למה אלוף אירופה בקפיצה במוט מגיע לנינג'ה ישראל? אלכס אברבוך רוצה להכניס את המדינה לכושר

הזוכה בנינג'ה ישראל ואתלט עטור מדליות, אלכס אברבוך, הולך לעשות שינוי במעמד המאמן בארץ

אמנם אלכס אברבוך, האתלט עטור המדליות והתארים, מחזיק בשיא הישראלי בקפיצה במוט; אך רבים מכם יזכרו אותו דווקא בתור הזוכה של נינג'ה ישראל VIP, תוכנית הריאליטי בה נדרשים המתמודדים לעבור מסלולי מכשולים ברמות קושי עולות.

עם זאת, הקריירה של אברבוך רצופה בניצחונות והישגים ספורטיביים: מדליות זהב באליפויות אירופה בשנים 2002 ו2006, מדליית ארד באליפות העולם בספרד ב – 1999, מדליית כסף באליפות העולם ב – 2001, ועוד תארים וזכיות במגוון תחרויות ברחבי העולם, עד שפרש בשנת 2009. גם לאחר הפרישה, בשנת 2013, הוא התחרה שוב בתחרות המכביה וזכה במקום הראשון.

מכל רשימת ההישגים הזו, כאשר אני שואלת את אברבוך מה ההישג בו הוא גאה ביותר, תשובתו הראשונה לא נוגעת כלל לספורט - "הילדות שלי, יש לי 3 בנות," הוא עונה.

כאשר מדובר בספורט, ההישג הגדול ביותר שלו, לדעתו, הוא זכייתו במדליית זהב באליפות אירופה בקפיצה במוט, בתחרויות שנערכו במינכן בשנת 2002. התחרות נערכה 30 שנה לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, במהלכו נרצחו 11 חברי המשלחת האולימפית הישראלית על ידי טרוריסטים. את הניצחון ההיסטורי הזה אברבוך זוכר עד היום, והוא מספר כי "עד היום, אנשים שאני פוגש מספרים לי על מה זה היה בשבילם, מזכירים לי איך הם הרגישו כשזה קרה, וזה מחזיר אותי אחורה."

"לא הייתה לי ברירה אלא לעסוק בספורט"

את הקריירה הספורטיבית שלו אברבוך התחיל במדינת הולדתו, רוסיה, בגיל 9. "נולדתי במשפחה ספורטיבית, אז לא הייתה לי ברירה אלא לעסוק בספורט." כבר בגיל 14 הוא ידע שהוא הולך ללמוד ספורט באופן מקצועי, ולדבריו, עוד מגיל צעיר ידע כי הוא יכול להגיע רחוק. "ההישגים שלי הראו לי כבר אז שיש לי אפשרות להתקדם בתור ספורטאי."

אברבוך התחיל את דרכו המקצועית ברוסיה, וייצג את המדינה במספר תחרויות, לפני שהתחיל לייצג את ישראל. המעבר להתחרות במדי נבחרת ישראל בתחרויות, לאחר שעלה לארץ, היה קל יחסית לטענתו. "פחות ייצגתי את רוסיה בתחרויות בינלאומיות. לייצוג ישראל התחברתי די מהר וטוב, כי האנשים שעזרו לי פה בארץ מאוד עזרו לי להתחבר למדינה. בכל זאת, אתה מתחרה בתוך הבגדים של נבחרת ישראל, מדינה יהודית."

האהבה של אברבוך לספורט, כפי שהוא מתאר, גרמה לו להרגיש שכל תחרות "היא כמו חג: אתה מתכונן, לובש בגדים חדשים ויפים. אם הייתי נוסע לתחרות בחו"ל או מחוץ לעיר, אז הייתי נוסע עם החברים ומרגיש שזה כמו טיול." ההכנות לקראת התחרות הן חלק בלתי נפרד בתחרות מסוג זה. "אם אתה עושה ספרינט זה 10 שניות, וכל מה שמסביב זה חלק מזה," אברבוך מסביר.

הדבקות במטרה היא ערך עליון עבור ספורטאים מקצועיים. כפי שאברבוך מתאר, "הכי חשוב לספורטאי כדי להצליח זה רצף עבודה. אם אתה מפספס שבוע, זה אוי ואבוי. חודש? זה כבר לצאת לפנסיה."

למי שרוצים לעסוק בספורט באופן מקצועי, אברבוך מספר כי המשמעות של להיות ספורטאי מקצועי היא לחיות את התחום מסביב לשעון, 24 שעות ביממה. "אין משהו אחר, הכל קיים בשביל להצליח ובשביל להגיע לתוצאה ולהתקדם," הוא מסביר, ומוסיף כי "חשוב לאכול בזמן, מה אתה אוכל, איך אתה בחופש. לא היו לנו חופשים, החופש היה יום קבוע של מנוחה מהאימונים." מה שעשוי להישמע קיצוני, הוא הכרח עבור ספורטאים מקצועיים: כל תחומי החיים, כולל תזונה לספורטאים, סובבים סביב ההישג הבא.

