לימודי רבנות "יורה יורה", רבני עיר ודיינים

לימודי רבנות ודיינות

 

מזכים את הקהל

 

בניגוד לכהונה, את הידע בתורה ובהלכה אי אפשר להעביר באמצעות תורשה. לעומת זאת, למדנות היא נטייה או תכונה חשובה לצורך רכישת בקיאות בכתבי היהדות מכל הזמנים. על ההיכרות העמוקה והרחבה עם עולם התורה שבכתב ושבעל פה נשענים הרבנים, כשהם קובעים תקנת קהל או מפרשים דינים שונים. מסיבה זו כל דיין, אדמו"ר או מורה הלכה צריך קודם כל להיות תלמיד חכם.

 

• באפשרותכם לקרוא על כל מסלולי הלימוד לציבור הדתי

 

מי יכול להיות רב?

 

ללימודי הרבנות מתקבלים בדרך כלל רק בחורים בוגרי ארבע שנות ישיבה לפחות. מנגד, בקהילות המסורתית והרפורמית גם נשים יכולות לקבל סמיכה. ככלל, ההגבלות בתהליך קבלת הסמיכה נועדו כדי להבטיח שמנהיגי הקהילות הדתיות יהיו אנשים הספוגים בערכי היהדות הרוחניים, וינהגו על פי אמות מידה מוסריות. כמיטב המסורת, התהליך כולל שלב של "שימוש תלמידי חכמים", כלומר פרק זמן שבו המועמדים לסמיכה צריכים להתנסות באופן מעשי בעבודת הרב.

 

ניתן להתחיל בתהליך ההכשרה בכל גיל, שכן אפילו רבי עקיבא התחיל את דרכו בתורה רק בגיל 40. קיימות תכניות לימוד המזכות את משתתפיהן במלגות ומאפשרות להם להתקדם בקצב אישי, במקביל לעבודה. בנוסף, קורסים בהלכה מוצעים גם לאלה שאין בכוונתם לעבור את מבחני הסמיכה. במסלולים אלה ניתן להעמיק בדילמות העולות מן השטח בקיום מצוות השבת או הכשרות, למשל.

 

תכנית הלימודים

 

הרבנות נתפשת כשליחות חברתית, חינוכית ורוחנית, ואינה דומה לתואר באוניברסיטה. ובכל זאת קיימת היררכיה מעמדית בין רבנים, כאשר יש הבדל למשל בין דיין ובין דרגה המכונה "יורה יורה". הדירוג בין התפקידים נקבע על סמך היקף הידע ההלכתי.

 

• קראו גם על קורס טוענים רבניים

 

על מנת לקבל הסמכה מסוג "יורה יורה" יש להכיר מקרוב את הלכות: איסור והיתר, שבת ועירובין, מקוואות ונידה. לאחר מעבר המבחנים ניתן להמשיך לדרגת "רב עיר" באמצעות לימוד של הלכות חגי ישראל, חופה וקידושין, תפילה ברכות ובית כנסת, מילה וגרות, שחיטה וטריפות, ספרות סת"ם ומצוות התלויות בארץ. לשם הסמכה לדיינות יש קודם לעבור את מבחני הסמיכה מסוג "יורה יורה", ולאחר מכן להגיע לדרגת ידע גבוהה בדיני ממונות ואישות.

 

מתכונת הלימוד

 

על פי רוב, ההכשרה כוללת הכנה מקיפה למבחני הרבנות הראשית על ידי לימוד של ששת הנושאים המצוינים מעלה, והיא אורכת בין שנתיים וחצי לארבע שנים. המפגשים בכיתה נערכים אחת לשבוע ונמשכים כחמש או שש שעות. קיימות תכניות ללימודי ערב. כמו כן, במקרים מסוימים ניתן ללמוד בקצב אישי ולמשוך את תקופת ההכשרה עד שש שנים.

