היי אז ככה, אני בת22 ומרגישה מבולבלת. חשבתי הרבה מה ללמוד ובסוף החלטתי שעדיף לי ללכת על משהו שאני באמת מתחברת אליו ומתעניינת בו. הגעתי לפסיכולוגיה. לא אשקר, חשבתי על עוד תחומים וכל פעם התעניינתי במשהו אחר (אני אוהבת גם דברים שקשורים בעיצוב) ובסוף תמיד חזרתי לחשוב על לימודי פסיכלוגיה, ואני בהחלט יכולה לדמיין אותי מטפלת באנשים. אבל, ויש אבל גדול, לימודים זה דבר שנורא מרתיע אותי. ממוצע הבגרויות שלי עומד רק על 95 ובכללי אני זוכרת את כל חווית הלימודים שלי מהתיכון כסיוט אחד גדול! ואני מפחדת שזה דבר שלא אצליח להתמודד איתו בתואר, שלפי מה שהבנתי הלימודים נורא קשים וחייב להיות מוצלח על מנת להתקבל לתואר שני. בכך, יש לי כמה שאלות: האם לימודי פסיכולוגיה מתאימים גם לאנשים שפחות הצליח להם בלימודים לבגרויות? ובתנאי הקבלה, האם חייב פסיכומטרי לכל המוסדות? ואם מדעי ההתנהגות זה על אותה סקאלה של פסיכולוגיה, תנאי הקבלה שלהם / הלימודים בתואר יותר קלים? סליחה שזה ארוך, ותודה מראש
נ
נועה סטרוז
לימודי פסיכולוגיה
שלום ד',
אתחיל ואומר כי ממוצע בגרות של 95 לא נחשב נמוך כך שעלייך לקחת זאת בחשבון לפני שאת מתחילה את דרכך באקדמיה. בנוסף, לימודים באקדמיה שונים מאוד מלימודים בתיכון - ברגע שאת בוחרת ללמוד, במוסד לימודים שמתאים לך, במסלול לימודים שמעניין אותך החוויה שונה לחלוטין. תמיד יהיו קורסים שיעניינו אותך יותר או פחות אך החוויה עצמה שונה לחלוטין.
האבל הגדול בלימודי פסיכולוגיה הוא משך המסלול - בוגרי תואר ראשון הם לא פסיכולוגים - כדי להיות פסיכולוגית שרשומת בפנקס הפסיכולוגים עלייך לסיים לפחות תואר שני בתחום והקבלה לתואר שני מורכבת ונחשבת לקשה יחסית למסלולים אחרים, לא רק שצריך להציג ציונים גבוהים מאוד מהתואר הראשון והמלצות אקדמיות, יש להציג גם ציון מבחן מתא"ם שנחשב למבחן קשה שאחוז דול מהסטודנטים לא עומד בו. אין זה צריך לעצור אותך, אם את מעוניינת להיות פסיכולוגית אל תתני לקשיים או מחשבה על קשיים לעצור אותך אך את כן צריכה לקחת את זה בחשבון.
צירפתי עבורך קישור בתחתית ההודעה למאמר המציע מידע על תנאי הקבלה ללימודי פסיכולוגיה במוסדות הלימוד השונים ברחבי הארץ כך שתוכלי לבחור את המתאים עבורך.
מבחינת קושי - לכל אחד קושי מופיע במקומות שונים, מה שיהיה קשה לי לא בהכרח יהיה קשה לך ולהפך כך שאת רמת הקושי רק את יכולה לקבוע.