יזמות חברתית בקמפוסים - סטודנטים יוזמים ומובילים למען החברה

5/3/2014 מאת: מערכת "לימודים בישראל" (2,145 צפיות)

אומרים על הסטודנטים שהחברה לא מעניינת אותם. חושדים בהם שהם מגיעים להפגנות רק כדי ליהנות מהבלגן. בפועל, מסתבר שכמה מהיוזמות החשובות ביותר שראינו במרחב הציבורי בשנים האחרונות, שייכות דווקא לסטודנטים. הבאנו לכם כמה טעימות.

המידע באתר הועיל ל94% מהגולשים.

 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


מיזמים חברתיים חשובים צומחים באוניברסיטאות

 

לא, הם לא פראיירים. מדובר, בין השאר, בסטודנטים מחוגים להנדסת תעשייה וניהול, לכלכלה, לסביבה או לעבודה סוציאלית, שלצד התקדמותם בשביל בניית הקריירה שלהם, בחרו שלא להתעלם מרגשות שעלו בהם כשראו איזו עקה חברתית או אדם בצרה. אנחנו מזמינים אתכם להכיר כמה דוגמאות מתוך האוקיינוס השוצף של התארגנויות סטודנטיאליות, העושות את העולם שלנו למקום טוב יותר.


בישראל יש ים של עמותות. הן כל כך רבות, שלפעמים לא ברור מה נשאר לממשלה לעשות, ועל מה אנחנו משלמים מיסים. אחרי שהסכמנו על זה, מה תגידו אם נאמר לכם, שהעמותות הן רק קצה הקרחון. מסתבר שברמת הרחוב יש עוד אינסוף יוזמות של אנשים, שפשוט החליטו לקום ולעשות למען משהו או מישהו בלי לבקש מכם אגורה שחוקה.

 

פרויקט נוב"ה

 

כשהתחילו לפתח את המפעל החברתי המרשים שלהם, היו ברק גולדשטיין ועידו סום בסך הכל שני סטודנטים לתואר ראשון. הייתה זו שנת 2003, כשהשניים רתמו את הכלים הניהוליים שרכשו בלימודי התואר לטובת ליווי אסטרטגי של מהלך להעסקת פגועי נפש במפעל בדרום. ראשי התיבות נוב"ה מסכמים את הרעיון המרכזי של היוזמה – ניהול ואקדמיה בשירות הקהילה.

 

אחרי שניסו את המודל על עצמם, החליטו גולדשטיין וסום להפעיל אותו על דורות נוספים של סטודנטים. לאחר שליוו כמאה ארגוני מגזר שלישי והספיקו להירשם כעמותה ב – 2005, הם מציעים לסטודנטים להשתתף בקורס, הנחשב כחלק מן התואר הראשון, ומקנה בין 4 ל - 6 נקודות זכות (תלוי במוסד הלימוד). בקורס מועברות הדרכות מקצועיות בניהול אסטרטגיה, שיווק וכספים, ומתבצעת עבודה מול עמותות. כך, הסטודנטים צוברים ניסיון מעשי בייעוץ למנהלים ולארגונים, ומכירים יותר מקרוב את הנפשות הפועלות במגזר השלישי. העמותות נהנות מליווי מקצועי, הניתן להם חינם מקרב הסטודנטים המתנדבים.

 

ותיקים מובילים לשינוי חברתי

 

האזרח הוותיק הממוצע הוא אדם בעל שנות ניסיון רבות בתעסוקה ורמת התמקצעות גבוהה, שיכול להביא תרומה משמעותית לחברה בכל תחום, הרבה מעבר לפעילות ברמת מתנדב זוטר. ואף על פי כן, האפשרות המעשית של אדם כזה להוביל מהלכים משמעותיים לטובת קבוצות אוכלוסייה גדולות, כמעט ואינה קיימת. אביטל חפר ואל הרפז היו בשנת 2013 סטודנטים לניהול באוניברסיטת בן גוריון, שעלו על הרעיון לשלב מחדש את הפנסיונרים בקהילה, בדרך שתאפשר להם להנהיג יוזמות מקוריות משלהם. 

 

עם הרעיון הזה פנו השניים לעיריית באר שבע, למחלקה לניהול באוניברסיטת בן גוריון ולעמותת רא"ם, שבה פועלים יחד מנהלים של ארגוני מתנדבים. בזכות שיתוף פעולה מוצלח בין הגורמים נוצרה תכנית, שמצד אחד מעודדת אזרחים ותיקים להציע ולהוביל פרויקטים חברתיים חדשים, ומצד שני רותמת סטודנטים לניהול, שילוו אותם בתהליכי הייסוד וההקמה.