 

נושאי לימוד

 

הלכה כרבים	דיני ייחוד
הכשרת כלים	אבן העזר
גזרות ותקנות	דיני קבורה
דעת השולחן ערוך	בשר בחלב
שינוי הטבעים בהלכה	דחיית מילה
קריעה, אבלות ואנינות	ועוד

 

מרכזים ומוסדות הכשרה

 

• מרכז לימודי דעת (בני ברק) – מציעים הכנה לבחינות סמיכה ודיינות ומסלול לימודי הלכה, באמצעות משלוח של חומרי לימוד בדואר האלקטרוני ועל ידי התכתבות. דבר זה מאפשר לכל תלמיד להתקדם בקצב המתאים לו. התכנית מחולקת ליחידות, כאשר בסיום לימוד של כל יחידה מרכז לימודי דעת שולח לתלמיד בחינה מסכמת. הבחינה נבדקת על ידי רבנים, ונשלחת עם ציון בחזרה. צוות תמיכה טלפוני ואינטרנטי עומד לרשות הלומדים.

 

• מורשת אבות – המכון הארצי ללימוד מקצועות הקודש (בני ברק) – המסלול לתעודת "יורה יורה" נערך אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים והערב. הוא אורך כשנתיים וחצי, ומחולק לארבעה שלבים. בכל שלב מוצעת מלגה של 1,500 שקלים לכל המשתתפים. בנוסף, מוצע מסלול של חמש שנים להכשרת דיינים, בו לומדים את חושן משפט ואבן העזר. התכנית כוללת תצפיות בבית דין ועבודה מעשית.

 

• בית מדרש ישיבתי בשיתוף מכון ארץ חמדה (ירושלים) – במקום מתקיימת תכנית המיועדת לסטודנטים או לאנשים עובדים בוגרי ישיבה. היא כוללת לימוד של פעם בשבוע בשעות הערב, המחולק לשיעור פתיחה, לחברותא ולשיעור מסכם. ישנו גם היבט של לימוד עצמי במשך שעתיים נוספות בפרק הזמן שבין מפגש למפגש.

• מכון אליה – מרכז ללימוד מקצועות ההלכה - תכנית המכינה את משתתפיה לשש הבחינות, כאשר כל נושא נלמד במשך תקופה הנעה בין חצי שנה ובין שנה וחצי (תלוי בהיקף החומר). בשלושת החודשים הראשונים המפגשים מתקיימים פעמיים בשבוע, ולאחר מכן נפגשים רק פעם בשבוע.

 

• המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר אילן (גבעת שמואל) – שם קיים מסלול לרבנות מעשית קהילתית (רבני עיר), המיועד לרבנים מוסמכים או המצויים לקראת סמיכה, אשר שירתו בצבא. המסלול אורך שנתיים אקדמיות, ויכולות להשתתף בו גם בנות הזוג של הרבנים. הוא כולל קורס גישור, דיונים וסדנאות, משחקי תפקידים ועוד.

 

• המכון הגבוה לרבנות קהילתית (כוכב יעקב) – שם מוצעת תכנית עשירה במיוחד, הכוללת מעבר לששת נושאי הבחינה, גם לימוד מקיף של הטקסט המקראי והעמקה בדילמות פרקטיות ואקטואליות בהלכה. בנוסף, המסלול כולל הכשרה להדרכת חתנים ולהנהגת קהילה.

 

• בית המדרש לרבנים על שם שכטר (ירושלים) – שייך לתנועה המסורתית קונסרבטיבית, ומציע הכשרה להנהגת קהילות התנועה. התכנית פתוחה גם עבור נשים, ומשלבת פרספקטיבות חילוניות בגישה אל הטקסט היהודי. כך מתפתחות פרשנויות מגוונות וחדשניות לעושרה של התרבות היהודית.

 

• בית המדרש תמורה – יהדות ישראלית (ירושלים) – זהו מרכז הכשרה חילוני להקמת מנהיגות הומניסטית חילונית ברוח היהדות. הבוגרים ממלאים תפקידים כמרצים, מדריכים בבתי מדרש, מחנכים, פעילים חברתיים ועורכי טקסים. התכנית מיועדת לבעלי תואר שני לפחות, ומקנה כלים ליצירת קהילות והפעלתן ולעריכת טקסי חיים ומועדים.