טיפים להוראה ב - ZOOM בתקופת הקורונה

איך עושים את זה? טיפים להוראה בזום באמצעות כלים שלא הכרתם

בשבוע שעבר חזרו אלפי תלמידי א' - ד' לבתי הספר, ונכנסו שוב למציאות המאתגרת של למידה בזמן קורונה. אולם, מאות אלפי תלמידים בחטיבות ובתיכונים ממשיכים ללמוד מרחוק כבר חודשים רבים ונראה שזה לא ממש הולך להשתנות בקרוב. המציאות הלא פשוטה של המעבר להוראה בזום אתגרה לא אחת גם את המורים והמחנכים והשפיעה על דרכי ההוראה באופים שונים.

"יש מורים ומרצים שקופצים לתוך המצב החדש הזה ורואים בו הזדמנות ללמידה חדשה", אומרת ד"ר אורנה לוין, מרצה לחינוך במכללה האקדמית אחוה ומנהלת מרכז הסימולציה של המכללה. "הם מפעילים בזום דברים שממילא עשו בהוראה הרגילה, גם אם במינון נמוך, והנושא של טכנולוגיות למידה זרם כבר בעורקיהם. אין ספק כי המעבר לזום הפך את הטכנולוגיה לכלי מרכזי במיוחד, והתוצאה היא שעבורם זאת תקופה של פריחה וסיפוק גדולים. מצד שני יש מורים שעבורם המעבר לזום יוצר חסם. חשוב לזכור שזה מעבר כפוי, המורים לא בחרו בו. עבור מי שמגיעים עם אוריינטציה טכנולוגית פחות טובה, המצב החדש יכול להיות משתק. לפעמים יש תחושות חוסר ודאות ומחשבות בסגנון 'האם תחום ההוראה בכלל מתאים לי?', אלה ממש דילמות שמקרינות גם על התלמידים".

אז איך עושים את זה נכון?

"חשוב לזכור שזום הוא לא פתרון קסם," מסבירה ד"ר לוין. "שיעור יכול להיות מעניין או משעמם גם בכיתה מוחשית, כלומר מה שחשוב הוא לא בהכרח הסביבה אלא הדרך שבה המורים בונים שיעור וגם מעבירים אותו".

אז מה יכולים מורים לעשות היום כדי להפוך את ההוראה לאיכותית ומשמעותית יותר גם מעבר למסך? הנה כמה טיפים של ד"ר לוין להוראה בזום:

• מיקוד וארגון: ההוראה בזום דורשת מהמורים להגיע מאוד מוכנים מבחינת מיקוד. איבוד קשב בזום הוא מהיר הרבה יותר מאשר בכיתה פיזית וככל שהתלמידים ממוקדים יותר הלמידה טובה יותר. אני למשל שילבתי בהרצאה שערכתי עכשיו שעון חול שמציג את הזמן שעובר ואת הנושא שנלמד בכל רגע, ככה התלמידים משתפים יותר פעולה, ואז פחות 'מאבדים' את המרצה או המורה. זה המקום לבוא עם גמישות מחשבתית, ראש פתוח ופתרונות מחוץ לקופסה. למקסם את כל הפיצ'רים שהזום מאשר ולהבין גם מה חסר בו כדי להתאים את מנגנון ההוראה למגבלות וליתרונות.

• מעורבות: מעורבות הלומדים תמיד הייתה כלי חשוב בהוראה ועכשיו היא רלוונטית אפילו יותר. קשה מאוד להרצות שעה שלמה בזום, אפילו אני כמרצה אשתעמם. בכיתה הפיזית יש פידבק, הבעות פנים של תלמידים, ובזום הדברים האלה חסרים. יש דרכים רבות לעורר מעורבות, כמו פתיחה של שיעור בסקר בנושא מעניין, לשאול שאלות שמעוררות שיחה, לשלב כלים מחוץ לזום, להציע לתלמידים לפתח דיון ולהביע דעה על מטלה חדשה.