 

ועדה למען זכויות דיירי הדיור הציבורי

 

גם זו יוזמה שצמחה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, והפעם בתכנית לתואר ראשון בעבודה סוציאלית. כמה סטודנטים הרימו את הכפפה ויצרו מערך מגשר בין זכאי הדיור הציבורי ובין החברה המשכנת "עמידר". המטרה שלהם היא לעזור לתושבים לממש את זכויותיהם לרווחה ולאיכות חיים במסגרת חוק הדיור הציבורי. בפן המעשי, מדובר בהקמה של ועדה מתאמת, הכוללת הן נציגים מטעם חברת עמידר, הן תושבים המתגוררים במבני הדיור הציבורי, הן פעילים חברתיים בעלי רקע מקצועי בעריכת דין, והן סטודנטים לעבודה סוציאלית. המודל הוא ישיבה משותפת של כל הצדדים לשם מציאת פתרונות לאתגרים הקיימים.

 

קורס מעשי למען הפליטים

 

זה התחיל בשנת 2007, כשזרם של פליטים מסודאן הגיע לבאר שבע. רשויות המדינה לא השכילו לטפל באנשים המותשים, שנמלטו מהרעב ומהמלחמות שבארצם, ואלה הושארו – גברים ונשים על טפם – לישון ברחוב. קבוצה של כ – 30 סטודנטים מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון (הזכורה לטוב) לא נשארה אדישה למצב. בעזרת המרצים בחוג, הוקדש לנושא קורס מעשי, שזיכה את משתתפיו ב – 2 נקודות זכות אקדמיות. במהלכו פעלו מאות סטודנטים בהתנדבות לטובת הפליטים.

 

הקורס זכה לתמיכה מטעם עמותת אס"ף, שהצליחה להפעיל סטודנטים מתנדבים נוספים מהאוניברסיטה העברית. האמת היא, שהסטודנטים עשו הרבה מעבר למה שנדרש מהם בגבולות האקדמיים. הם מצאו לפליטים בתים מארחים לשיכון לילי (לפעמים התארחו בדירות סטודנטים), אספו עבורם בגדים, קנו להם מצרכים, ליוו אותם באופן אישי, ארגנו פעילויות הסברה ואף פעלו להקמת עיר אוהלים.

 

כשכל הפעילות הערה הזאת כבר רוחשת במלוא המרץ בשכבה העממית הסטודנטיאלית, החלו הרשויות המקומיות וכמה ארגונים וולונטריים נוספים (אבל לא הממשלה) להציע את עזרתם. על חלק גדול מהובלת הפעילות האזרחית למען הפליטים ניצחה סטודנטית דתית, בת למשפחת מתנחלים מהיישוב אפרת, שלא יכלה שלא להרגיש בצורך לעזור לאותם בני אדם, הנמלטים על נפשם מצרה.

 

פרויקט "אמץ סבא"

 

את הפרויקט המיוחד והמרגש הזה יזם גלעד גושר, סטודנט באוניברסיטה העברית. בשנה הראשונה ללימודים חש בבדידות של העיר הגדולה וחיפש לו מעין משפחה מאמצת. הוא לא נשאר לבד במחשבותיו – למוחו הסתננו גם הסבים והסבתות הירושלמיים, שכמוהו מרגישים מאד בודדים. כך נולד הרעיון שהביא את גושר, יחד עם סטודנטית בשם איה שוורץ, לפנות לאגודת הסטודנטים ולבקש ממנה תקציב להובלת תכנית מיוחדת במינה.

 

במסגרת ההתנדבות בפרויקט "אמץ סבא", סטודנטים בירושלים מתחברים עם אדם קשיש הגר בסמוך אליהם. הם יכולים להדריך אותו בשימוש במחשב ובאינטרנט, לעזור לו לפתוח פרופיל באתר היכרויות לבני גיל הזהב, להדפיס עבורו מסמכים רשמיים, לשוחח איתו על פילוסופיה או לצאת איתו לקונצרט, שמוגש בחינם לבאי הקמפוס.

   

פסטיבל אקולנוע

 

צור משעל, מייסד עמותת אקולנוע, התחיל לארגן את פסטיבל הקולנוע הסביבתי הזה בהיותו סטודנט מתנדב בתנועת "מגמה ירוקה". מטרת הפסטיבל היא להניע תהליך יצירתי תקשורתי, שימלא את הצורך בהסברה ובהגברת המודעות לאתגרים בישראל, הנוגעים להגנת הטבע והסביבה. העמותה גם מייצרת ומפיצה סרטים חינוכיים בנושאי סביבה המיועדים לחטיבות ביניים ותיכונים, מרכזי קהילה וקמפוסים אקדמיים. הסרטים מגיעים עם הצעות לפעילויות שניתן לבצע סביב ההקרנה.

 

פארק טבע קהילתי בכפר הירוק

 

ליאב שלם, סטודנט לתואר שני בבית הספר פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת תל אביב, החליט שהוא רוצה להפוך אדמה חרוכה לאתר גידול של צמחים וחיות מקומיים, אשר חלקם מצויים בסכנת הכחדה. שני מרצים מבית הספר הנחו אותו בהקמת בריכת חורף סמוך לגלילות, המציעה סביבה מתאימה למחייה ולהתרבות של עשרות מיני בעלי חיים ולשגשוג של צמחייה מגוונת.

