שלום! אני כרגע לקראת שנה שלישית בתואר ראשון בחינוך. אני מאוד רוצה להמשיך לתחום הטיפולי. חשבתי בסיום התואר הראשון, להשלים תואר ראשון בפסיכולוגיה ולהמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. הבעיה היא, שהפסיכומטרי שלי לא מספיק בשביל להתקבל לאוניברסיטאות...כי לדוגמא באוניברסיטת תל אביב הם לא מסתכלים על זה שיש לי תואר אקדמי, אלא רק על הבגרויות ופסיכומטרי... מצד שני גם מושך אותי כל התחום של טיפול בהבעה ויצירה... חשבתי אולי לעשות תואר שני בהבעה ויצירה ואחרי התואר הזה לעשות תואר שני בפסיכולוגיה קלינית...יש בזה היגיון? אם אני אבוא עם תואר שני בהבעה ויצירה אני עדיין אצטרך להשלים קורסים מהתואר הראשון בפסיכולוגיה? אני מאוד רוצה להיות פסיכולוגית...אני כמובן מפחדת בטירוף שאני לא אצליח... מה הדרך שאתה מציע?? אני לא מפחדת מהדרך הארוכה שאני צריכה לעבור...כי אני באמת מרגישה בגוף שלי שזה מה שאני רוצה. תודה תודה :)
או לסיים את התואר הראשון בחינוך.....אח"כ לעשות תואר ראשון באחת המכללות (לא פתוחות) בארץ (בגלל שהפסיכומטרי שלי נמוך) ואח"כ לנסות להתקבל לתואר שני בקלינית...
אוניברסיטת ת"א או בר אילן, לא מתחשבות בכך שאני באה עם תואר אקדמי ורוצה להתקבל לתואר ראשון? למה הם עדיין מסתכלים על הפסיכמוטרי והבגרויות?
רק מפחדת שאני לא אצליח...
ד
ד"ר עמי שקד
מור
נראה לי שאין קיצורי דרך:אם חשקה נפשך להיות פסיכולוגית קלינית לא יהיה מנוס מללמוד לתואר ראשון בפסיכו' ואז להגיש בקשה ללימודי תואר שני בפסיכו' קלינית.נוצר מצב בישראל שכמעט בלתי אפשרי לתהקבל לתואר שני בקלינית אלא אם כן יש לך ממוצע מאוד מאוד גבוה בתואר ראשון בפסיכו' וציון ממש אבל ממש גבוה במבחן המתא"ם שהוא קשה כקריעת ים-סוף. לכן גם אם יהיה לך תואר שלישי בטיפול בהבעה אין זה כלל וכלל מאפשר לעקוף תנאי קבלה יש חוק הפסיכולוגיה שמגדיר במדויק מי רשאי להקרא ולעסוק בפסיכולוגיה ואני ממליץ שתבדקי דרך גוגל את החוק יחד עם זאת אם את רוצה לעסוק בטיפול את לא חייבת ללמוד דווקא פסיכו' קלינית ואם יהיה לך תוראר שני בטיפול בהבעה או באומנויות תוכלי להתקבל לאחד מבתי הספר לפסיכוטרפיה באחת האוניב' המובילות ולהכשיר את עצמך במהלך 3 שנות הכשרה לעסוק בפסיוטרפיה אז סליחה שאני לא איש בשורות אבל בכל זאת פתחתי צוהר לחשיבה מחודשת ואשמח להמשיך ללוותך בהחלטה מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון דר' עמי שקד