סטודנטית חרדית ואם לשלושה ילדים בדרכה להיות רופאת נשים

10/8/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (9,355 צפיות)

היא סטודנטית חרדית, שמסיימת בימים אלה את לימודי הרפואה. היא גם אימא לשלושה ילדים קטנים, בהם גם תאומות בנות פחות משנה. שמענו מרבקה זך כיצד היא משלבת בין שני העולמות, על שאיפתה להיות רופאת נשים בעתיד ועל חלומה שעוד בנות יצאו ללימודים.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


איך משלבים בין לימודי רפואה לגידול שלושה ילדים? הסטודנטית החרדית שמראה שזה אפשרי


"זו דרך לא קלה, אבל חשוב שנשים ידעו שהיא פתוחה בפניהן"


בימים אלה, מסיימת רבקה זך את המבחנים האחרונים בלימודי הרפואה בתכנית הארבע שנתית בפקולטה לרפואה בצפת של אוניברסיטת בר אילן. אל המסלול הגיעה אחרי שסיימה את לימודי מדעי החיים והמשיכה לתואר שני בתחום. היא מספרת שכבר מילדות, תמיד התעניינה בביולוגיה וברפואה, אך בחרה במדעי החיים בעיקר בגלל תנאי הקבלה הנוקשים שדורשים לימודי הרפואה.


"כשהייתי באמצע התואר השני, יצא לי ללמוד בקורסים יחד עם רופאים ורוקחים והסתקרנתי. באותו זמן שמעתי מחברות על התכנית הארבע שנתית ללימודי רפואה והחלטתי לנסות. ידעתי שבתחום מדעי החיים ממשיכים בדרך כלל לתואר שלישי ומתמקדים במחקר. רציתי לעשות משהו משמעותי שהוא גם מעבר למחקר."


בערך באותו זמן נולד בנה הבכור, היום בן ארבע וחצי. לרבקה יש גם שתי בנות תאומות, בנות פחות מחצי שנה. היא מעידה שהשילוב בין הלימודים האינטנסיביים לגידול הילדים הוא לא משימה קלה, אבל לא בלתי אפשרית. "זה לא פשוט. בתואר השני, שהתבסס ברובו על מחקר והתקיים במסגרת גמישה יחסית, היה לי קל יותר. הייתה לי אז חופשת לידה והיה לי פשוט יותר לשלב בין הלימודים לילדים. המסלול שלנו אינטנסיבי מאוד, אי אפשר לקחת חופשות או לדחות את הלימודים. זה מאוד מאתגר לפעמים." היא אומרת.


לדבריה, לעזרה שהיא מקבלת מבעלה, שעובד בתחום התכנות, יש תפקיד חשוב מאוד ביכולת שלה לשלב בין שני העולמות. "למזלי יש לי בן זוג שתומך בי לאורך כל הדרך. כל ההחלטה ללכת ללמוד רפואה התקיימה בצורה משותפת, דיברנו על זה והחלטנו יחד. אמו של בעלי היא רופאה, אז זה גם עזר להחלטה."


"בעלי נמצא עם הילדים יותר בשעות אחר הצהריים. הם גם נמצאים במסגרות, הבנות במעון והבן בחיידר. ממש עכשיו היה לי מבחן ברפואת ילדים, אז הוא עזר המון. כל אימא שלומדת או מטפחת קריירה צריכה לשלוח את הילדים למסגרות או להסתייע במשפחה. זה ויתור, אבל אין ברירה."


בקרוב תתחיל את תקופת הסטאז', בו תשתתף בתורנות פעם בשבוע, כשבסיומה כמובן תיגש להתמחות. "בעלי ואני נערכים לכך כבר מעכשיו, אנחנו מתאמים מול העבודה שלו כדי שלוחות הזמנים יסתדרו."

