מיכל דליות: "הצלחה בחינוך מורכבת מהרצון להמשיך במשימה למרות הקשיים בדרך"

מיכל דליות על האתגרים בתחום החינוך, על חשיבותם של לימודי תעודה ועל הכלים שיוצרים מורה בלתי נשכח

בגיל 40, לאחר שנים שבהן עבדה כגננת וכמורה, קיבלה מיכל דליות החלטה משמעותית ונרשמה ללימודי תעודה בהנחיית קבוצות הורים. ההחלטה הזו הייתה מה שהביא אותה, בסופו של דבר, למקום בו היא נמצאת היום, בו כמעט אין בית שבו לא מכירים אותה כמודל לחיקוי להורים.

"המעבר שעשיתי היה פועל יוצא של ההתפתחות האישית והמקצועית שלי, ושל הבנת תהליכים חברתיים." היא מספרת. "כשלמדתי חינוך לגיל הרך והוראה ולכיתות א' - ב' ידעתי שזאת הדרך שלי לעזור לאנשים. אני מאוד אוהבת ילדים וכבר אז ידעתי זאת, שזו דרכי להיות לעזר. גם היום, אגב, אני רואה את עצמי כמורה. זו המהות המקצועית שלי."

"עם זאת, אחרי שנים במקצוע, ראיתי את פני הדור משתנים. הבנתי שאני מורה נהדרת, אבל שהראייה שלי צריכה להיות מערכתית יותר. הרגשתי גם פחות מסופקת מעבודת ההוראה. הבנתי שאני צריכה להגיע גם להורים, לא רק ללמד מקצועות אלא גם להכיר לעומק את מערכות היחסים."

דליות נרשמה ללימודי התעודה, בבקרים עבדה בגן שהקימה וניהלה ובערבים הייתה הולכת ללמוד. לדבריה, המעבר מעבודה שהיא בעיקר עם ילדים לעבודה מול הוריהם היה צעד חיובי. "זה הרגיש מצוין. באותו זמן גם אני הייתי עסוקה בגידול ארבעת ילדיי. הרגשתי שאני יושבת טוב במקום של המורה, המחנכת וההורה ושיש לי מה להציע."

תואר שני בחינוך או לימודי תעודה, או: מה אעשה כשאהיה גדולה?

היא אומרת שהידע שאיתו הגיעה כאשת הוראה מנוסה לתחום הנחיית ההורים סייע לה מאוד מבחינה מקצועית. "בעיקר עזרו לי הלימודים הבסיסיים של הכרת הפסיכולוגיה של ילדים והבנה של שלבי ההתפתחות השונים בילדות."

"הורים רבים מכירים למשל את 'גיל שנתיים האיום' ותוהים למה הילד שלהם אומר 'לא' לכל דבר, או נדהמים שבגיל חמש הילד מתחיל לשקר. כדי להבין את התופעות האלה צריך להבין את ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד. כמי שבאה מתחום החינוך הבנתי את ההתנהגויות האלה, באתי מרקע שבו ידעתי לראות דרך עיני הילד, כיצד הוא חושב ואיך הוא מעבד מידע."

לאנשי חינוך שמחפשים לקדם את הקריירה, היא מייעצת לחשוב היטב על המטרות לטווח הרחוק. "כשאדם בוחר מקצוע או חושב על הסבה מקצועית, הוא חייב לחשוב על היום שאחרי הלימודים. ההחלטה צריכה להתבסס על השאלה 'מה אני רוצה לעשות כשאהיה ילדה גדולה?', כלומר, מה אני מעוניינת לעשות בהמשך הדרך המקצועית שלי."

היא מתייחסת לדילמה של לא מעט אנשי הוראה - האם להמשיך לתואר שני בחינוך או לפנות דווקא להכשרות מקצועיות? "תואר שני טוב מאוד למי שרוצה להישאר באקדמיה או להמשיך את הדרך שלו כמורה. הוא נותן חיזוק לידע, מקנה כלים פדגוגיים וחושף למחקרים חינוכיים חדשים. הוא גם מסייע בהעלאת השכר, וזה מאוד חשוב בעיניי." היא מסבירה.

"למי שחשוב לעסוק בפרקטיקה, כדאי לפנות להכשרות מקצועיות. למשל, מורה שרוצה לקבל כלים להתמודדות עם ילד שכל הזמן מפריע בשיעור, או מורה אחרי גיל 40 שאוהבת את המטֶריה ורוצה לרכוש כלים גם בייעוץ משפחתי. זה נתיב שהוא פרקטי לגמרי ומתבסס על מערכות היחסים, ולא על פדגוגיה. זה הבדל משמעותי."