היעד הבא: חיזוק מעמד המאמן

גם לאחר הפרישה המקצועית, ספורט עדיין מהווה חלק חשוב מחייו של אברבוך; בימים אלו הוא עומל בהתנדבות על הקמת עמותה שתהווה ארגון מאמנים ארצי, ותסייע לקדם את מעמד המאמן בארץ. "כיום, אין אימון כמקצוע בארץ. יש מאמנים, אבל אין הסדרה של המקצוע. אנחנו רוצים להעלות את המודעות למקצוע, להביא השתלמויות לארץ כדי לעזור למאמנים לקדם את הרמה שלהם. לא כולם יכולים לנסוע לחו"ל בשביל השתלמויות, אז חשוב לנו לארגן השתלמויות גם כאן ולדאוג שהם יוכלו ללמוד אחד מהשני."

גם הניסיון של אברבוך מהעיסוק המקצועי בספורט ברוסיה, הוביל אותו למסקנה שמדובר בנושא חשוב: "ההשקעה של המדינה ברמה אחרת לגמרי שם, המקצוע של המאמן קיים ויש בסיס חזק."

חיזוק מעמד המאמן יכול להעלות את הרמה של הספורט כולו: וזה מתחיל בגיל צעיר. אברבוך מסביר כי הוא מעוניין שכל ילד יקבל אימון ברמה הכי גבוהה. חוגי ספורט לילדים יכולים לעלות כסף רב, ואם היוזמה לקידום מקצוע המאמן תצליח, "כל ילד יקבל את אותו הבסיס. אנשים שישימו את הילדים שלהם בחוג, יידעו שהולך להיות שם מאמן ברמה."

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• אורי ששון מספר איך זה להיות מדליסט אולימפי וגם סטודנט לפסיכולוגיה
• סטודנטית להנדסה וגם קופצת במוט, לא מוותרת על החלום להשתתף באולימפיאדה
• פרויקט באוניברסיטת חיפה: תחרות ספורט לאנשים בעלי מוגבלויות
• ספורטאים אמריקאים באו לישראל כדי לחזק את ההסברה בקמפוסים בארה"ב
• פרויקט הגמר של הסטודנטית להנדסה רפואית מסייע בהתמודדות עם פציעות ספורט

נינג'ה ישראל - לא רק שואו, גם חינוך

באופן כללי, אחד הנושאים החשובים ביותר לאברבוך הוא קידום הדור הצעיר. "הצעירים הם העתיד של המדינה," הוא מסביר. הוא מאמין כי הדור הצעיר צריך לדחוף לשינוי, "לפעמים צריך לבקש מהדור המבוגר לפנות את המסלול, אם הקצב שלהם לא מתאים. תעשו מה שאתם אוהבים, ושם תמצאו איך להיות הכי טובים. תנסו כל מיני אופציות. אל תתביישו לעשות טעויות – אבל אל תעשו טעויות פעמיים. תלמדו ממה שהיה, ותתקדמו מזה."

לדעתו, כל אחד יכול להצליח. "יש דברים בראש, שיכולים לגרום לאנשים להרים את הידיים ולהרגיש שהם לא יצליחו. אבל צריך ללכת עד הסוף, ואז ברור שאפשר להצליח."

מה שמלווה את העשייה של אברבוך בשנים האחרונות הוא עידוד צעירים לאורח חיים בריא וספורטיבי, כחלק מתפישתו לגבי קידום הדור הבא. "לצעירים, אני רוצה להגיד שחובה לעשות ספורט. לא משנה איזה: הליכה, ריצה, שחייה, כי זה חשוב לבריאות," הוא מדגיש.

מתוך תפישה זו, אברבוך בחר להשתתף בנינג'ה ישראל VIP, ומבחינתו אחד מהדברים החשובים לגבי התכנית היא השפעותיה החיוביות, והעובדה שגרמה לילדים רבים להתחיל לעסוק בספורט: "נינג'ה ישראל היה אחד האתגרים הטובים, כי הוא גרם לציבור בישראל להיות יותר בריא. בשבילי, זה היה יותר שואו – עזרו לי האימונים באתלטיקה ובקפיצה במוט, כי עשינו הרבה עבודה במתח, בחבלים, בהתעמלות ובמשקולות."

גם האתגרים שייחדו את התוכנית, היו קלים יותר עבורו בזכות הקריירה בספורט. "בפרק אחד היה אתגר של קרוסלות, אבל בסופו של דבר לעבוד איתן הזכיר עבודת מתח עם הנפה נכונה, אז השתמשתי במה שלמדתי."

למרות שעבור אברבוך הערך המרכזי של התחרות היה העלאת המודעות אצל צעירים לחשיבות השמירה על כושר, ולמרות שהתחרות עצמה הייתה שונה מתחרויות ספורטיביות, בהן הספורטאים מתחרים בזמנים מוגדרים מראש, היה בה מאפיין משותף לאליפויות אתלטיקה בינלאומיות: האדרנלין, שהיה חלק בלתי נפרד מהחוויה. "אדרנלין אי אפשר לקנות בסופרפארם, זה משהו שאפשר לקבל רק בתחרות." אברבוך אומר, ולי, שפסגת האדרנלין עבורי היא הניסיון לדוג את השלט מאחורי הספה, נותר רק להמהם בהסכמה.