אוניברסיטה פרטית ראשונה בישראל: המל"ג הכירו בבינתחומי כאוניברסיטה

המל"ג החליטה: המרכז הבינתחומי הרצליה מוכר כאוניברסיטה

אתמול, יום שלישי (17/8) החליטה המל"ג להכיר במרכז הבינתחומי הרצליה כאוניברסיטה. הצעד החדש יהפוך את מוסד הלימוד לאוניברסיטה העשירית בישראל - ולאוניברסיטה הפרטית הראשונה בארץ.

לאוניברסיטה החדשה יקראו "אוניברסיטת רייכמן" על שם פרופסור אוריאל רייכמן, שייסד את מוסד הלימוד בשנת 1994.

היום (רביעי 18/8) התקיים אירוע חגיגי בהשתתפות שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, שבו הוכרז על ההכרה באוניברסיטה.
שרת החינוך בירכה את מוסד הלימוד ואת פרופ' רייכמן ואמרה: "זה באמת יום חג להשכלה הגבוהה בישראל."

היא התייחסה לאוניברסיטה החדשה והוסיפה: "קראתי על התהליך שמוסד הלימוד עבר לאורך השנים וזה באמת מרגש לראות איך ייצרתם תשתית מחקר ותמיכה בחוקרים כמכללה לא מתוקצבת שעשתה זאת בכוחות עצמה. זה לא מובן מאליו. זאת אוניברסיטה שבנתה את עצמה בעשר אצבעות ומגיע לכם יישר כוח גדול."

השרה שיתפה מתוך חוויותיה מישיבת המל"ג אתמול: "היה תהליך מאתגר אבל חשוב מאוד. לכולם בישיבה היה חשוב לומר שמדובר במוסד אקדמי שמקדם מחקר ומגיע לו לקבל הכרה. עבדתם קשה כדי שזה יקרה, מאחלת לכם בהצלחה גדולה במסע שאתם עוברים."

החלטת המל"ג הגיעה אחרי המלצה של וועדה מיוחדת שהוקמה כדי לבחון את מעמד מוסד הלימוד. במל"ג בחנו בחודשים האחרונים את ההכרה בבינתחומי כאוניברסיטה ובעקבות הבדיקות הוועדה החליטה שהמוסד עומד בסטנדרטים האקדמיים, המחקריים והמדעיים להפיכה לאוניברסיטה, וגם עומד בדרישות לתשתיות מחקר והוראה. חברי הוועדה סיכמו את הבדיקה ואמרו כי הבינתחומי מתאים להיות אוניברסיטה ועומד בסטנדרטים הנדרשים לשם והמליצו למל"ג ללא הסתייגות להכיר בו כאוניברסיטה.

ההחלטה הגיעה 27 שנים אחרי שמוסד הלימוד הוקם. פרופ' רייכמן ייסד את המוסד לפי המודל של אוניברסיטאות העילית בארצות הברית מתוך שאיפה להקים מוסד עצמאי שלא תלוי בתקצוב ממשלתי, במעמד של מלכ"ר.

כאמור, שינוי השם לאוניברסיטת רייכמן נעשה כחלק מרצון האספה הכללית של מוסד הלימוד לכבד את פרופ' רייכמן המייסד, ששימש כנשיא מוסד הלימוד מאז הקמתו והשנה הודיע על סיום כהונתו בתפקיד.

מה אומרים הסטודנטים?

ההכרזה על אוניברסיטת רייכמן העלה תגובות חיוביות בימים האחרונים. יושבת ראש הות"ת (הוועדה לתקצוב ותכנון) של המועצה להשכלה גבוהה, פרופסור יפה זילברשץ, התייחסה להחלטה ואמרה שהיא מברכת על המהלך, שיכול לסייע לפתח את המערכת האקדמית במדינה.

גם שלומי יחיאב, יושב ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בירך על ההכרה בבינתחומי כאוניברסיטה הפרטית הראשונה וציין שחשוב שהמדינה תכיר רשמית בהתפתחות המחקר ובחיבור לשוק העבודה שקיימים במוסד הלימוד.

ומה חושבים הסטודנטים על ההחלטה? סטודנטים רבים שמחים על ההחלטה החדשה, ובהם לא מעט סטודנטים ובוגרים של מוסד הלימוד שהפגינו "גאוות יחידה" ברשתות עם תגובות כמו "הגיע הזמן, גאה להיות בוגרת", "אושר וגאווה, הוכחה של פרופסור רייכמן שאם אתה חולם, תוכל להגשים." ואפילו "הרווארד הישראלי". היו גם לא מעט בוגרים ששמחו לגלות ש"הפכו" בן לילה לבוגרי אוניברסיטה.

במקביל, יש מי שמעלים ביקורת על ההחלטה, בעיקר בנוגע לשכר הלימוד. היו מי שתהו אם שכר הלימוד יהפוך לאוניברסיטאי או שימשיך להיות מכללתי, והיו גם מי שהביעו חשש מהגדלת פערים בעקבות הצעד.

מצטרפים לעוד מדינות בעולם

ההחלטה החדשה מגיעה אחרי שורה של צעדים מהשנים האחרונות שתרמו להכרה כאוניברסיטה.

בשנת 2018 אישרו במל"ג למרכז הבינתחומי להעניק תואר דוקטור. בעקבות אותה החלטה הפך הבינתחומי למוסד האקדמי הפרטי הראשון בארץ שלא מקבל תקצוב של ות"ת שבו אפשר ללמוד לתואר דוקטור. היום ניתן ללמוד במוסד זה לתואר שלישי במשפטים, פסיכולוגיה ומדעי המחשב.

ההחלטה על פתיחת תכניות הדוקטורט העלתה באותה עת תגובות חיוביות, תוך ציון העובדה שהיא תסייע לעודד סטודנטים נוספים ללמוד לתארים מתקדמים ותרחיב את האפשרויות להשכלה גבוהה בישראל.

אחרי ההכרזה על היווסדה של אוניברסיטת רייכמן, ישראל מצטרפת למדינות רבות בעולם שבהן פועלות אוניברסיטאות פרטיות, שלא ממומנות על ידי המדינה. המודל הידוע ביותר הוא בארצות הברית, שם חמישית מכל הסטודנטים לומדים באוניברסיטאות לא ציבוריות. המוסדות הפרטיים הכי מוכרים כוללים את אוניברסיטת הרווארד, ייל, סטנפורד, פרינסטון, MIT ועוד.

אוניברסיטאות פרטיות פועלות במדינות רבות נוספות בעולם ובהן סין, צרפת, איטליה, גרמניה, בריטניה, אוסטרליה וגם מדינות שכנות כמו לבנון, ירדן, סוריה ואיחוד האמירויות.