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 


"רפואה היא השליחות שלי בחיים, למרות כל האתגרים"


רבקה מספרת שהיא שואפת להשתלב בתחום רפואת הנשים. כדי להגיע אליו, תצטרך להשלים התמחות כירורגית אינטנסיבית של כשש שנים. היא יודעת שהדבר יהיה כרוך כמובן בהיערכות עם מערך תמיכה גדול לילדיה בתקופה העמוסה הזו ומציינת שטרם בחרה היכן בארץ תבצע את ההתמחות.


"באופן כללי יש מחסור ברופאות בתחום הגינקולוגיה, שבו יש היום יותר רופאים גברים. זמני ההמתנה למי שמעוניינת לראות רופאה הם ארוכים מאוד, בצורה לא הגיונית. זה מחסור שקיים גם בציבור הדתי. בצפת למשל יש רק רופאת נשים דתייה אחת בכל האזור, אז בהחלט מורגש מחסור."


היא מציינת שלדעתה, אחת הסיבות לכך שנשים מעטות בוחרות להתמחות בגינקולוגיה היא האופי התובעני של ההתמחות. "נוסף על כך, עד לפני כמה שנים רפואה נחשבה לתחום גברי מאוד. היום חל שינוי ויש לעתים יותר סטודנטיות מסטודנטים." עם זאת, בציבור החרדי עדיין יש מעט נשים שבוחרות לגשת ללמוד רפואה. "יש עוד כמה סטודנטיות חרדיות לרפואה, אחת לומדת שנה מתחתיי בפקולטה ויש עוד מספר סטודנטיות בירושלים. יש כמובן רופאות חרדיות, רק שאני לא מכירה אותן עדיין באופן אישי."


היא מספרת שהיא זוכה לתגובות מפרגנות מאוד מנשים ששומעות על סיפורה, "יש לי חברות שאומרות לי כל הכבוד ומחכות שאסיים את הלימודים כדי שיוכלו להגיע להיבדק אצלי. רבות מהן מסכימות שצריכות להיות עוד רופאות בענף הזה."


"יש לפעמים גם תגובות חיוביות פחות. אנשים שואלים, 'מה עם הילדים?' אלה תגובות שמגיעות מבחוץ ולא מאנשים שקרובים אליי. אני מנסה לא לשמוע את הדברים השליליים האלה, זה פחות מעניין אותי. אני יודעת שיש חסרונות בלהיות רופאה, אבל לדעתי זה מקצוע מדהים. זו השליחות שלי בחיים, למרות כל האתגרים."


רבקה חושבת שהדרך שבחרה היא בהחלט אפשרית גם לצעירות אחרות, למרות שלא בהכרח לכולן. "רפואה היא לא תחום שמתאים לכל אחד, לא משנה אם מדובר בגבר או באישה, בדתיים או בחילונים. זה ענף שכדי לעסוק בו צריך לרצות לתרום לאחרים ולעשות חסד. מעבר לנתונים הלימודיים הגבוהים שנדרשים מהסטודנטים לרפואה, צריך גם אופי מיוחד. אם אישה רואה בעצמה יכולות כאלה של נתינה, ויש מאחוריה מערכת תמיכה מצד המשפחה והסביבה הקרובה שעוזרת, אז למה לא?"


היא אומרת שחשוב לה לספר את סיפורה כדי להגיע לעוד נשים צעירות, דתיות וגם חילוניות, שמתלבטות לגבי לימודים. "הייתי מאוד רוצה שנשים ישמעו את הסיפור שלי והדרך שעברתי, כדי שידעו שיש סיפורים כאלה, שישמעו שזה אפשרי. זאת דרך לא קלה אבל היא בהחלט פתוחה בפני נשים."


"אני מקווה שיהיו עוד נשים במקצוע, לא רק חרדיות אלא מכל המגזרים, גם מכאלה שאין בהם עכשיו מספיק רופאות. צריך שברפואה יהיה מגוון, כמו שקיים בחברה שלנו."