עבודה סוציאלית קלינית לתואר שני - להתקדם לטיפול

 

 

תכניות לתואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מכוונות להכשרת מטפלים פרטיים, משפחתיים וקבוצתיים. התכניות הקליניות מקנות לבוגריהן תעודה שבה מצוינת השתתפותן בהתמחות קלינית. משמעות הדבר היא שיש לבוגרים אלה רישיון להקים קליניקה ולתת שירותי ייעוץ לזוגות ולמשפחות. לא כל תכנית לתואר שני בעבודה סוציאלית שיש בה אלמנטים טיפוליים מקנה תעודה כזו, אך יחד עם זאת, החוק בישראל נכון לשנת 2014 טרם הסדיר את נושא ההסמכה הקלינית הנדרשת לעובדים סוציאליים, ולכן בינתיים אין לספח הזה משמעות משפטית מיוחדת.

 

 

 

אחת ממטרות התכניות המיוחדות הללו היא להגדיל את היכולת של המשתתפים לאתר מצוקות בקבוצות אוכלוסייה שונות, להציע שיטות התערבות ולאמוד את מידת תרומתן. מטרה נוספת היא להעמיד אנשי מקצוע שידעו לשוחח פנים אל פנים עם אנשים מרקעים מגוונים בחברה, להבין אותם ולמצוא מענה לצרכיהם במסגרות ובגופים הקהילתיים הקיימים. בשונה מתכניות לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית, תכניות אלו מכשירות מטפלים שיוכלו לגעת בהיבטים רבים ומגוונים בחיי הפרט והמשפחה, ולא רק בהיבט הפסיכולוגי. 

 

לצורך זה, הסטודנטים לומדים גישות פסיכולוגיות וטכניקות באבחון, בפסיכותרפיה דינמית ובטיפול קוגניטיבי התנהגותי. הם רוכשים מיומנויות של חשיבה מדעית, מחקר, ניתוח והסקת מסקנות, ומשתתפים בפרקטיקום. הלימודים עשויים להתקיים במסלול עיוני או מחקרי, לבחירת הסטודנטים. במסלול העיוני אמורים הסטודנטים לעמוד בבחינת גמר מסכמת על מנת לסיים את התואר בהצלחה, ואילו במסלול מחקרי הם נדרשים להגיש עבודת תזה. ישנן התמחויות אפשריות שונות, כגון: טיפול באמנות, ילדים ומשפחה, שיקום בריאות הנפש וטראומה. התואר השני אורך כשנתיים, ומפגשי הלימוד מתקיימים בתדירות של פעם עד פעמיים בשבוע.

 

 

 

 

 

לתכניות לתואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מתקבלים בעלי תואר ראשון בעבודה סוציאלית בלבד. לעיתים יש אפשרות להשתתף בתכנית השלמות, האורכת שנה אחת לפני תחילת הלימודים, ונמשכת גם במהלך התואר השני. בבתי ספר מסוימים מתבקשים המועמדים להחזיק בממוצע של 85 ומעלה בתואר הראשון. לעיתים הם נדרשים למלא שאלונים ולדווח על ניסיונם המקצועי ועל הרקע האישי שלהם. בחלק מן המקרים הם אמורים אף להמציא מכתבי המלצה ממעסיק במקום העבודה, ממנחה מקצועי וממרצה באקדמיה.