"הלוואי שהיו מבינים כמה הכשרות מקצועיות חשובות להישרדות מורים במערכת"

היבט נוסף שקשה להתעלם ממנו כשחושבים על העתיד בקריירה בתחום החינוך הוא הירידה במעמד המורה. כמי שמתמודדת בכל יום עם הורים וילדיהם, דליות מציינת שלצערה המצב לא זר לה. "זה מצב קשה ועצוב. מדובר בתהליך רב שנים שהחברה שלנו עוברת, וגם ההורות עברה. היום הורות נמצאת במצב של 'שוד ושבר'. בתחום החינוך התמקדנו בעיקר בציונים ובהישגים, זה מפעיל לחץ אדיר על הילדים ועוד יותר מכך על המורים."

"גם דור ההורים הוא אחר. הם מפונקים יותר והם שמים את הילד במרכז. הם לא יודעים לקבל סמכות וכך רבים עם המורים. המורים פוחדים ולא תמיד יש להם גב." היא מוסיפה.

עם זאת, בעיניה הדבר לא צריך להרתיע אנשים שמתעניינים בתחום החינוך. "אנשים רבים היום הולכים ללמוד חינוך במסגרת הסבת אקדמאים להוראה, הם מגיעים מהייטק ומתחומים אחרים והם מגיעים מתוך תשוקה גדולה. הם מחפשים מקום שבו יוכלו לקדם, לעזור ולשנות. יש לזה עוצמות אדירות."

"כלומר, מי שהולך ללמוד לרוב הוא לא מי שאין לו ברירה, אלא מי שיודע שיעשה עבודה נהדרת כמורה. למרות זאת, אחרי כמה שנים הבועה מתפוצצת. לא תמיד מדברים על כמה עבודת המורים היא קשה, כמה זה קשה להסתדר עם ההורים ועם הילדים."

לדבריה, ההכשרות המקצועיות יכולות לספק לעובדי ההוראה את הכלים 'שמעבר', שחשובים לעבודה בתחום ולהישרדות בה לאורך זמן. "לדעתי, כל מורה צריך ללמוד לימודי תעודה. זה חשוב כדי להבין את מה שנמצא מאחורי ההתנהגות של הילדים, למשל התנהגות מפריעה של ילד שמשבש שיעורים, או של ילד שלא מפסיק לזוז בשיעור וצריך לבקש ממנו כל רגע לחזור ולשבת. הלוואי והיו מבינים עד כמה תכניות הכשרה מקצועית הן חשובות כדי לשמר את המורים במערכת."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• צפרא דוויק: "יותר אנשים מחפשים תחום שהוא לנפש ולא רק לעשות כסף"
• פרופסור כרמית לוי על האתגרים בעבודתה כחוקרת מחלת הסרטן
• מהספסל בפקולטה לכס המשפט: ראיון עם השופטת דליה דורנר
• סטודנטים לחינוך על הצפיפות בכיתות ועל עתיד עולם ההוראה

בונים את המורה שאי אפשר לשכוח

"כל אחד יכול להיות מורה, אבל לא כל אחד יכול להיות מורה טוב," היא אומרת. "כל אחד יכול לסיים את הלימודים ולקבל תעודה. בלימודים רוכשים את ה - 'מה', אך בסוף מתמודדים עם ה - 'איך'."

לדעתה, יש כמה תכונות וכלים שחשובים למורה טוב. "מורה צריך כריזמה, הוא צריך להיות בעל תשוקה לעשות טוב. הוא גם צריך כלים מתאימים כדי לא להתייאש לאורך הדרך. לכן הצלחה בתחום מורכבת מהעשרה, מהמשך הלימודים, וגם מרצון להמשיך לעמוד במשימה למרות כל המכשולים שבדרך."

"זה דומה למבוגרים שאומרים: 'בזכות המורה הזה הצלחתי לסיים את הבגרויות'. למורה יש השפעה אדירה, לטובה או לרעה." היא מסבירה. "אני חושבת שמה שהופך מורה לבלתי נשכח הוא העובדה שהוא מעביר חומר בהתלהבות, גם אחרי שנים רבות במקצוע."

"אני יכולה להדגים למשל על המורה שלי לספרות, שגם אחרי 15 שנה שבהן לימדה כל שנה את אותו החומר מחדש, הייתה מנתחת פואמה בשיעור וכמעט בוכה. זו, בעיני, מורה שהמשיכה להתפתח, ולאו דווקא בכלים פדגוגיים. לימודי תעודה יכולים להעשיר מורים, להשאיר בהם את ההתלהבות ולצייד אותם בכלים פרקטיים להתמודדות עם הילדים והתלמידים של היום."