 

בהקמתו ובניהולו של הפארק היו מעורבים תלמידי הכפר הירוק, שאספו זרעים וחיות, הביאו אותם לאתר השיקום, עקבו אחר קליטתם ודאגו להגן עליהם באמצעות שמירה על הטבע המחודש. כיום, ניתן לבקר במקום, ללכת בשבילים המסומנים, ולראות צפרדעים, סרטנים, עופות מים, צמחים אדומים, אצות ועוד.

 

המשמר השכונתי בבאר שבע

 

זה קורה להרבה מאד סטודנטיות בבאר שבע, שמעדיפות לא לדבר על זה. הן הולכות באחד מרחובות שכונה ג' או ד' בצהרי היום, כשהשמש גבוהה בשמים וזורחת על הכל, אך הן חשות שמישהו עוקב אחריהן. והן צודקות. ליהי אלמוג, סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון, הקימה את המשמר השכונתי, שנועד להעניק לתושבות ולתושבים תחושה גדולה יותר של ביטחון אישי. היא הצליחה להשיג את תמיכת המשטרה ולארגן סיורים ביטחוניים, המתבצעים על ידי מתנדבים עם מכשירי קשר, המדווחים על כל תופעה מטרידה לניידות המשטרה בעיר. המתנדבים עוברים הכשרה בת שעתיים, שלאחריה הם יכולים סוף סוף להשיב לעצמם את התחושה שהם שולטים בגורלם.

 

מי מכם שרוצה להיות פעיל ולקבל עדכונים, מוזמן להצטרף לקבוצת הפייסבוק "מתנדבי המשמר השכונתי", המתוחזק באדיקות על ידי ליהי אלמוג. הפרויקט המדהים הזה היה מועמד לקבלת מענק מטעם המדור למעורבות חברתית באוניברסיטה, וזכה בפרס. בתכנית הממשלתית "עיר ללא אלימות" הבטיחו שיתנו חסות ליוזמה.

 

אולי יעניין אותך גם

איך נראה יום של טראומטולוג? ד"ר דרור סופר חושף את מאחורי הקלעים של חדר הניתוח

מאת: אנאבל אדמסקי, 22/1/2020
ד"ר דרור סופר, כירורג ומנהל מערך הטראומה בבית החולים איכילוב, מספר על עבודתו המיוחדת שמפגישה אותו עם הגבול הדק שבין חיים למוות, ומשתף בדברים חשובים למי שחולמים ללמוד רפואה. לכתבה המלאה >>

רענן שקד על כלים לתחילת הדרך בתעשיית התקשורת והחשיבות של אמירה אישית

מאת: אנאבל אדמסקי, 21/1/2020
העיתונאי רענן שקד מספר על כלים חשובים לתחילת הקריירה בעולם התקשורת, על התרומה של האקדמיה לעיתונאים מתחילים ועל הכוח של סיפור טוב בעידן הצפת המידע והרשתות החברתיות. לכתבה המלאה >>

הפתרון העיצובי שלכם יכול להיות הסטארט אפ הבא: מה הקשר בין עיצוב תעשייתי לבין עולם ההייטק?

מאת: תובל קליין, 15/1/2020
רוצים קריירה שמשלבת בין יצירתיות ובין צרכים פרקטיים בתעשייה? כיום קיימת עלייה בביקוש למעצבים תעשייתיים: ראש התכנית לעיצוב תעשייתי באחד מהמוסדות המובילים בארץ מספר למה לכתבה המלאה >>

צילום העתיד הוא ממש לא הצילום של פעם, איך מתכוננים לקריירות של מחר?

מאת: אנאבל אדמסקי, 15/1/2020
עולם המדיה של היום עובר מהפכה, אז מה הכלים שחייבים כדי להשתלב בענף הצילום של מחר ואיך אפשר להגיע לתפקידים שמגדירים מחדש את הדרך שבה אנחנו צורכים תקשורת? לכתבה המלאה >>

למה אלוף אירופה בקפיצה במוט מגיע לנינג`ה ישראל? אלכס אברבוך רוצה להכניס את המדינה לכושר

מאת: תובל קליין, 8/1/2020
האתלט הישראלי המצליח וזוכה נינגה ישראל VIP, אלכס אברבוך, מסביר למה חשוב לו לדחוף את דור העתיד לספורט ואיך הוא הולך לקדם את התחום בארץ. לכתבה המלאה >>

מה הכלים של אמרי גלאי, מנכ"ל Wolt ישראל, להצלחה בעולם העסקי?

מאת: אנאבל אדמסקי, 5/1/2020
אמרי גלאי, מנכ"ל חברת Wolt ישראל, מספר על האתגרים בניהול חברות בין לאומיות, על ההחלטות שחשובות למי שמכוונים לתפקידים ניהוליים וגם על השינויים הצפויים בענף המזון בעתיד הקרוב. לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp