מקצועות מבוקשים לנשים

מהם המקצועות המבוקשים לנשים?

 

בעת בחירת מקצוע לחיים ומסלולי לימודים, ניתן לראות כי קיימים מסלולים מבוקשים יותר בקרב סטודנטיות ועובדות. הסיבות לבחירה באותם מסלולים הן מגוונות, כגון מרצון לבחור קריירה שמותאמת לשילוב עם אימהות.

המקצועות אותם בוחרות נשים הם מגוונים מאוד וניתן למצוא ביניהם ענפים ריאליים והומניים כאחד. למי שעומדות בפני בחירה של מסלול הקריירה והלימודים כדאי להביא בחשבון שיקולים כגון אופי התעסוקה, רמות שכר, מידת מימוש עצמי בעבודה, כישורים וחוזקות אישיים ועוד. גם מגמות ביקוש והיצע בשוק הן חשובות בקבלת ההחלטה.

על אף השאיפה לשים סוף לסטריאוטיפים מגדריים ולבטל את החלוקה של "מקצועות נשיים" מול "מקצועות גבריים" בשוק העבודה, ניתן לראות כי בשוק העבודה הישראלי עדיין קיימות מגמות שעשויות להקשות על עובדות להתקדם או לממש את עצמן מבחינת קריירה. דפוסים אלה גם משפיעים על הבחירות שאותן מבצעות העובדות ועל ההחלטות שהן מקבלות בעת בחירת מקצוע. לצד אפליה ו"תקרת זכוכית" במסגרות מסוימות, ניתן בהחלט לראות עלייה מעודדת במספר העובדות שמגיעות לתפקידים בכירים או פורצות בענפים שפעם נחשבו "גבריים".

 

• קראו על מקצועות רווחיים בישראל

המקצועות המבוקשים בקרב נשים בשוק העבודה של היום כוללים:

הייטק

מספר העובדות בהייטק נמצא כיום בעליה אולם עדיין נמוך מזה של העובדים הגברים, כאשר כשליש מסך העובדים בהייטק היום הן עובדות. בין הסיבות לעניין הרב בתעסוקה בהייטק נכלל השכר הגבוה בתעשייה זו, וכן היציבות היחסית שלו בתקופת משבר הקורונה לעומת ענפים אחרים במשק.

כיום ניתן למצוא מסלולים ייעודיים ללימודי הייטק לנשים, כגון קורסי הכשרה לתפקידי מפתחות, כגון פיתוח WEB, דאטה אנליסטיות, אלגוריתמים ועוד. בין אותן יוזמות נכלל פרויקט SheCodes שבו שמו למטרה להשוות את מספר המפתחים והמפתחות בהייטק. במיזם מציעים קורסים בפיתוח תוכנה והסבה להייטק לאקדמאיות.

 

סיעוד

סיעוד נכלל היום בין המקצועות המבוקשים בשוק העבודה הישראלי, כאשר לאור משבר הקורונה מדובר בשליחות לאומית של ממש. במשרד הבריאות מעודדים סטודנטיות וסטודנטים לבחור בלימודים אלה כדי להשתלב בבתי החולים ומסגרות נוספות במערכת הבריאות בתפקידי אחות אקדמית. הענף מתאפיין ביציבות תעסוקתית, "חיוניות" בעידן הקורונה, ואפשרויות לקידום והתפתחות מקצועית ואישית ואף הגעה לתפקידים ניהוליים (ניהול צוות או מחלקה).

ניתן ללמוד גם במסלולים ייעודיים ללימודי סיעוד לאימהות, מסלולים גמישים מבחינת מתכונת שמותאמים גם ללוח הזמנים של החופשות במערכת החינוך תוך למידה במספר מצומצם יחסית של ימים בשבוע. הלימודים מתקיימים לרוב בשעות הבוקר והצהריים המוקדמים ואורכם כשלוש שנים.