• קשר עם קולגות: חשוב להיות בקשר עם מורים אחרים שמתמודדים עם אותן בעיות. אני למשל חברה בכמה קבוצות ווטסאפ ממוקדות לעניין ההוראה בזום. אני מגלה שם המון דברים חדשים. מורים יכולים להתייעץ, לקבל חיזוקים. זה מגבש את המורים ונותן בסיס של תמיכה, תחושה שאתה לא לבד במקום שיכול להיות מאוד דורש ואפילו מתסכל. הקבוצות האלה הן ממש 'חדר המורים' הווירטואלי של הזום. גם בבית הספר המורים מתייעצים ביניהם ומדברים, וכאן גם נוצר מקום כזה, ואפשר לראות בקבוצות אנשים עם חשיבה יצירתית ולקבל השראה.

• התאמה לאישיות המורה: ההוראה צריכה להתאים לאישיות של המורה ולא לעשות דברים שהוא לא שלם איתם. ההתאמה לאישיות יכולה להוריד מאוד את סף התסכול. חשוב לקחת מה שנכון לך כמורה, ומה שנכון לשיעור הספציפי, לתלמידים שלך, לקצב השונה שלהם ולגיוון שלהם.

• יצירת קשר אישי מורה-תלמיד: זהו הכלל הראשון שמקצוע ההוראה טומן בחובו. בעידן הזום לא רק שהוא נכון מתמיד, אלא הוא הרבה יותר נוכח. מורה טוב הוא מורה לחיים, גם אם מדובר בלמידה מרחוק. על המחנך לזכור כי הוא עדיין מורה של כל אחד מהתלמידים, ושכל אחד מהם הוא שם ואישיות ולא משבצת בזום. בכדי להגביר את האינטראקציה האישית ואף לחזק אותה כדאי לעשות מהלכים לא רק בשיעור עצמו, אלא גם לפניו ואחריו. לדוגמה, לפני תחילת השיעור אפשר לשלוח לתלמידים דברי הכנה, תודה או הכרות. לפנות אל כל אחד מהם באופן אישי, לומר כמה מילים חמות, ליצור הזדהות עם האתגר המורכב שלפנינו ולעודד שיהיה בסדר וביחד נצליח. הממד האישי מחזק אצל התלמיד את התחושה שרואים אותו, שהוא חשוב, אינדיווידואלי. גם במהלך השיעור אפשר לפנות לכל אחד בשם שלו, לחלק אותם למשימות בין חדרים כדי שאף אחד לא ירגיש שהוא הולך לאיבוד ולעודד אותם לשאול שאלות. העובדה כי יש אפשרות לדבר גם בצ'ט הפרטי זה אחד מהיתרונות של הזום. תלמיד שלא היה מעז להצביע בכיתה כי הוא מתבייש או חושש, יכול כעת לפנות למורה בפרטי ולקבל ממנו התייחסות אישית. וכמובן שגם אחרי השיעור חשוב לשמור על קשר בעזרת שליחת סיכום של עיקרי הדברים שנלמדו ועל מה נלמד בשיעור הבא. חשוב לזכור שגם אחרי שהזום מסתיים התקשורת ממשיכה והיא רק מעודדת ומעצימה את התחושה שיש אוזן קשבת.

למידע על לימודי חינוך במכללה האקדמית אחוה לחצו כאן

הכנת סטודנטים למציאות החדשה במערכת החינוך

האתגרים של תקופת הקורונה מתווספים לאתגרים שעמם מתמודדים גם כך מורים בתחילת הדרך, בשנים הראשונות במערכת החינוך. ד"ר לוין מספרת שזה בדיוק אחד הדברים שעליהם עובדים עם הסטודנטים והסטאז'רים במכללה, כדי לעזור להם למצוא את מקומם במערכת של היום.

