מדעי המדינה - למי זה מתאים? כמה זה עולה? איך מתחילים?
"פתאום קם אדם בבוקר הוא מרגיש כי הוא עם והוא מתחיל ללכת.." אמיר גלבוע. כיצד קרה שקבוצת אנשים התאחדו תחת מטריית הלאומיות והקימו מדינה? מה היחסים בין הפרטים המרכיבים את הקהילה? מדעי המדינה עוסקים במבנים של חברות או קהילות, במשטרים מדיניים, בלאומיות ומדינת הלאום, וכן בהיבטים הנוגעים לחיי החברה במסגרת מדינה, כגון: חוקה ומשפט, השתתפות אזרחית בשלטון, התקוממויות ומהפכות, ביטחון מדיני וסוציאלי, מדיניות כלכלית ועוד.
אם את/ה "חיית" אקטואליה, אם בכל שיחת סלון חברית יש לך מה להגיד בנוגע למצב המדינה, אם תמיד תהית מה עומד מאחורי המילה הגדולה הזאת: "מדינה" ואם מאז ומתמיד התעניינת בכל מה שקשור לפוליטיקה, תואר ראשון במדעי המדינה זה הפתרון בשבילך. מדעי המדינה הוא אחד ממקצועות הדגל של מדעי החברה ונחשב לאחד הפופולאריים בישראל.
מטרת הלימודים
מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים (הנלמדים כחלק מתוכנית הלימודים למדעי המדינה או במסגרת עצמאית לחלוטין במספר מצומצם של מוסדות אקדמיים), מקנים כלים ויכולות ניתוח לדור המנהיגים ומקבלי ההחלטות של המחר. מטרת לימודים הינה לפתוח אופקים להבנת החברה, המדינה והעולם בו אנו חיים, המוסדות המרכיבים אותו והתהליכים הפוליטיים המתרחשים בו.
הלימודים במדעי המדינה מתקיימים במסגרת קורסים עיוניים המצריכים השתתפות בקורסים הנלמדים במוסד וקריאה מרובה מעבר לשעות ההרצאות. המשקיעים זוכים להרחיב את הידע הכללי שלהם ורוכשים כלים לניתוח מצב הפוליטיקה בהווה, בהסתמך על הכרה וניתוח הפוליטיקה בעבר, תוך ניסיון לחזות את השלכותיה של הפוליטיקה העכשווית על העתיד.
ניתן ללמוד מדעי המדינה במסלול חד חוגי מורחב או במסלול דו חוגי המשלב תחום דעת נוסף (לדוגמא: מדעי המדינה וכלכלה, מדעי המדינה ותקשורת, מדעי המדינה ומשפטים ועוד רבים אחרים).
- קראו גם על שכר חברי הכנסת
תכנית הלימודים
תכנית הלימודים במגמות מדעי המדינה כוללת נושאים שונים, המשתנים בהתאם לבחירת הסטודנט או מבנה הקורסים בכל מוסד אקדמי. לרוב הלימודים לתואר ראשון במדעי המדינה מתחלקים באופן הבא:
שנה א'- קורסי יסוד ומבואות, לדוגמא: מבוא למחשבה פוליטית, מבוא למינהל ומדיניות ציבורית, מבוא ליחסים בינלאומיים ואסטרטגיה, מבוא לסטטיסטיקה וניתוח נתונים ועוד.
שנה ב'- קורסי המשך למבואות תוך התמקדות בתחומים שונים לדוגמא: מחשבה מדינית בת זמנינו, פוליטיקה השוואתית, אסטרטגיה בעידן המודרני, כלכלה פוליטית, פרוסמינר (לפי בחירת הסטודנט) שיטות מחקר ועוד.
שנה ג'- כוללת בעיקר קורסי בחירה שונים, התנהגות פוליטית בישראל, מדיניות ומדינאות מעשית, סמינרים ופרויקט שטח (לימודים מעשיים).
נושאי לימוד
תכנית זו כוללת קורסים, כגון:
- סוגיות חברתיות ומגדריות
- תורת המשטרים
- מעסיקים, עובדים וממשלה
- יחסים בינלאומיים
- תולדות המחשבה המדינית
- ארגוני מגזר שלישי
- המדינה על פי אפלטון ואריסטו
- פוליטיקה השוואתית
- משטר ואידיאולוגיה בעידן המודרני
- מנהל ומדיניות ציבורית
- שליטה וסוגיות מרחביות ודמוגרפיות
- מנגנוני פיקוח על השלטון
- דמוקרטיה ישירה - יתרונות וחסרונות
- יסודות המשטר בישראל
- יחסי גומלין בין הצבא לחברה האזרחית
- דרכים לעיצוב דעת הקהל
- ימי זיכרון וטקסים לאומיים כמעצבי זהות
- התנהגות וכלכלה פוליטית
- מדינת הלאום בעידן הגלובליזציה והאינטרנט
- ועוד
מהו משך הלימודים?
תכניות לתואר ראשון במדעי המדינה אורכות שלוש שנים אקדמיות.
