שלום, אני בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות ובימים אלה לומד לימודי תעודה בפסיכותרפיה גופנית וכן לימודי תעודה בהוראה מתקנת. אני מוצא את הלימודים מעשירים מאוד וכמעניקים כישורים בסיסיים כמטפל. יחד עם זאת אני חושש שבבחירתי לא להמשיך בהתמחות שבכיוון אקדמי אני סוגר דלתות להמשך הדרך. לפני זמן מה ביררתי לגבי תואר שני בפסיכולוגיה באחת האוניברסיטאות ובשיחה זו ביטלו את הנסיון הנוסף שאני רוכש בלימודי התעודה כרלוונטי להתקדמות איתם. אני שוקל כעת להפסיק עם לימודי התעודה שנותנים המון מבחינת מוכנות והתפתחות אישית, אבל הם כקליפת השום בעיני מוסדות אקדמיים ורשמיים, ולחזור להכשרה אקדמית (תואר שני). אשמח לעצות לגבי המצב שאני מתאר, גם מנסיון וגם מידע בתחום, מה נכון לעשות למי שמעוניין לפתח קריירה רחבה ונטועה היטב בעולם הטיפול. תודה.
נ
נועה חזן
בחירת מסלול לימודים
שלום אלון,
אם אתה מרגיש שלימודי התעודה מעניקים לך משהו עמוק ומסייעים לך להתפתח אני לא הייתי בוחרת לפרוש, במיוחד כי כבר התחלת וחבל שלא תסיים. לימודי תואר שני הם לימודים המתקיימים אחת לשבוע ברוב מוסדות הלימוד ולכן במקרה הקיצוני ביותר תוכל לשלב את הלימודים. גם אם מוסד לימודים מסוים לא מעריך לימודי תעודה כאלו או אחרים הם יכולים לעזור לך בפן המקצועי אחרי הלימודים ולכן חבל לפספס הזדמנות לערך מוסף במיוחד כאשר רוב האנשים כיום מחפשים בעלי מקצוע עם ערך מוסף והתעודות שלך יכולות לגרום למטופלים עתידיים להעדיף אותך על פני מטפל עם תארים בלבד. בנוסף, במידה ותרצה לפנות למסלולי תעסוקה אחרים, לימודי התעודה יעניקו לך יתרון גם כן היות ולא תצטרך להתחיל הכרה נוספת מאפס ותוכל להשתלב במשרות מגוונות, במקומות עבודה שונים.