איך אפשר להתמודד עם האלימות בבתי החולים? סטודנטים לסיעוד על שביתת האחיות

"חשוב לדעת שעל כל מטופל שפוגע, יש חמישה שיודעים לומר תודה": סטודנטים לסיעוד על שביתת האחיות והאלימות במחלקות

נתונים של משרד הבריאות מצביעים על כך שבכל יום כשלושה אנשי צוות רפואיים מותקפים במהלך עבודתם. אחיות, אחים ורופאים חשופים בכל יום לאלימות מילולית ולעיתים גם לאלימות פיזית מצד מטופלים כחלק מתפקידם בבתי החולים ובמרפאות ומגיעים לכל משמרת בחשש.

כתגובה למצב המתמשך, יצאו האחיות בשבוע שעבר (יום שלישי 7/8) לשביתה ארצית, שבה דרשו לשים סוף לעומסים במחלקות וקראו להגביר את ההגנה על העובדים במערכת הבריאות. במסגרת מחאתם נגד האלימות כלפי האחיות, לא התקיימו ניתוחים שאינם דחופים ומחלקות הטיפול הנמרץ פעלו באופן מצומצם. לאחר יום של שביתה, הגיעו האחיות ומשרד הבריאות להסכמה, שבה נקבע בין היתר כי תיושם וועדה למניעת אלימות נגד הצוותים הרפואיים וכן יוספו מאות תקנים למחלקות השונות. יחד עם זאת, המספר המדויק של התקנים טרם נקבע ועדיין לא הוחלטו מקורות התקציב למהלך, שעלותו נמדדת במיליוני שקלים.

מי שכמובן עקבו אחרי המתרחש היו הסטודנטים ללימודי סיעוד והבוגרים הטריים, שעבורם מדובר בהחלטות הרות גורל לגבי העתיד. עבור לא מעט מהם האלימות הקשה כלפי הצוות היא מצב מוכר, שהם נחשפים אליו לא פעם כבר בזמן ההתנסות הקלינית שאותה מתחילים בשנה השנייה ללימודים.

"נתקלתי במקרים של אלימות מילולית ומצבים שבהם מטופלים תקפו אנשי צוות, בעיקר צעקות במחלקה ובאחת הפעמים נאלצנו לקרוא לאבטחה. שמעתי מהאחיות במחלקות ומהמדריכים הקליניים על מקרי אלימות שקרו להם באופן אישי ולעמיתים שלהם לעבודה." מספרת לילי, סטודנטית לסיעוד שנמצאת כעת בשנה הרביעית ללימודיה.

"חשוב שמי שחושבים ללמוד סיעוד יכירו את הצד היפה של המקצוע"

גם בוגרי לימודי הסיעוד, שהשתלבו ממש לאחרונה במחלקות, מכירים היטב את המצב. חלקם מציינים שלא תמיד ישנה מספיק מודעות במהלך הלימודים לאלימות שמופנית כלפי אנשי הצוות ולא מעט סטודנטים נחשפים אליה רק כשהם יוצאים אל ההתנסות הקלינית ונפגשים פנים אל פנים עם החולים במחלקה.

"בזמן הלימודים הקליניים כשהייתי בחפיפה במחלקות פגשתי אוכלוסיות קשות ונחשפתי לביטויים כמו 'מגיע לכם מכות' מצד מטופלים, הדברים מגיעים לרמות מאוד אישיות." מתארת בוגרת לימודי סיעוד שסיימה לפני שנה את לימודיה, ועובדת היום באחד מבתי החולים הגדולים. "אני עובדת במחלקה פנימית, זו מחלקה מאוד דינמית שיש בה מטופלים מהמון סוגים ואני נחשפת לאלימות מילולית כל הזמן. בין המטופלים יש צעירים עם החמרה של מחלות כרוניות, איתם מגיעים הורים לחוצים ומשפחות שדואגות כשלפעמים הדאגה הזו הופכת ממש לעימות מילולי."

יחד עם זאת, היא אומרת שהאלימות ממש לא מורידה מהמוטיבציה שלה להיות אחות. "אם היו מספרים לי על המצב בזמן התואר זה היה אולי מכין אותי יותר לעבודה אבל לא מונע ממני ללמוד את התחום, הייתי פשוט פחות נאיבית. זה מקצוע כל כך יפה ואני כל כך אוהבת את התחום, הייתי נשארת ללמוד למרות הכל. האלימות לא משנה שום דבר."

"חשוב שאנשים שחושבים ללמוד סיעוד ידעו שיש צדדים יפים לתפקיד. חשוב לדעת שעל כל מטופל אחד שמשפיל או פוגע, יש עוד חמישה שיודעים לומר תודה. יש היום הרבה אופטימיות בתחום כי אנחנו חייבים להמשיך הלאה. הלוואי שבקרוב נראה שינוי."

יעל (שם בדוי), בוגרת לימודי סיעוד שעובדת כבר כשנה כאחות במחלקה באחד מבתי החולים, מסכימה שניתן לשפר את המוכנות של הסטודנטים לסיעוד למקרי אלימות שבהם הם יכולים להיתקל ולהוסיף להכנה שכבר קיימת בתואר הדרכות נוספות שיסייעו להתמודד עם מצבים אלימים. "בית הספר שלמדתי בו הוא ממש משפחה, נותנים לסטודנטים ביטחון והמון כלים להתמודדות נכונה עם מטופלים. בזמן הלימודים היו לעיתים סימולציות בפסיכיאטריה שכללו התמודדות עם תוקפנות, אבל לא תמיד ראיתי שהייתה הכנה או דרכים להתמודדות עם מקרי אלימות. הייתה בעיקר התמקדות בשלבים ההתחלתיים של הסיטואציה, כיצד לשדר אמפתיה ואווירה טובה למטופלים ולמשפחות שלהם, מה שיכול לעזור למנוע מקרים חריגים."

