אני כבר שנה שנייה בתואר ראשון במדע והנדסה של חומרים בטכניון . למרות השקעה מרובה, ניסוי גישות שונות ללמידה ומוטיבציה, אני עדיין מתנדנדת על ה75 בממוצע התואר. אני לא רוצה להיות בינונית, והדבר פוגע לי בבטחון העצמי , ובמטרה שאליה אני שואפת( גם ממוצע טוב של 80 לפחות וגם החלום לעסוק בפיתוח פתרון לבעיית הפלסטיק באמצעות הנדסת חומר גלם חדש). המטיבציה שלי לקראת הסמסטר שבפתח קטנה מיום ליום, ואני לא מצליחה לצאת מהלופ של הציונים. אני מתחילה להבין שאולי התואר לא מתאים לי. איך יודעים מה מתאים ? מתי זה הרגע לוותר ולבחור משהו אחר? תמיד התחברתי לצד של פסיכולוגיה וקרימינוגלוגיה, אבל אין מה לעשות עם זה ואצטרך להתחיל את הכל מההתחלה.... בנוסף, אני לא רואה את עצמי באמת יושבת ומייעצת לאנשים כפסיכולוגית- אז איך אדע מה מתאים לי ?
ש
שירה סלילת - יועצת לימודים
התמודדות עם רצון להחליף תואר
שלום יעל, את בהחלט נמצאת בדילמה, קודם כל חשוב לי להגיד שאני בטוחה שתמצאי את דרכך ולהצליח בכל פתרון שתמצאי לדילמה שלך.
נסי לחשוב מה יתן לך יותר מוטיבציה ורצון לסיים את התואר הראשון, האם השאיפה שלך למצוא פיתרון לבעיית הפלסטיק יכולה להוביל אותך לסיום התואר או האם ניסית את כל האופציות ואת פשוט לא מרגישה מתאימה וצריכה שינוי? בכל מקרה, אם תעברי עכשיו לתואר בפסיכולוגיה תצטרכי ללמוד את התואר מהתחלה, ואם תבחרי לסיים את התואר במדע והנדסה של חומרים ולאחר מכן לעשות הסבה לתואר שני בפסיכולוגיה תצטרכי לעשות הסבת אקדמאיים של שנה-שנתיים. לגבי עבודה כפסיכולוגית, את יכולה לעסוק בתחום הפסיכולוגיה בלי להיות פסיכולוגית קלינית שמייעצת לאנשים, אבל אכן מקצוע הפסיכולגיה דורש עבודה עם בני אדם.
עוד אציין שתואר ראשון במדעים הוא בהחלט תואר קשה ויתכן שהפתרון לבעיה שלך הוא להחזיק מעמד ולצלוח אותו. מאחלת לך בהצלחה בהחלטה שלך! שירה- יועצת לימודים