 

פיננסים ושוק ההון

מקצועות אלה נכללים בין הענפים המבוקשים בקרב נשים וניתן לראות מדי שנה סטודנטיות רבות שבוחרות ללמוד ענפים אלה. כדי לעבוד ברבים ממקצועות אלה (הנהלת חשבונות, חשבות שכר, ייעוץ פנסיוני, חתמות ביטוח) יש צורך ברישיון ממשלתי מוכר, וכדי לקבלו יש לעבור בחינות. כיום מוצעים לימודי תעודה שבהם ניתן להתכונן לאותן בחינות ולקבל יתרון להשתלבות במקצוע.

ישנם מספר יתרונות למקצועות הפיננסיים ולהנהלת חשבונות וחשבות כגון משך קצר יחסית של הכשרה, אפשרות לצאת ולהשתלב בשוק העבודה מיד עם תום הקורסים, וכן היצע של משרות המתאימות גם לעובדות ללא ניסיון. נוסף על כך, מקצועות אלה מאפשרים גמישות בשעות העבודה ואף עבודה מהבית, כך שהם מתאימים לאימהות.

 

• קראו על לימודי פיננסים לנשים

 

חינוך

מקצועות החינוך וההוראה נחשבים כאלה שיש בהם רוב נשי, ואחוז המורות גבוה מאחוז המורים. בין הסיבות לבחירה במקצוע זה נכללת האפשרות להתאים את שעות העבודה לחיי המשפחה ולטיפול בילדים. בעידן הקורונה הדרישה למורות ומורים נמצאת בעלייה, המקצוע נחשב "חיוני" ויש עידוד מצד משרד החינוך לבחור במקצועות אלה כדי לסייע להוראה בעידן משתנה של שילוב טכנולוגיות ולמידה מרחוק.

 

מקצועות הטיפול והרווחה

מקצועות פרא רפואיים: בין הענפים המבוקשים נכללים מקצועות פרא רפואיים ומקצועות עזר רפואיים כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ותזונה. הדרישה לענפים אלה רק עולה בתקופת הקורונה, מה שמושך סטודנטיות רבות לבחור בהם עקב הצורך הרב בשוק העבודה.

מקצועות רווחה ותרפיה: מקצועות נוספים שחלה עלייה בביקוש אליהם כוללים ענפי רווחה, כגון עבודה סוציאלית, ומקצועות טיפוליים כגון פסיכולוגיה וטיפול באמנות.

 

מאפייני תעסוקה במשק

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחוז הנשים שלוקחות חלק בשוק העבודה היום הוא כ - 60% (לעומת כמעט 70% בקרב הגברים). רובן עובדות במשרה מלאה וכשליש מכלל העובדות הן במשרה חלקית (לעומת 13% בלבד מן הגברים). במבט כולל, נראה כי הן מועסקות יותר במשרות חלקיות ומגיעות פחות למשרות בכירות וניהוליות לעומת גברים.

מצב תעסוקת העובדות נמצא בעשורים האחרונים במגמת שיפור ובשנים האחרונות גבוה אף מן השיעור במדינות ה - OECD (כ-75% בישראל מול 66% במדינות אחרות). גם פערי השכר מבחינה מגדרית נמצאים בירידה לעומת מדינות אחרות.

משרות חלקיות: כשליש מסך העובדות מועסקות במשרה חלקית ועובדות פחות מ - 35 שעות שבועיות. בין הגורמים העיקריים לבחירה זו הוא הצורך במשרות המותאמות לשילוב קריירה ומשפחה.

פרילנסריות: אחוז העצמאיות הוא פחות מעשרה אחוזים מכלל המועסקות בשוק העבודה, ומספרן הוא כ - 200 אלף. הבחירה לעבוד כעצמאית מגיעה לעיתים לאחר הולדת הילדים כדי ליצור מסגרת תעסוקה המותאמת לשילוב עם משפחה. לאחרונה פועלות יוזמות שונות לעידוד נשים לעסוק ביזמות ולהקים עסקים וסטארט אפים, וכן שירותים שונים להדרכה, ייעוץ והכוונה לפרילנסריות מתחילות.

