האם המורים של מחר ישלטו גם במדעי המוח?

סטודנטים בתכנית נוירופדגוגיה מראים שהשילוב בין חינוך וחקר המוח הוא ממש לא מדע בדיוני

דמיינו לעצמכם עולם שבו מורים יכולים לנתח את פעילות המוח של התלמידים שלהם, וכך להתאים עבורם את שיטת ההוראה והתכנים בשיעור, כדי שיתאימו בדיוק לצרכיהם. נשמע כמו תרחיש דמיוני? מסתבר שהקשר שבין מוח ולמידה הפך בשנים האחרונות לאחד הענפים המסקרנים בחקר החינוך. מורים וגם סטודנטים להוראה מוכיחים שתחום הנוירופדגוגיה, שעוסק בקשר שבין הוראה ופעילות מוחית, הוא בין המגמות המשמעותיות במערכת החינוך של המחר והוא בעל השפעה גם בכיתות של היום.

במכללה האקדמית אחוה פועל מרכז נוירופדגוגיה כאשר הסטודנטים ללימודי חינוך בתכנית רג"ב למצטיינים לוקחים חלק בחטיבת קורסים מורחבת בתחום. הם מתמקדים בחקר והבנה של תפקוד המוח ותהליכי ההתפתחות שלו ובמשמעויות של היבטים אלה בחינוך, מנתחים מחקרים מכתבי עת מדעיים ומתרגמים אותם לפרקטיקה בכיתה, מתוך מטרה ללמוד איך להיות מורים טובים יותר.

פרופסור יצחק פרידמן הוא מנהל מרכז הנוירופדגוגיה במכללה האקדמית אחוה. לדבריו, חקר המוח והעצב הוא נושא שהולך ומתפתח בעולם ובישראל ויש לכך השפעה גם על עולם ההוראה. "אני מאמין שהוראה ולמידה טובים יכולים להתרחש כשהם נעשים בהתאמה לאופן שבו המוח קולט מידע ומעבד אותו. אם מורים יכירו את הדרכים שבהן המוח קולט ומעבד אינפורמציה הציפייה היא שההוראה תהיה יעילה יותר. מצטבר היום ידע רב, שיכול, לדעתי, לסייע למורים לבצע את תפקידם באופן משופר בכיתה וליצור קשרים מיטביים עם התלמידים שלהם, על ידי כך שיבינו מה מתרחש במוחם של התלמידים." הוא מסביר.

"ישנם ניסיונות לא מעטים ליישם מחקרים מן הפסיכולוגיה הקוגניטיבית בהוראה. עם זאת, מחקרים רבים הראו שגם כאשר המורים מבינים את נושא תפקוד המוח, הם לא תמיד יודעים כיצד ליישם אותו בכיתה." הוא מציין ומסביר את הגורמים שהביאו להחלטה להקים תחום מחקר חדש, הנוירופדגוגיה. "חשבנו שיש מקום לבנות דיסציפלינה ייחודית, אשר באה להציע פדגוגיה חדשה. במרכז הנוירופדגוגיה אנחנו לא רק מספקים מידע אלא מגבשים יחד עם המורים דרכים ליישם את האינפורמציה שהם מקבלים."

כשהוראה פוגשת את מדעי המוח

אחד הסטודנטים שלוקחים חלק בתכנית הוא רם, שלומד בהתמחות חינוך מיוחד והוראת מתמטיקה ונמצא בעיצומה של השנה השנייה לתואר. "לדעתי, נוירופדגוגיה היא נושא שחשוב לכל מורה לעתיד להכיר. זו בעצם המשימה שלנו כאנשי חינוך - להצליח להשפיע על הרגש, על ההתנהגות ועל המוח. כדי לעשות זאת טוב, אנחנו צריכים להבין מי עומדים מולנו וגם להבין כיצד המוח של התלמידים שלנו פועל." הוא מסביר.

הוא מציין שהנוירופדגוגיה עוסקת בהיבטים שאינם חדשים לעולם ההוראה, אבל דרך המחקרים החדשים הם מקבלים זווית חדשה ופרקטית. "אלה נושאים שידועים כבר במערכת החינוך כאפקטיביים אבל היום, בעזרת הנוירופדגוגיה, הם מקבלים 'חותמת' שהם מוכחים מחקרית."

כסטודנט לחינוך מיוחד, הוא רואה את הזיקה בין הענף לבין הנוירופדגוגיה. כך למשל, שילוב ספורט ופעילות גופנית בהוראה יכול לייעל את פעילות המוח, באמצעות הקדשה של כמה דקות בתחילת השיעור לפעילות ספורטיבית או שילוב של הפעילות ממש בתוך מהלך השיעור. טכניקה נוספת היא פיתוח של הוראה דינמית שכוללת שינויים רבים, אשר יכולה לעזור למשוך את תשומת הלב של התלמידים ולסייע להם להתמקד בחומר הנלמד.

רם מספר כי במהלך הלימודים הוא וחבריו נחשפים להיבטים רבים של הנוירופדגוגיה. הם לומדים בקורסים שונים, מנתחים מחקרים וכותבים מערכי שיעור בהתאם. הם גם משתתפים במקביל בפרויקטים מעשיים, באחד מהם למשל יערכו בסיום התהליך הרצאה בסגנון TED על היבטים שמעניינים אותם במיוחד בנוירופדגוגיה. הוא ושותפתו לפרויקט מתמקדים בהשפעות שיש למוזיקה על למידה ועל ילדים באופן כללי.

"ברמה האישית שלי כמורה לעתיד, אין לי ספק שאקח את תחום הנוירופדגוגיה להוראה שלי ולמעשה אני כבר לוקח ומיישם אותו. הנושא הזה נמצא תמיד בראש בזמן ההכנה לשיעורים ובתכנון של מערכי שיעור." הוא אומר.

ד"ר היידי פלביאן, ראשת תכנית המצוינות בחינוך רג"ב במכללה, מציינת כי לנוירופדגוגיה יש כוח ליצור שינוי משמעותי במערכת החינוך ולחדש בצורה ניכרת. "עד היום, במקומות רבים לימדו בשיטת ההוראה המתקנת, כדי לסייע להתנהלות וללמידה של הילד. הנוירופדגוגיה מעניקה למורה כלים לשליטה בתהליך ומאפשרת ללמוד וללמד בקצב הנכון. המודעות הזו חשובה להבנה של התהליך כולו. ילד שלא מצליח מבין שהדבר לא נובע מכך שהוא אינו חכם, אלא מקושי שנוגע לתפקוד המוח. הוא מבין שהוא יכול לשלוט על המוח שלו וכך מקבל יכולת לשנות ולהשפיע."

היא מתארת שבמהלך לימודיהם בתכנית, הסטודנטים לא רק לומדים כיצד לסייע לתלמידים שלהם, אלא גם מקבלים כלים דרכם הם מבינים איך לעזור לעצמם כמורים. "סטודנטים שלי שמתמודדים עם הפרעת קשב גילו על עצמם כיצד הם יכולים להיות מורים טובים יותר ומה השיטות שיעילות יותר עבורם. הם התחילו לבחון מה הכלים שטובים להם ולראות שאין גישה 'מושלמת' בהוראה. צריך להתאים את דרכי ההוראה אל המורה ולדרכי החשיבה שלו, וגם לאלה של התלמיד, שכן המורה והתלמיד הם שותפים לתהליך הלמידה."

היא מביאה כדוגמה הוראה שמשלבת מספר ערוצים במקביל, ככלי שיכול לספק למוח של הלומד את הגירויים שהוא זקוק להם כדי להפנים למידה. "מורים שמשלבים הוראה פרונטלית עם ערוצים כמו הוראה יצירתית, תנועה וסוגיות חברתיות יכולים לעודד למידה שיש בה לא רק שינון, אלא גם הפנמה נכונה של החומר."

במחקריה, ד"ר פלביאן מתמקדת בתחום הפרעות הקשב ולקויות הלמידה. היא מציינת שלנוירופדגוגיה יש כוח לסייע באופן משמעותי הן למורים והן לתלמידים שמתמודדים עם הפרעות קשב. "מחקרים בתחום הפרעות הקשב ולקויות הלמידה מראים שלמידה לא קשורה רק ל - 'מצבי רוח' של התלמידים, אלא לתפקוד המוח. מחקרים אלה מלמדים אותנו שקיים קשר בין ויסות המידע לבין עיבוד ושימוש בו. כאשר יש מודעות לכך שהבעיה היא בוויסות, הדברים לא נמצאים 'בערפל' ותהליך הלמידה כולו ממוקד הרבה יותר. גם הילד עצמו מבין את הקשר בין השלבים בלמידה שלו. מתחדדת ההבנה שתלמידים עם לקות למידה אינם עצלנים, אלא הם חושבים בצורה שונה. אנחנו צריכים להפסיק להאשים ולהתחיל ללמד."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• מיכל דליות על האתגרים בחינוך ועל הכלים שיוצרים מורה טוב במיוחד
• סטודנטים על מחאת הסרדינים: מבט מבפנים על הצפיפות בכיתות
• מה חושבים סטודנטים להוראה על שילוב טכנולוגיה בבתי הספר?
• מה צריך להשתנות בהשכלה הגבוהה על פי רובי ריבלין?

כיצד תיראה מערכת החינוך של העתיד?

דרך המחקר והעבודה המשותפת שלהם, החוקרים והסטודנטים במכללה שואפים לקחת את הידע בתחום הנוירופדגוגיה ולהשתמש בו כדי לשנות ולייעל את מערכת החינוך. אז האם בעתיד מחקרים וכלים ממדעי המוח ישולבו בכל שיעור? נראה שהשינוי הזה ממש לא כזה רחוק.

"מערכת החינוך של העתיד תהיה שונה, כי המורים יבינו טוב יותר מדוע הם עושים את מה שהם עושים וידעו גם מה מומלץ לא לעשות. ככל שאדם יודע יותר על עיסוקו וצולל לעומקו, הסיכויים שיהיה טוב יותר גדלים," אומר פרופסור פרידמן. "אני מאמין שעם הזמן יותר ויותר מורים יטמיעו את הנושא ויהפכו למורים טובים יותר - וכך גם התלמידים יגיעו להישגים גבוהים יותר וגם ייהנו יותר מן הלמידה."

הוא מציין שכחלק מן השאיפה לשינויים אלה, הוא צופה התהוות של מקצוע חדש בבתי הספר - נוירופדגוג. הנוירופדגוגים הם אנשי מקצוע בעלי רקע בתחומים כמו חינוך, פסיכולוגיה או ייעוץ חינוכי, שישתלבו במוסדות החינוך ויסייעו למורים ולתלמידים לייעל את ההוראה והלמידה, בסיוע של כלים ותיאוריות מן הנוירופדגוגיה וחקר המוח.

"ככל שעוברות השנים, הבדיקות שבאות לבחון את פעילות המוח הופכות לזמינות וזולות יותר, אני מאמין שבקרוב לבתי ספר תהיה היכולת לבצע אותן, וכך להתאים תכנית לימודים למוחם של התלמידים. זה ממש לא מדע בדיוני." אומר רם ומוסיף לדבריו של פרופסור פרידמן.

הוא מציין גם שהשינוי צריך לבוא מפעולה משותפת של כל הגורמים במערכת, תלמידים, מורים וגם מנהלים. "היום מתחילים לראות שמעניקים עצמאות רבה יותר למנהלי בתי הספר. לדעתי, אם יהיו יותר מנהלים שמאמינים בנוירופדגוגיה, נראה אותה דומיננטית יותר בהוראה."