שלום, אני מתעניינת בנוגע ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה, במיוחד במסלול נוירופסיכולוגיה. זכור לי כי שמעתי שעבור מסלול זה אין צורך לאחר מכן בהתמחות, מניחה שזה מתקשר לכך שאין עדיין בישראל חקיקה המסדירה את הרישוי לעיסוק קליני ויישומי בנוירופסיכולוגיה. רציתי לוודא שאכן זה נכון? (חשוב לציין שאני לא מדברת על נוירופסיכולוגיה שיקומית) בנוסף, מלבד עבודה בבי"ח של העברת אבחונים נוירופסיכולוגיים, היכן עוד ניתן להשתלב ולעסוק עם מקצוע זה? תודה!
ש
שני יונגר
לימודי נוירופסיכולוגיה
שלום ספיר,
לגבי החקיקה עדיין לא ידוע לי על הסדרה בחוק של התחום ולכן את צודקת. לגבי התעסוקה, המיקוד העיקרי הוא בתחומי האבחון והיישום של הטיפול המתאים בהקשר הנוירופסיכולוגי של המטופל. עיקר העבודה אם כך היא בבתי חולים וכן בארגונים ועמותות העוסקים בתחומים של פגיעות עצביות או פגיעות ראש וכן כל הקשור לתפקודים כגון תפקודי שפה זיכרון וכו'. אני מציעה שתתחיל ללמוד ותתחילי לעבוד ותוך כדי תוכלי לעשות האתמות ודיוקים למה שמעניין אותך באופן מיוחד. כאשר יהיה לך את הידע בתחום יהיה לך קל יותר להגדיר את המטרות ולדייק אותן. לעמות המצב כיום בו את עדיין חסרת מידע על התחום ועל ההתפתחויות שלו אבל ללא ספק לשם העולם הולך ולכן זה מסלול נכון לצעוד בו.