שוכרים דירה? לא חותמים לפני שקוראים
מגורים בדירות שכורות אינם נחלתם הבלעדית של סטודנטים, אך כשכמעט מחצית מהתלמידים באוניברסיטאות ובמכללות בארץ גרים בשכירות, חשוב שנדע לעשות את זה נכון. יום לאחר הניסיון לשחזר את המחאה החברתית, מערכת לימודים בישראל עושה לכם סדר: מה צריך לבדוק לפני שחותמים על חוזה ואיך מחשבים כמה זה באמת עולה לנו? כל התשובות.
עזרנו גם לך? דרג אותנו:
מה צריך לבדוק כששוכרים דירה?
מחאת הטרטור
לפי הנתונים שפרסמה התאחדות הסטודנטים, 45% מהסטודנטים בארץ גרים בדירה שכורה, 39% בבית של ההורים ו - 10% במעונות. רק ל - 6% מהתלמידים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית יש דירה משלהם. בנוסף, שליש מהסטודנטים מדווחים ששכר הדירה הוא ההוצאה הגדולה ביותר שלהם.
גולשים שאהבו את זה קראו גם:
מחאת הדיור נמשכת מאז קיץ 2011, אך נכון לעכשיו מצבם של שוכרי הדירות בארץ אינו מזהיר. השבוע (יום א'), עלה נושא הדיור פעם נוספת על סדר היום, לאחר שלמעלה מ - 150 איש הגיעו לשדרות רוטשילד בתל אביב אחר הצהריים, וניסו לחדש את מאהל המחאה שתסס במקום לפני כארבע שנים. כפי שנראה, ייקח עוד זמן עד שמשהו ישתנה כאן.
מי שאינם מחכים ליוזמות ממשלתיות הם הפעילים של ועד שוכרי הדירות, שבשנה האחרונה התרוצצו בקמפוסים בכל הארץ, כדי להבין מהסטודנטים מהם הנושאים הבוערים ביותר בתחום ועל מה צריך להיאבק. המסמך שניסחו בהמשך לכך כולל סעיפים כמו איסור על התניה של כניסה לדירה ברכישת ריהוט מהדיירים הקודמים, התחייבות של המשכיר לסייד ולצבוע את הדירה והתחייבות לתקן ליקויים בדירה תוך פרק זמן שיוגדר כסביר.
העובדה שסעיפים כאלה מופיעים באמנה, מעידה על הרעות החולות ששוכרי הדירות בישראל נאלצים להתמודד עמן. לעיתים קרובות אפשר למנוע מראש את ההוצאות המיותרות, את הטרטור ואת עוגמת הנפש, כשקוראים לעומק את החוזה לפני שחותמים עליו. הבעיה היא שיש משהו בשפה המשפטית שגורם להרבה מאיתנו להירתע. אם זה המקרה, חשוב לנו לומר - אל תוותרו לעצמכם!
בהנחה שרובנו נמשיך לגור בדירות שכורות בתקופה הקרובה, הנה כמה דברים שחשוב להתעקש עליהם כשחותמים על חוזה:
האותיות הקטנות
חוזה שכירות הוא הסכם שנתון למשא ומתן. לשוכרים יש זכות לקבל את התנאים הטובים ביותר עבורם, כי אחרי החתימה הם מחויבים לתנאים שחתמו עליהם. אחת הדוגמאות למשא ומתן כזה, נוגעת בסעיף החוזה העוסק ב -"אופציה", שהיא אפשרות להארכת החוזה לתקופת שכירות נוספת.
אופציה להארכה היא אחד הדברים הבודדים שאפשר להכניס לחוזה שפועל חד משמעית לטובת השוכר. מרגע שהסעיף מופיע, זה אומר שלדיירים יש זכות להמשיך את השכירות לשנה נוספת באותו מחיר ובעל הדירה חייב להסכים. כך למשל כשסטודנט בשנה ב' נכנס לדירה ויודע שירצה לגור בה גם בשנה העוקבת, יהיה נכון יותר להסתכל על שכר הדירה כממוצע של שנתיים. לפעמים משתלם לשלם עכשיו קצת יותר ולדעת שהמחיר לא יעלה בשנה הבאה.