כמה זה עולה?
שכר לימוד אוניברסיטאי של כ - 10,500 ש"ח; מכללות פרטיות דורשות שכר לימוד היכול להגיע ל- 27,000 ש"ח. בתחום זה קיימות גם מלגות לימודים מטעם גופים שונים.
אפשרויות תעסוקה
מידי שנה, גופים ממשלתיים רבים ומשרדי ממשלה כגון משרד החוץ, קולטים לשורותיהם את בוגרי התואר למדעי המדינה. גם ארגונים בינ"ל שעיקר פעילותם מתמקדת בניתוח המערכות המדינתיות, לרוב דורשים תואר ראשון בתחום זה. רבים מאנשי המפתח במערכות המגזר הציבורי הישראלי שהינו הגוף המעסיק הגדול ביותר בישראל הינם בוגרי מדעי המדינה. בנוסף, בעלי התואר יכולים לשמש כיועצים לפוליטיקאים, לאייש משרות בפוליטיקה או לפצוח בקריירה פוליטית משלהם.
היכן לומדים?
בשל הפופולאריות הרבה לו זוכים מדעי המדינה ניתן ללמוד מדעי המדינה כמעט בכל מוסד אקדמי מוכר במדינת ישראל. הבולטים במרכזים הם כמובן חמש האוניברסיטאות הגדולות: חיפה, תל אביב, העברית, בר אילן ובן גוריון, אך בין היתר ניתן למצוא לימודים במסלול זה גם במוסדות הבאים:
-
אוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה): הוקמה במטרה להוות מודל ייחודי למצוינות במחקר ובהוראה וכדי להכשיר את מנהיגות העתיד של מדינת ישראל. הדרך להשגת מטרה זו היא באמצעות הקניית השכלה בינתחומית ייחודית, המשלבת לימוד תאורטי מעמיק לצד הכשרה מעשית.
-
המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן: המכללה הוקמה לפני כ 40 שנה על חוף הכנרת מול נוף הים וההרים. קמפוס המכללה משתרע על שטח של כ 300 דונם וכולל מתקני רבים לרווחת הסטודנטים. התארים האקדמיים הם בחסות אוניברסיטת בר אילן.
- אוניברסיטת אריאל בשומרון: בחוג למדעי המדינה מאפשרים לסטודנטים לשלב את הלימודים עם מחלקה נוספת וכך להרחיב את הידע שברשותם. מומלץ לשלב את הלימודים עם המחלקה ללימודי המזרח התיכון, במסלול דו חוגי.
לימודי תואר שני
המסלולים המוצעים בלימודי תואר שני הם: פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ישראלית, מנהל ציבורי ומדיניות, מחשבה מדינית ,דמוקרטיה ואזרחות ועוד.
עזרנו לך? דרג אותנו: |
.jpg)
נתחיל מהסוף, אני מתחיל באוק' הקרוב יחב"ל - כלכלה באונ' העברית.
גם אני התחלתי לחשוב על מסלול לימודים במטרה לעסוק בתחום הדיפלומטיה / הסברה / ביטחון... נכון הרבה אומרים כי קשה למצוא בתואר הזה מקצוע ולכן שילבתי את זה עם כלכלה, מקצוע יותר פרקטי שיכול לתת ביטחון תעסוקתי.
לדעתי צריך ללמוד תואר מתוך עניין ולא רק משיקולים כלכלים, כי אם תעסוק במשהו שאתה אוהב אתה תצליח בו, ולא צריך ללכת ללמוד משהו כי הוא נשמע מגניב.
בימינו תואר ראשון כבר נהיה משהו סטנדרטי ומרבית האוכלוסיה אינה מסתפקת בתואר ראשון אלא ממשיכים לתארים מתקדמים. אם תמשיך לתואר שני בתחום אני בטוח שתוכל למצוא עבודה שתעניין אותך.
אני גם חשבתי על המרכז הבינתחומי ואף נרשמתי וקיבלתי מלגת הצטיינות (50% הנחה) אך בסופו של דבר החלטתי לא ללמוד משם מכמה סיבות, המחיר שגם אחרי המלגה הוא גבוה. וגם בגלל שאני רוצה לעסוק בתחום הדיפלומטיה אז תואר של אוניברסיטה מוכרת ומוערכת לדעתי איכותי יותר מכול הבחינות. חוץ מזה שלאחר תחקירים מעמיקים שעשיתי הבנתי כי רמת הלימודים באונ' העברית עולה בכמה דרגות על הבינתחומי (ועל כל מוסד אחר)
יש האומרים כי מי שרוצה להיכנס למשרה ציבורית / דיפלומטית - יותר קל לו אם הוא למד באונ' העברית.
גילוי נאות - קורס צוערים של משרד החוץ - שהוא הדלת להיכנס למשרד החוץ ולעסוק בתחום הדיפלומטיה, פתוח לכל אחד בעל תואר ראשון (לא משנה במה התואר), אין עדיפות לבוגרי יחב"ל / מדעי המדינה.