משרות ניהוליות: למרות ההתקדמות הרבה באפשרויות לעובדות לפרוץ ולהתקדם בשוק העבודה, מספר המנהלות בשוק של היום עדיין נמוך יחסית, רק אחת מכל שלושה מנהלים היא מנהלת. עם זאת ניתן לראות עלייה מסוימת במנהלות, הן בסקטור הפרטי והן במגזר הציבורי ובשלטון המקומי.

 

בתקופת משבר הקורונה

נתוני החל"ת והאבטלה חושפים שמרבית היוצאים לחל"ת והמפוטרים הן נשים, כ - 70% מכלל המובטלים, בעוד שלפני הקורונה הנתונים היו כמעט שווים מבחינה מגדרית. בין הסיבות לכך נכלל האחוז הגבוה של עובדות במקצועות שבהם היו מרבית הפיטורים (מכירות, מלונאות, מזון וחינוך משלים).

עובדות נפגעות באופן משמעותי לעומת עובדים בתקופת המשבר, ניתן לראות עלייה בשיעור פיטורי נשים בהריון ואחרי לידה, וכן פיטורים ויציאה לחל"ת עקב מחסור בפתרונות גמישים לאימהות שנדרשות לטפל בילדים שאינם נמצאים במסגרות בזמן המשבר.

 

בחירת לימודים וקריירה

לשיעור התעסוקה יש קשר ישיר לתחום ההשכלה וההשכלה הגבוהה בפרט. אחוז הזכאיות לבגרות נמצא בשנים האחרונות בעלייה בארץ וגם ממוצע הציונים של התלמידות נמצא בעליה. עם זאת, עדיין קיימים פערים בתחום הריאלי ותלמידות בוחרות פחות במקצועות מדעיים מורחבים, ופחות מהן מרחיבות לחמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה (מקצועות שנדרשים לצורך קבלה ללימודי הנדסה, מדעים, הייטק ומחשבים).

גם בהשכלה הגבוהה, אחוז הסטודנטיות נמצא בעלייה משמעותית בשני העשורים האחרונים, עם זאת עדיין יש אחוז נמוך יחסית של סטודנטים לתארים מתקדמים ושל כאלה שממשיכות למחקר. בעת בחירת לימודים באים לידי ביטוי שיקולים שונים, בהם החלטות איישות לצד גורמים חברתיים וסביבתיים, שיכולים במקרים מסוימים לעכב סטודנטיות מלבחור להמשיך לתארים מחקריים מתקדמים.

בחינה של החוגים שאותם בוחרות הסטודנטיות חושף כי קיימת עדיפות למקצועות טיפוליים כגון חינוך, סיעוד ועבודה סוציאלית. לצד זאת ניתן לראות עלייה בבחירה במקצועות כגון מנהל עסקים, ניהול, משפטים ורפואה.

מקצועות באקדמיה שבהם יש רוב לסטודנטיות כוללים בשנים האחרונות חינוך, מקצועות עזר רפואיים, מדעי הרוח, מנהל עסקים, משפטים ורפואה.

 

רמות שכר

בעשור האחרון חל צמצום בפער בין שכר עובדות ועובדים במשק הישראלי, אם כי עדיין קיימים פערי שכר. אחת הסיבות המרכזיות לאותם פערים הוא היקף שעות העבודה של העובדות לעומת העובדים, כאשר יותר נשים עובדות במשרה חלקית לעומת גברים. כמו כן, העובדות במשרה מלאה נוטות לעבוד פחות שעות נוספות לעומת גברים. גם ליציאה לחופשת לידה יש השפעה על יכולת ההשתכרות וההתקדמות במקצוע.

נוסף על כך, המקצועות הרווחיים ביותר במשק הישראלי - כגון הייטק והנדסה, הם עדיין בין הענפים שבהם נשים מועסקות באופן שאינו תואם את האחוז שלהן באוכלוסייה ובאותם מקצועות עדיין קיים היום "רוב גברי".