קצת מתמטיקה
חישובים פשוטים של ממוצע יכולים לעזור לקבוע את מידת הכדאיות של החוזה במקרים נוספים. למשל, פעמים רבות בעלי הדירות מוספים סעיף שמקנה להם אפשרות לפנות את השוכרים בהתראה קצרה יחסית של חודש או חודשיים. מדובר בסעיף בעייתי במיוחד, שחייבים להתייחס אליו כשמחשבים עלויות עתידיות. אם יפנו אתכם כעבור כמה חודשים, יגרמו לכם הוצאות על הובלה ומציאת דירה חדשה, שהופכות את העסקה ללא כדאית.
ערבויות, בטחונות ושאר ירקות
הנושא הבא שיש לתת עליו את הדעת אליו כשחותמים על חוזה, נוגע לסעיפים שבעלי הדירות כוללים בהסכם כדי להבטיח את רכושם. החלופות הנפוצות לסעיפים כאלה הם ערבות בנקאית, ערבות של צד שלישי, שטר חוב לביטחון או הפקדה של סכום במזומן.
החלופה הכי גרועה מבחינת הסטודנטים, היא הפקדה של כסף מזומן אצל המשכיר. קודם כל, כי זה מצריך מהם למשוך בפועל כמה אלפי שקלים מהחשבון, ושנית - כי מרגע שהכסף ביד של המשכיר, השוכרים נמצאים בעמדת נחיתות. באופן דומה, גם ערבות בנקאית אינה מטיבה עם השוכרים. בעת משא ומתן, כדאי מאוד להתעקש על חלופה אחרת, ואם אין ברירה - לפחות להגביל את הסכום של הערבות ולהציב תנאים למימושה.
אם ניתן, כדאי להמיר את הערבות בצ'ק ביטחון - כך הכסף לא יוצא מהחשבון שלנו, ובמידת הצורך גם אפשר לבטל אותו. אפשרות אחרת היא לחתום על שטר חוב - שטר שניתן לממש בהוצאה לפועל. מדובר בחלופה נוחה יחסית, כי היא מאפשרת להתגונן במקרה שהמשכיר מחליט לממש אותה. אם בוחרים בחלופה זו, חשוב לדאוג שלא תהיה אפשרות להעביר את השטר לצד שלישי, ולהקפיד שיהיה רשום בחוזה שבעל הדירה מחויב להחזיר את השטר לידי השוכר בתום התקופה.
בלאי "סביר"?
יש סעיפים בחוזה המתייחסים לרהיטים שבעל הדירה השאיר בנכס, כמו תנור או מקרר. שימו לב - רשימת הריהוט הזו צריכה להיות מפורטת בהסכם. מקובל לחלק את סוגי הנזקים לשניים: "בלאי סביר" על אחריות המשכיר, "בלאי לא סביר" - על אחריותכם.
חוזה הוא מסמך שמתייחס לאירועים עתידיים, כך שלא ניתן לכלול בו כל תרחיש אפשרי. עם זאת, פעמים רבות ניתן להסיק ממה שכתבנו גם על מה שלא כתבנו. מאחר וסעיף הבלאי הוא תמיד מעומעם, חשוב להיות קונקרטיים ולהוסיף דוגמאות. למשל אם מפרטים מי אחראי לשלם על הדוד, סביר שאותו דין יתפוס גם לגבי המזגן.
את עלותו הצפויה של הבלאי, אין בעיה לחשב: אם למשל נניח שדוד מתקלקל פעם בחמש שנים, ועולה 1,000 שקלים לתקן אותו, אז בהיעדר סעיף של בלאי סביר יהיה סיכוי של 1:5 שהדוד יתקלקל בשנה הקרובה - תוספת של 200 ₪ לעלות השכירות השנתית. כשעורכים חישובים האלה, הרבה יותר קל לקבוע האם החוזה משתלם.
שותפים
סטודנטים בדרך כלל טועים לחשוב, שכאשר נכנסים לדירה ביחד עם שותף הדירה מתחלקת לשניים וכל אחד אחראי על החלק שלו. בפועל, כל אחד מהשותפים אחראי על כל הדירה, מצב המכונה בשפה משפטית "ביחד ולחוד". אם השותף שלכם מפסיק לשלם, אתם אחראים בדיוק כמוהו מול בעל הדירה. אסור להקל ראש בנושא הזה: אל תכנסו לגור עם מישהו שאתם לא בטוחים שיוכל לעמוד כספית בחוזה. ואל תחתמו על חוזה שאתם לא מרגישים איתו בנוח.
*בהכנת הכתבה סייע הסטודנט יואב גור, שהרצה על הנושא במסגרת פרויקט תכל'ס - שיתוף ידע פרקטי.