"נקודת אור מעניינת שראינו הייתה שהמורים הצעירים מגיעים היום עם המון כוח ופחות מפחדים לנסות דברים חדשים מאשר מורים ותיקים יותר, שכבר יש להם מודלים מוכרים ללמידה. לחדשים אין 'משקע קודם' ויש אצלם פתיחות גדולה למעבר הזה".

אחת הדרכים שבהן מתמודדים במכללה עם המצב החדש היא דרך הפעלת מרכז הסימולציה. במרכז זה אפשר לקחת חלק בהדמיות ותרגולים של מצבים מתוך העשייה המקצועית בעולם ההוראה, בעזרת טכנולוגיות שונות, ביניהם גם סימולציות בזום לנוכח התקופה המאתגרת. הסימולציות מאפשרים היכרות מקרוב עם כלים פרקטיים שחשובים מאי פעם במערכת החינוך, ומתנסות בהן אוכלוסיות שונות כמו סטודנטים לחינוך, סטאז'רים, מורים, מפקחים ומנהלי בתי ספר.

"כשהמרכז הוקם בשנת 2016, לא חשבנו שבשנת 2020 נצטרך לחשב מסלול מחדש. עם התפרצות הקורונה הבנו שמשהו רציני קורה בעולם ושהוא הולך לשנות את כל כללי המשחק. מיד התגייסנו למשימה וחשבנו איך אנחנו משתמשים במרכז הסימולציה כדי לעזור." מתארת ד"ר לוין. "יצרנו מודל לסימולציות מקוונות ובנינו מאגר של 50 סדנאות בזום, שבהם יכולים מורים וסטודנטים להכיר דילמות וסיטואציות שעולות בהוראה בזמן הקורונה. בתוך הסדנאות פיתחנו תרחישים ברוח התקופה, וזה היה מבחינתו טריגר ללמוד את הזום לעומק. למשל, מה עושה מורה שמלמדת ותוך כדי השיעור יושב תלמיד עם מסך כבוי? איך היא יכולה להבין מה קורה אצלו מאחורי המסך? איך היא יכולה לפתח איתו שיחה אישית? וכדומה."

כדי לסייע לכמה שיותר מורים, פיתחו במרכז גם סרטון הדרכה שבו מורים יכולים לתרגל שיחות אישיות עם תלמידים ולהכיר אסטרטגיות לעבודה בימי הקורונה. "שמענו ממורים שהם ממש ישבו וסיכמו בנקודות איך ליישם את הכלים האלה אצלם בפועל, וראינו שהגענו להמון אנשים מבלי לפגוש אותם באופן פיזי", אומרת ד"ר לוין. "ההתנסות וההכשרה המעשית בתואר עבור הסטודנטים הן רלוונטיות כעת יותר מתמיד. הסטודנטים ממש באים ודורשים את זה. הם מעלים נושאים שהם רוצים לתרגל בחדר הסימולציות ואנחנו עובדים עם השטח. סימולציה היא כלי שקיים כבר בתחומים אחרים, למשל בהכשרת רופאים, אז למה שלמורים לא יהיה גם? זה כלי שמאפשר לקחת ידע קוגניטיבי ולתרגם אותו לביצוע פרקטי, לא רק בתיאוריה, אלא ממש בתוך התנסות פעילה".

הוראה בימי הקורונה

כשאנחנו תופסים לשיחה את מעיין, בוגרת לימודי חינוך על יסודי במכללת אחוה שעובדת היום כמורה, היא בדיוק מסיימת לדבר בטלפון עם אחד התלמידים שלה, למרות שזהו היום החופשי שלה. "אין דבר כזה 'יום חופש' בהוראה של היום, הקשר עם התלמידים הוא רציף והמורים זמינים לתלמידים תמיד בטלפון, בווטסאפ, בזום. בתקופה הזאת, של חוסר ודאות ושינויים, אני טוטאלית לתלמידים שלי ותמיד יש להם מענה אצלי. יש גם המון שעות פרטניות מצד המורים כדי לנסות להגיע לכל תלמיד ולהיות במעקב אחרי תהליכי הלמידה שהם עוברים." היא מספרת.