האם האלימות פוגעת במוטיבציה של סטודנטים ללמוד סיעוד?

האם מי שהגיעו אל התחום מתוך שליחות גדולה משנים כעת את דעתם לאור המצב? נראה שבדומה לבוגרי הסיעוד, גם מי שלומדים היום לא נרתעים מהאלימות במחלקות, אפילו להיפך. "הרצון שלי להיות אחות גובר מרגע לרגע עם ההיחשפות שלי למקצוע, אבל אשקר אם אומר שאני לא מפחדת לפעמים להיות במחלקה ולהתמודד עם חלק מהמטופלים." אומרת לילי.

"המצב היום גורם לי להסתכל על הדברים מזווית אחרת וגורם לי לרצות להבין איך אוכל למנוע מצבים כאלה ולהתמודד איתם. המצב גם נותן לי מוטיבציה להיכנס לעובי הקורס ולנסות לתרום את חלקי לטיפול במצב הקיים."

למי שחושבים ללמוד סיעוד אך מתלבטים בשל המצב, לילי מציינת שחשוב להדגיש את ההיבטים החיוביים של המקצוע ואת הנתינה הרבה שיש בו. "צריך להסתכל על התוצאה הטובה של העבודה שלנו. בעיני התוצאות השליליות ממצבים שאנחנו מתמודדים איתם הן תופעות לוואי שצריך למנוע ולטפל בהן בהקדם, אבל זה לא מה שימנע ממני לעשות את מה שאני אוהבת."

"תחום הסיעוד הוא מדהים, יש בו המון מקצועות ולעולם לא משעמם, למרות שיש מה לשפר." מוסיפה יעל לדבריה. "הייתי ממליצה לסטודנטים להשקיע בלימודים וכך לקבל כלים מקצועיים ואישיותיים, שיעזרו להם בכניסה למקצוע וגם בהמשך."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• סטודנטים למקצועות הבריאות מוחים על השבתת ההתנסות המעשית
• מחאת המתמחים: הסטודנטים נלחמים על עתיד מערכת הבריאות
• מה גורם ליותר ויותר סטודנטים לרפואה לבחור ללמוד בחו"ל?
• סטודנטים לווטרינריה דורשים שינוי ונאבקים על זכויותיהם
• כמה באמת מרוויחה אחות? הכל על שכר אחיות

"לאף אחות לא מגיע ללכת לעבודה ולא לחזור" - איך אפשר ליצור שינוי במקצוע?

כמי שעושים היום את הצעדים הראשונים במערכת הבריאות או שיצאו בקרוב וישתלבו בה, לסטודנטים ולבוגרים יש לא מעט הצעות שיכולות לסייע להתמודד עם המצב. מהוספת תקנים, דרך חינוך להתמודדות עם מצבים בעייתיים ועד להגדרה מחדש של המקצוע, נראה שלאחיות והאחים הצעירים יש הרבה הצעות שיכולות לסייע לקדם את תחום הבריאות והרפואה.

"לדעתי הפתרון לא יגיע מבתי הספר לסיעוד. אפשר להדגיש וללמד דרכים להתמודדות עם סיטואציות, אבל קשה למנוע אלימות בדרך הזו. הבעיה היא תרבותית ובלתי אפשרי לעשות שינוי ברגע." אומרת יעל. "אני רואה תגובות של אנשים במדיה החברתית ומתקשה להאמין, תגובות כמו 'מגיע להם, שיעשו את העבודה ולא יקבלו מכות', אלה תגובות שמעודדות לאלימות. לאף אחות לא מגיע ללכת לעבודה ולא לחזור ממנה."

היא מוסיפה ואומרת כי "חשוב גם להוסיף תקנים לצוות הרפואי. מטופלים שזקוקים לטיפול רפואי צריכים לחכות זמן רב, כי לאחיות יש מטופלים רבים אחרים שהן צריכות לדאוג להם במקביל. אני חושבת שאחות שמופקדת על מספר גבוה של מטופלים זו ממש סכנת חיים."

"הרבה מהשינוי תלוי בנו, האחים והאחיות." מציינת בוגרת לימודי סיעוד. "אנשים אלימים היו ותמיד יהיו. לא משנה כמה תקנים יתווספו לאחיות, עדיין יהיה חוסר שביעות רצון. נכון, חייבים לשפר את התקנים, האבטחה והציוד אבל דברים כאלה לא באמת ירתיעו מטופלים אלימים, זה אופי המקצוע שלנו. הפתרון הוא הצבת גבולות מצידנו, למשל פיקוח והקפדה על שעות ביקור למשפחות. הבעיה היא לא ברמת הביטחון, אלא בחינוך ובהצבה של גבולות."

בעיני האחיות לעתיד, דרך נוספת שיכולה לשנות את פני מערכת הבריאות היא שיפור מעמד האחיות והאופן בו הציבור תופש אותן. "לדעתי שינוי הסטטוס של המקצוע ישפר בהרבה את המצב כי הוא ישנה את האופן שבו הציבור מסתכל על אחיות." אומרת לילי. "כמו כן חייבים להחמיר את הענישה לתוקפים, מה שיגרום להרתעה. צריך לעודד אחיות לפנות למשטרה ולהתלונן על מצבים כאלה ולא להשתיק אותם ולהשאיר אותם לטיפול בין כתלי בית החולים. ברגע שאחיות יחשבו עובדות ציבור והענישה על תקיפתן תהיה חמורה יותר, אנשים יחשבו פעמיים ולא יכנסו לעימות."