לימודי מדעי כדור הארץ ללא פסיכומטרי

לימודי מדעי כדור הארץ וגיאולוגיה בלי פסיכומטרי

לימודי מדעי כדור הארץ נכללים במקצועות המדעים, והם ידועים לעיתים גם בשמות לימודי גיאולוגיה או לימודי גיאופיזיקה. לימודים אלה נערכים כיום בכמה אוניברסיטאות בארץ, והקבלה אליהם נעשית בדרך כלל על סמך שקלול ציון הבגרות הממוצע יחד עם הציון הפסיכומטרי. מכוון שמדובר במקצוע כמותי, הדגש הוא בדרך כלל על הציון הפסיכומטרי בדגש כמותי שבו ניתן משקל רב יותר לחלק החשיבה הכמותית של הבחינה.

לצד אפשרויות קבלה אלה, קיימת אפשרות ללימודים ללא פסיכומטרי בחלק מן המוסדות. אלה הם מסלולי קבלה חלופיים שבהם מסתמכים על קריטריונים כגון הישגי המועמדים בתעודת הבגרות. הממוצע הנדרש בבגרות במסלולים אלה הוא לרוב גבוה למדי ונע לרוב בין 97 – 100, אולם יכול להיות גבוה או נמוך מטווח זה לפי שיקולי המוסדות והביקוש בכל שנה.

כמו כן, כדי להתקבל ללימודי מדעי כדור הארץ, יש צורך בציונים גבוהים בבגרויות במקצועות הריאליים, כגון בגרות במתמטיקה, בגרות בפיזיקה או בגרות בכימיה. עבור מי שאינם עומדים ברף הנדרש במתמטיקה או בפיזיקה מציעים במוסדות מסוימים מכינות או קורסי הכנה שבהם ניתן להשלים פערים ולהגיע לרף הנחוץ.

מועמדים שמעוניינים להתקבל בלי פסיכומטרי יכולים גם ללמוד בתכנית אפיק המעבר שהיא פרי שיתוף פעולה בין האוניברסיטה הפתוחה לבין מוסדות אקדמיים שונים. באפיק מעבר הסטודנטים לומדים מספר קורסים מוסכם באוניברסיטה הפתוחה ובהתאם להישגים שלהם באותם קורסי בסיס יכולים להמשיך את התואר במוסד אקדמי אחר. מכיוון שבאוניברסיטה הפתוחה אין דרישה לפסיכומטרי כחלק מדרישות הסף, אפשרות זו יכולה להוות אפשרות נוחה וגמישה יותר למועמדים.

לתשומת לבכם – תנאי הקבלה ללימודי מדעי כדור הארץ עשויים להשתנות מעת לעת. כדי לקבל את הפרטים המדוייקים ביותר אודות תנאי הקבלה יש לפנות אל מוסדות הלימוד. המסתמכים על המפורט בעמוד זה עושים זאת על אחריותם האישית בלבד.

אפיקי מעבר

מועמדים המעוניינים במסלול חלופי לקבלה שבו תנאים גמישים יכולים למצוא מספר תכניות אפיק מעבר בחוג זה. באפיק מעבר הסטודנטים מתחילים את הלימודים באוניברסיטה הפתוחה, שבה תנאי הקבלה נחשבים מקלים. הם לומדים כמה קורסי יסוד באוניברסיטה הפתוחה, אשר מקבילים לקורסים הנלמדים בשנה א' לתואר במוסדות אחרים. לאחר מכן, על סמך העמידה באותם קורסים בהצלחה, הם יכולים להמשיך לתואר הראשון במוסדות אקדמיים אחרים ולסיים את התואר באותם מוסדות.

בין היתר, מתקיימת תכנית אפיק מעבר למדעי הגיאולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכן אפיק מעבר למכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת שיתופי פעולה בין המוסדות לבין האוניברסיטה הפתוחה, הקורסים הנלמדים באפיק נכללים בקורסים הנחשבים לתואר והסטודנטים מקבלים עליהם נקודות זכות. יש לציין כי לאחר קבלתם למוסד היעד, עליהם להשלים את כל הקורסים הנלמדים בשנה א' שאינם נכללים באפיק המעבר, לפי דרישות המוסדות האקדמיים.

תכנית הלימודים

במהלך התואר הסטודנטים לומדים בהרחבה על מבנה כדור הארץ ועל תהליכים המתחוללים בו. בלימודים משולבים כמה ענפים מן המדעים כגון פיזיקה, ביולוגיה, אוקיינוגרפיה, מדעי האטמוספרה, מדעי החלל ועוד, לצורך הבנה מקיפה של התהליכים שעיצבו את פני עולמנו וממשיכים להשפיע עליו.

הסטודנטים לומדים על משאבי מים, קרקע, מחצבים ועוד וכן על סוגיות באקלים ובמזג האוויר ובגורמים לאותן תופעות אקלימיות. כמו כן, הם חוקרים סוגיות סביבתיות והיבטים בשימור משאבי טבע וכן לומדים על תהליכי תכנון ופיתוח של מדיניות בתחום הגיאוגרפי והסביבתי.

לעיתים הסטודנטים יכולים לבחור בהתמחות במהלך התואר ובמסגרתה להתמקד בנושאים מרכזיים בתחום הגיאולוגי. בין תחומי ההתמחות הנערכים במוסדות השונים נכללים הידרוגיאולוגיה, ענף העוסק במערכות מים; סביבה, מסלולים שבהם חוקרים תופעות אקולוגיות בעולמנו; אוקיינוגרפיה, ענף שמתמקד בחקר הימים והאוקיינוסים; מדעי האטמוספרה והאקלים; ועוד.

מתכונת הלימוד

אורך הלימודים הוא לרוב כשלוש שנים. הם מתקיימים במרבית המקרים במתכונת לימודי בוקר שבה לומדים בארבעה או בחמישה ימים מלאים במהלך השבוע.

הסטודנטים לוקחים חלק במגוון של קורסים מעשיים במהלך התואר, כדי להכיר מקרוב את התופעות הגיאוגרפיות והביולוגיות הנלמדות. בין היתר הם יוצאים לסיורים לימודיים באזורים שונים בארץ ומשתתפים בימי שדה בהם בוחנים את המאפיינים של אזורים בארץ. נוסף על כך, הם לוקחים חלק בתרגולים במעבדות שם הם יכולים להכיר טכנולוגיות גיאולוגיות מתקדמות ולהתנסות בשיטות מחקר בענפי המדעים השונים. לעיתים סטודנטים מצטיינים יכולים לקחת חלק במחקריהם של אנשי הסגל.