זהו רק אחד מהשינויים הרבים שעוברים על מורים בעידן הקורונה. מעיין, שנמצאת עכשיו בשנה השנייה שלה כמחנכת ומורה לספרות ולשון, מספרת שיש הבדל אדיר בין השנה הראשונה שלה במקצוע, לפני הקורונה, לבין העבודה היום. "בתחילת השנה הייתי שבועיים בקפסולות ומאז ההוראה היא רק בזום. את אחת מהכיתות שלי אפילו לא פגשתי פנים אל פנים. אני מלמדת ארבע כיתות ז' ושלוש כיתות ט', ואת התלמידים שעלו עכשיו לכיתה ז' אני לא מכירה. הם הגיעו מבית הספר היסודי לבית ספר חדש, עם כל הקשיים והחלומות לגבי חטיבת הביניים, והם במצב מורכב".

ומעיין לא לבד, משיחות עם צוות המורים היא מבחינה כי הקושי העיקרי של המורים הוא שהם לא באמת מצליחים להכיר את התלמידים החדשים. "זה מאתגר מאוד. אנחנו, המורים, מתמודדים עם המצב ומנסים להסתגל לשינויים. לכאן גם חשוב להכניס למשוואה את המעטפת שנותנת ההנהלה הבית ספרית. בבית הספר שבו אני מלמדת, למשל, יש הדרכות כל שבוע, ישיבות צוות ושיחות. אנחנו במעקב אחרי התלמידים, יש קשר גם עם ההורים שלהם ולכל שאלה יש מענה".

מעיין מבחינתה חוותה את המעבר בין למידה פיזית לזו מרחוק בצורה 'חלקה' יחסית, וזאת מאחר ואת הכלים להתמודד עם מערכת החינוך במציאות משתנה רכשה כבר בזמן הלימודים שלה במכללת אחוה. לדוגמה, אחד הקורסים החשובים והרלוונטיים ביותר לתקופת הקורונה שלמדה התמקד בפדגוגיה של המאה ה-21. "בקורס הכרנו המון מודלים תקשוביים, משחקים פדגוגיים וכלים שתואמים את העידן הטכנולוגי. אלה דברים שבעבר לא תמיד קרו הרבה בשטח, והקורונה הפכה את הדבר הזה למציאות, היום הכלים האלה נמצאים בלב ההוראה. לי היה פלוס אדיר, כי הכרתי את הכלים הטכנולוגיים האלה מראש בזכות הלימודים במכללה. הבנתי איך פועלות כל הפלטפורמות וידעתי לקראת מה אני באה, מבחינתי זה יתרון גדול מאוד. עכשיו אני מבינה כמה שהכלים האלה עוזרים בפועל".

עוד מוסיפה מעיין ואומרת כי, "בזמן התואר הייתה דרישה להכין ולהגיש מערכי שיעור מסודרים, שבהמשך קיבלנו עליהם משוב והמלצות. במכללה היה המון יחס אישי, עברו תהליך עם כל סטודנט והכינו אותנו לשטח. היום, בבית הספר, אומרים לי שמערכי השיעור שלי הם ברמה גבוהה. כשהתכנון טוב, גם רואים תוצאות בשטח וגם התלמידים מרגישים את זה. אני מרגישה שהכלים האלה עוזרים לי לתת לתלמידים שלי משהו מעבר. מורים ותיקים צריכים היום להיות פתוחים לשינויים למרות הקשיים, הקורונה לא משאירה ברירה. עכשיו הם חייבים לגוון את ההוראה ולשלב טכנולוגיות. העובדה שבאתי מהמכללה, ושאני צעירה ומתמצאת בטכנולוגיות נותנת לי יתרון לדעתי. גם חברות שלי למקצוע שלמדו איתי מרגישות כמוני. כמובן שתמיד צריך ללמוד עוד ויש המון פלטפורמות חדשות להכיר, אבל אני מרגישה שהידע הזה נותן לי ביטחון כמורה חדשה".