היי, קודם כל ממש תודה שענית לי ואכן הבנתי שתחום המשפטים יורד מהפרק בעבורי. ראיתי את טבלת ההשוואה שלכם בין פסיכולוגיה לרפואה ועדיין אינני יודעת במה לבחור ומה הכי מתאים לי. אז אחדד את התלבטותי ואשמח לשמוע את דעתך.
כפי שאמרתי והזכרתי אני אדם די הומוני, כלומר, אני מתחברת למדעי הרוח וזה נושא שמרתק אותי וכיף לי ללמוד ולכן פסיכולוגיה תוכל לעניין אותי. אני באמת חושבת שאם בתחום הזה מספיק מעניין אותי אז אני אצטיין בו ואגיע לתואר השני-פסיכולוגיה קלינית ואצלח אותו. שוב הקשר עם המטופלים וההתנסות הזאת- מאוד נוגעת ללבי ומפיחה בי רצון עז להיות בכובע זה. אך עם זאת אני מאוד מתחברת לרפואה ולא לשלוש שנים הראשונות שבהם לומדים את מדעי היסוד המשעממים אלא את הלימודים הקליניים וההתנסויות הקליניות שילמדו בשלוש שנים האחרונות. כי הרי תואר ברפןאה מחולק ל3, 3 שנים ראשונות זה תואר במדעי הרפואה שניתן להתקבל אליו עם פסיכומטרי די בסיסי וממש לא גבוה אבל לאחר מכן מגיע החלק הקליני (שלוש השנים הקליניות והאחרונות).
בתיכון לא למדתי מגמה מדעית כמו ביולוגיה או כימיה. לא הייתה לי את הזיקה למקצועות אלו ולמדתי מגמה הומנית. אך אני חושבת שלא נחשפתי מספיק לתחום מדעי זה כדי להכריע אם אני מתאימה מספיק. מה שכן קורץ ונוגע בי הוא שוב, התחום הקליני והביולוגי- מערכות גוף האדם, אנטומיה וגנטיקה שכן יוכלו לעניין אותי מאוד ובעיקר בעיקר- ההתנסות, התחום הקליני והיחסים עם החולים- זה דבר שממש מאיר אותי ואני חושבת שיגרום לי לריגוש רב. אני רואה את עצמי במלחקה מסייעת לחולים ולאנשים שעות ארוכות עם אמפתיה, אהבת האדם, סבלנות וסובלנות.
אבל יש לציין שלימודי רפואה כוללים (בשלוש השנים הראשונות) לימודים מדעיים רבים כמו כימיה, פיזיולוגיה, כימיה גרעינית, ביולוגיה של התא, ביוכימיה וכדומה. מקצועות אלו לא מעניינים אותי כל כך ולא חושבת שאתחבר אליהם, וזהו חלק אינטגרלי בלתי נפרד מרפואה ונשאלת השאלה מה לעשות? נכון, אולי שלוש השנים הראשונות הללו הן הבסיס אך הן לא קריטיות ולומדים בהם מדע יבש שלא כ"כ בא במגע עם שלוש השנים הבאות. ולכן אני חושבת שם אעשה מאמץ, אני אצליח ויהיו לי ציונים טובים. לגבי התנאים לרפואה, אני יודעת שמתוך ארבע האוניברסיטאות אני אצליח להתקבל רק לבן גוריון ות"א (הכל תלוי בפסיכומטרי). אני יודעת שהתוצאה הרצויה לא תגיע ישר ואעשה לפחות פעמיים, שלוש ואפילו ארבע. יהיה לי את הזמן והשקט לעשות קורס ולתרגל מבלי לחץ מסביב. בבן גוריון דורשים 680, אז אני עם תקווה. למרות שהמיון שם לאחר הסכם הראשוני הוא מאוד נוקשה- מבחני האישיות מפילים... ולכן יש לקחת קורס. אני בשנה הקרובה בכל מקרה (גם לפסיכולוגיה ולרפואה) משפרת את ממוצע הבגרות שלי בכמה נקודות קטנות כדי להגיע לממוצע 113.
התכנון הוא כך: אם ארצה פסיכולוגיה אז ארחיב כמה בגרויות ואתקבל על סמך בגרות בלבד ואתחיל את לימודי באוקטובר 2020. אם ארצה רפואה אז בכל מקרה שיפרתי ושנה לאחר מכן, אעשה פסיכומטרי ואנסה להתקבל להתחיל ללמוד באוקטובר 2021. בשנה הקרובה אני מתנדבת בצבא ולכן אני יכולה לשפר בגרויות בלבד ולא להעמיס עלי גם פסיכומטרי מכיוון שזה לא נכון ואפקטיבי מבחינת זמנים של הצבא וכדומה...
אשמח לייעוץ נוסף. תודה.
נ
נועה חזן
בחירת מסלול לימודים
שלום עדן,
לימודי רפואה ולימודי מדעי הרפואה שונים מאוד אחד מהשני וחשוב שלא תבלבלי ביניהם - אין שום מסלול ללימודי רפואה אליו ניתן להתקבל עם פסיכומטרי "בסיסי" בכל מוסד לימודים המציע לימודי רפואה תצטרכי פסיכומטרי 700+ ותעודת בגרות 100 + לא כולל כל הראיונות, הפסיכולוג והבחינות הנוספות הנדרשות. אכן לימודי רפואה מחולקים ל-2 כאשר בשלוש שנים ראשונות יש חלק עיוני יותר (למרות שמוסדות כמו בן גוריון משלבים סטודנטים משנה א' בבית החולים) ובשלוש הנותרות מדובר במעשי בלבד. אם את חושבת שתצליחי לעבור את שלושת השנים הראשונות שכוללות בעיקר נושאים שציינת כמשעממים מאוד וכאלו שיהיה לך לא פשוט לצלוח את יכולה לפנות לרפואה אך מההודעה שלך ומהשיקולים שהצגת אני חושבת שפסיכולוגיה יתאים עבורך הרבה יותר.