, חמצן. בצלילה הזאת ספציפית ראינו בעיקר את הפורמציות של הנטיפים, מה שהיה מאוד יפה לראות מתחת למים."


עוד במהלך התואר, לסטודנטים יש הזדמנות לחוות הרפתקאות ימיות. כך, נאדין מספרת על קורס שזכור לה במיוחד מהתואר הראשון, בשם "היכרות עם המערכת החופית והימית של הים התיכון", אותו מעביר ד"ר קליין. "הקורס מתקיים במהלך שבוע מרוכז שעושים בו סיורים חופיים, שנורקלים, אוספים כל מיני דגימות, מסתכלים במעבדה על מה מצאנו, ומנסים להתחיל להבין את המורכבות של המרחב הימי שאנחנו מתעניינים בו. התהליך הזה מדמה את עבודתו של ביולוג ימי, שמוצא שאלה או נושא שהוא מעוניין לחקור, ולאחר מכן בונה את תכנית העבודה, אוסף דגימות בעבודת שטח, חוזר למעבדה, מנתח וחוקר את הממצאים שלו. כל זאת במטרה לחדש משהו על תהליך שלא הבינו עד עכשיו או לאשש השערה קיימת ולתת לה עוד הוכחה."


"אלה אינם לימודים שגרתיים, ובמיוחד במכמורת משלבים אותם עם לימוד צלילה ושיט ביאכטות". ד"ר קליין מסכים. נאדין, שמתוקף עבודתה כיועצת לימודים מכירה את הדרישות של עולם העבודה, מוסיפה כי "לסיים את התואר עם רישיון שיט זה יפה. זה נותן כלי נוסף שיכול לבוא לידי ביטוי בעתיד התעסוקתי."

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 

 

לא רק פלנקטון


באופן כללי, אפשרויות התעסוקה לאחר סיום תואר ראשון בביולוגיה ימית אינן מוגבלות לעבודה עם יצורים ימיים שנראים כאילו נחתו מהחלל החיצון. "הסטודנטים המסיימים את הלימודים במכמורת יכולים להמשיך לתארים מתקדמים בתחומי הים השונים. יש גם סטודנטים המסיימים תואר ראשון במדעי הים או בביוטכנולוגיה ימית במכמורת ואחר כך ממשיכים לרפואה או הולכים ללמוד לתארים מתקדמים במכון ויצמן בתחומים שאינם בהכרח ימיים כמו, למשל, חקר הסרטן. הסטודנטים מקבלים כלים רבים למחקר וחשיבה מדעית כך שהם יכולים להמשיך גם בתחומי עניין אחרים. יש סטודנטים הממשיכים גם ללימודי וטרינריה." ד"ר קליין מספר.

 

נאדין מוסיפה כי "יש גם אפשרויות מחוץ לאקדמיה, כמו חקלאות מים וים שזה תחום שנמצא בצמיחה. כיום רוב אוכלוסיית העולם שניזונה מיצורים ימים כמו דגים, רכיכות, אצות, ניזונה מיצורים שמגודלים בחוות גידול. דייגים שתופסים דגים ומוכרים אותם בשוק הפכו לדבר פחות נפוץ. תחום החקלאות הימית מתפתח בשנים האחרונות ונמצא בעלייה בארץ ובעולם, כשהרעיון הוא לגדל את מה

שאנחנו רוצים בתנאים האולטימטיביים ולמכור את זה בשביל מזון. אנשים נמשכים לתחום הזה כי יש בו הרבה מאוד אפשרויות, גם מבחינת התפקידים האפשריים: יש מגוון רחב של תפקידים שאפשר לאייש גם לאחר תואר ראשון כמו גידול, מחקר, ניתוח ואנליזות, ופיתוחים טכנולוגיים."


תואר בביולוגיה ימית עשוי להתאים פחות למי שהחלום הרטוב שלו הוא עבודה משרדית, אבל דווקא "מומלץ למי שאוהב את הים ואוהב את המסתורין ואוהב ביולוגיה ואקולוגיה ומוכן ללמוד מקצוע מאתגר ויוצא דופן," כפי שאומר ד"ר קליין. נאדין מצטרפת אליו בהמלצה "למי שמרגיש חיבור לים, למי שמאמין שאנחנו יכולים לנצל, לא במובן של ניצול, להשתמש באפשרויות שהים מציע בלי לכלות אותו לגמרי. למי שמאמין בשמירה על כדור הארץ שלנו, על הטבע שלנו, ובעזרת זה לשפר את איכות החיים שלנו."

 

 

אולי יעניין אותך גם

גם אתם יכולים להיות ידענים כמו הצ`ייסר: איתי הרמן מסביר איך לזכור באמצעות הקשר

מאת: תובל קליין, 29/1/2020
הצ'ייסר, איתי הרמן, מגלה את השיטה באמצעותה גם אתם תוכלו לפתח את הזיכרון וסוף סוף לדעת את כל החומר למבחן, ומסביר למה ידע כללי הוא עבורו שליחות. לכתבה המלאה >>

איך נראה יום של טראומטולוג? ד"ר דרור סופר חושף את מאחורי הקלעים של חדר הניתוח

מאת: אנאבל אדמסקי, 22/1/2020
ד"ר דרור סופר, כירורג ומנהל מערך הטראומה בבית החולים איכילוב, מספר על עבודתו המיוחדת שמפגישה אותו עם הגבול הדק שבין חיים למוות, ומשתף בדברים חשובים למי שחולמים ללמוד רפואה. לכתבה המלאה >>

רענן שקד על כלים לתחילת הדרך בתעשיית התקשורת והחשיבות של אמירה אישית

מאת: אנאבל אדמסקי, 21/1/2020
העיתונאי רענן שקד מספר על כלים חשובים לתחילת הקריירה בעולם התקשורת, על התרומה של האקדמיה לעיתונאים מתחילים ועל הכוח של סיפור טוב בעידן הצפת המידע והרשתות החברתיות. לכתבה המלאה >>

הפתרון העיצובי שלכם יכול להיות הסטארט אפ הבא: מה הקשר בין עיצוב תעשייתי לבין עולם ההייטק?

מאת: תובל קליין, 15/1/2020
רוצים קריירה שמשלבת בין יצירתיות ובין צרכים פרקטיים בתעשייה? כיום קיימת עלייה בביקוש למעצבים תעשייתיים: ראש התכנית לעיצוב תעשייתי באחד מהמוסדות המובילים בארץ מספר למה לכתבה המלאה >>

צילום העתיד הוא ממש לא הצילום של פעם, איך מתכוננים לקריירות של מחר?

מאת: אנאבל אדמסקי, 15/1/2020
עולם המדיה של היום עובר מהפכה, אז מה הכלים שחייבים כדי להשתלב בענף הצילום של מחר ואיך אפשר להגיע לתפקידים שמגדירים מחדש את הדרך שבה אנחנו צורכים תקשורת? לכתבה המלאה >>

למה אלוף אירופה בקפיצה במוט מגיע לנינג`ה ישראל? אלכס אברבוך רוצה להכניס את המדינה לכושר

מאת: תובל קליין, 8/1/2020
האתלט הישראלי המצליח וזוכה נינגה ישראל VIP, אלכס אברבוך, מסביר למה חשוב לו לדחוף את דור העתיד לספורט ואיך הוא הולך לקדם את התחום בארץ. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp