מה חושבים סטודנטים ללימודי הוראה על עתיד מערכת החינוך בישראל?

13/8/2015 מאת: אנאבל אדמסקי (1,570 צפיות)

שר החינוך הכריז לאחרונה על רפורמה חדשה לצמצום הצפיפות בכיתות הלימוד בישראל. כחלק ממנה, סטודנטים בשנה השלישית ללימודי חינוך יכנסו לכיתות כמורי עזר וילמדו יחד עם מורים ותיקים. האם זו הדרך לשפר את החינוך בארץ? לפי הסטודנטים להוראה, זו לא בהכרח התשובה.

המידע באתר הועיל ל94% מהגולשים.

 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:

אהבת? שתף ב:


מבט מבפנים על מערכת החינוך: סטודנטים להוראה על הצפיפות בכיתות


מצב מערכת החינוך הישראלית יוצר לאחרונה סערות לא קטנות. כולנו שמענו על "מחאת הסרדינים", שפתחו הורים ואנשי חינוך בתגובה על הצפיפות הגדולה בכיתות הלימוד בארץ. בשבוע שעבר, הכריז שר החינוך נפתלי בנט כי יפעל "להוציא את הסרדינים מהכיתות" והציג רפורמה לצמצום מספר הילדים בכיתה בבתי ספר יסודיים ל - 34. בנוסף, קרא בנט להפעלת תכנית בשם 'מורה שני', בה ישולבו אלפי סטודנטים לחינוך בכיתות וילמדו לצד המורים הוותיקים. רבים בארגוני ההורים והמורים בירכו על ההצעות האלה, אבל יש גם מי שטוענים שיש עדיין הרבה עבודה לפנינו.


מה חושבים הסטודנטים לחינוך על כל המצב? מה דעתם של אלו שמהווים את העתיד של החינוך הישראלי, שבעוד מספר שנים ישתלבו בבתי הספר בכל הארץ? דיברנו עם כמה סטודנטיות להוראה על הרפורמה ועל דרכים בהן אפשר לנסות ולשפר את החינוך הישראלי.


סערות ברשת - סטודנטים בעד ונגד הרפורמה


נראה שאף אחד לא יכול להישאר אדיש למול המתרחש במערכת החינוך, וגם הרשת גועשת. בתור מי שאמורים לעמוד בעוד כמה שנים מול הלוח ולהוביל את החינוך במדינה, הסטודנטים להוראה יושפעו מהשינויים הצפויים באופן ישיר למדיי. מדיונים נסערים בפייסבוק ועד לטוקבקים זועמים, אפשר לראות שדעות הסטודנטים חלוקות בכל מה שקשור לרפורמות החדשות שמובטחות להם.


תכנית "מורה שני בכיתה" היא בעלת חשיבות גדולה במיוחד לסטודנטים לתואר ראשון בתחומי ההוראה. עד היום, סטודנטים בשנה הרביעית ללימודי החינוך השתלבו בהתנסות מעשית בהוראה במוסדות הלימוד. לפי הרפורמה, הם יכנסו לכיתות כבר מהשנה השלישית, וילׇמדו יחד באותה כיתה עם מורים מנוסים וותיקים, שלמעשה יחנכו אותם למקצוע תוך כדי עבודה. חלק מהסטודנטים רואים בחיוב את ההצעה וחושבים שמדובר ברעיון טוב ויעיל ששני הצדדים, המורים והמורים- לעתיד, יכולים להרוויח ממנו. המורים יקבלו עוד עזרה שתקל עליהם ללמד והסטודנטים כמובן יוכלו ללמוד בשטח ובזמן אמת איך זה באמת לעמוד בפני כיתה.


עם זאת, לא כולם שמחים כל כך על היוזמה. מגיבים אחרים הביעו התנגדות לתכנית, בעיקר בגלל שבשלב ראשוני, הסטודנטים לא יקבלו שכר על עבודתם מפאת היעדר תקציב מתאים. כך, למשל, הרחיק וטען אחד הסטודנטים כי למרות הרעיון הטוב שמאחורי 'מורה שני', אפשר לראות שהמטרה מאחורי התכנית היא להוסיף כוח עבודה מבלי לשלם לו, מה שבעיניו בא לא לטובת המורים ולא לטובת הסטודנטים. לדעתם של רוב מתנגדי התכנית, הפתרון הוא לא להוסיף מורים לכל שיעור, אלא להקטין את גודל הכיתות, כך שבכל אחת יהיו פחות תלמידים.


לא כמה, אלא איך - על שיטות הוראה ועתיד החינוך


ירדן (23), שמתחילה בקרוב את השנה השנייה ללימודי החינוך, מספרת שהרפורמות והמחאה בכלל בהחלט מעסיקות את הסטודנטים להוראה בקמפוס. בתור מי שחוו על בשרם את הצפיפות בכיתות בתור תלמידים, כעת, כשהם בעלי פרספקטיבה רחבה יותר ומבט יותר ביקורתי, המצב נראה להם מטריד מאוד. "המחאה מוצדקת לחלוטין. מורה אחד על ארבעים תלמידים זה מגוחך," טוענת ירדן. "המורים לא יכולים בשום צורה לתת ככה יחס אישי לתלמידים. לא ש - 32 תלמידים זה מצב יותר אידיאלי, אבל מורה שני בכיתה בהחלט יכול לעזור. השאלה היא, כמובן, איך מבצעים את זה בפועל."


לדעתה, אחד הנושאים הבעייתיים יותר בחינוך בארץ הוא הסתמכות על הוראה פרונטלית. היא מתייחסת לרפורמות חינוכיות שקרו לאחרונה בעולם, כמו למשל בפינלנד, ומסבירה שבאמצעות העברה של שיעורים שהם לא בהכרח פרונטליים, אפשר להפוך את הלמידה לאיכותית יותר. "בעיני, לא רק היחס הכמותי של מורים לעומת תלמידים הוא דרך לפתור את הבעיה, אלא גם דרך ההוראה עצמה יכולה להיות תשובה. למשל, הוספת שיעורים שבהם נותנים עזרה אישית לתלמידים שמתקשים" היא מציינת.


היא מתארת גם שבאופן אישי, כמי שאמורה לצאת להוראה בקרוב, מצב החינוך היום בהחלט יוצר אצלה חששות. היא עצמה מגיעה לאקדמיה לאחר ששירתה בחיל חינוך, ולימדה עברית במסגרת שירותה הצבאי לתלמידים אתיופים ודרוזים. מאחר שמדובר באוכלוסיות עם קשיים רבים, מחלקים את התלמידים לכיתות קטנות, של כ - 14 תלמידים, מה שמוביל לשיפור משמעותי. ירדן משתפת שהמצב בכיתות היום הוא אחת הסיבות שבגללן היא לא בהכרח מכוונת להוראה במסגרות פרונטליות, אלא שואפת לכיוון של מסגרות החינוך הבלתי פורמלי. לדבריה, "התנאים בכיתה יוצרים בעיה למורים. עם 40 ילדים בכיתה, הם מקדישים חצי מהזמן שלהם לבעיות משמעת, ולא ללימוד אמיתי."היא מספרת שלמרות האהבה הגדולה שיש לה להוראה, היא כנראה תמשיך ללימודי דרמה תרפיה או ללימודי תעודה בחינוך טיפולי.

 

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

 


פחות תלמידים 'מתפספסים' - מה אפשר ללמוד מהחינוך המיוחד?


אסתי (26), מתחילה בימים אלה את ההתנסות המעשית בסיום לימודי חינוך מיוחד ותעודת הוראה. היא מספרת כי במערכת החינוך המיוחד, בה היא מבצעת את ההתמחות שלה, גודל הכיתות באופן טבעי הוא קטן יחסית, נתון שרחוק מאוד בהשוואה למתרחש בחינוך הרגיל. היא טוענת שכאשר ישנם הרבה תלמידים בכיתה, כמו בחינוך הרגיל, המורים מתקשים להתייחס באופן אישי לכל אחד מהם בזמן השיעורים וכך הם נפגעים לאורך שנת הלימודים.


לדבריה, מערכת החינוך הרגיל בישראל יכולה ללמוד הרבה מהחינוך המיוחד, בכל הנוגע לחלוקת הכיתות, להתייחסות לתלמידים ולהתנהלות מול ההורים. "לדעתי כל ילד הוא מיוחד ולכן בעיני כל ילד צריך חינוך 'מיוחד'", היא מוסיפה, ומציינת שמורים כיום יכולים להרוויח הרבה דרך יישום עקרונות מהחינוך המיוחד, מה שצריך לבוא לידי ביטוי גם בהכשרה שהם מקבלים במהלך הלימודים.


בקשר לרפורמות הצפויות, אסתי מסכימה שמדובר ביוזמה שיכולה לשפר מאוד את הלמידה, וגם להועיל לסטודנטים המתלמדים, שיכולים לזכות בניסיון נוסף לקורות החיים שלהם. "התלמידים תמיד יזכו בזה שיש עוד מורה בשיעור." היא אומרת, "המורה יכול לקחת קבוצה וללמד וכך גם עוזר ההוראה, ככה פחות תלמידים מתפספסים."


עם זאת, היא מביעה התנגדות לכך שהסטודנטים המתלמדים לא יקבלו שכר על תקופת ההכשרה, "למה ללא תשלום? האם סטודנטים הם עובדי חינם? הם משקיעים יותר ממורה רגיל." היא אומרת. למרות זאת, היא מביעה אופטימיות בקשר ליישום השינויים, גם אם לא בהכרח נראה מיד את התוצאות בשטח. "בדרך כלל שינויים במערכת כזאת לוקחים זמן. אני מקווה שהשינויים האלה יביאו תועלת לתלמידים."

 

אולי יעניין אותך גם

סיעוד, לא מה שחשבתם: מנהלת הסיעוד בבית החולים וולפסון מספרת על התפקיד

מאת: אנאבל אדמסקי, 9/12/2019
אורנה צבי עשתה את הדרך מאחות למנהלת הסיעוד של בית החולים וולפסון. שמענו ממנה על האפשרויות להתקדם בענף הסיעוד, על עתיד התחום ועל הסודות להצלחה במערכת הבריאות. לכתבה המלאה >>

רועי גליץ התחיל לעבוד בתחום הפיננסים, אבל ברח מהמשרד כדי לחזור לצלם

מאת: תובל קליין, 5/12/2019
הצלם רועי גליץ, "התלמיד הראשון בגליץ בית ספר לצילום", רוצה להדביק כמה שיותר אנשים בחיידק האהבה לתחום לכתבה המלאה >>

יצירתיות, נחישות והמון עבודה קשה: זיו קורן משתף בכלים להצלחה בתחום הצילום

מאת: אנאבל אדמסקי, 26/11/2019
זיו קורן, אחד מצלמי העיתונות המוכרים בארץ, מספר על דרכים להיכנס לענף הצילום והאפשרות להתפרנס ממנו בישראל ועונה על השאלה שכל צלם מתחיל שואל – האם כל אחד יכול להצליח? לכתבה המלאה >>

ד"ר ליאת יקיר נחושה לגלות את הבסיס הגנטי לאהבה

מאת: תובל קליין, 24/11/2019
ד"ר ליאת יקיר, גנטיקאית מולקולרית מוכרת מ"חתונה ממבט ראשון", חוקרת מזווית גנטית את השאלות הגדולות על טבע האדם, עתיד האנושות, רגשות וזוגיות מוצלחת. לכתבה המלאה >>

רוצים להשתלב בהייטק? במסלול חדש ללימודי הנדסאים מכשירים לקריירה בתעשייה

מאת: אנאבל אדמסקי, 7/10/2019
שיתוף פעולה חדש בין אורט וחברת אינטל פותח דלת להגשמת חלום של לא מעט סטודנטים - קריירה בהייטק. שמענו הכל על התכנית החדשה ועל הביקוש להנדסאים בתעשייה של היום. לכתבה המלאה >>

האם בקרוב תשתנה שיטת הקורסים לפטור באנגלית?

מאת: אנאבל אדמסקי, 18/8/2019
כחלק מיוזמה חדשה של המל"ג, שיטת הקורסים לפטור באנגלית צפויה להשתנות לגמרי. מה חושבים הסטודנטים על ההחלטה, והאם לדעתם הקורסים באמת מכינים לאנגלית שנחוצה בשוק העבודה? לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין

עדכונים אחרונים באתר

חדשות ועדכונים

עכשיו בפורום

לכל הפורומים

מלגות חדשות

ימים פתוחים

סקר גולשים

פעילות גופנית בזמן הלימודים -

ענה על השאלה

פעילות גופנית בזמן הלימודים -

  • 0 %

    לא מוותר על זה, עוזר לי להתפקס

  • 0 %

    מדי פעם, כשיש לי שעה פנויה

  • 0 %

    הלוואי אבל ממש אין לי זמן