תואר שני באפידמיולוגיה

תואר שני באפידמיולוגיה קלינית

כיצד מונעים התפשטות מגפות ומחלות, מהי תפוצתן של מחלות בקבוצות שונות באוכלוסיה, ומהם גורמים לתחלואה? שאלות אלו מעסיקות אותנו כיום יותר מתמיד, עם ההבנה הגוברת על יכולתם של נגיפים המתפשטים במהירות להשפיע על כל תחומי חיינו.

במסגרת לימודי התואר השני באפידמיולוגיה, שמתקיים במספר מוסדות לימוד ברחבי הארץ, הסטודנטים מקבלים תשובות לשאלות אלו ואחרות, וכן רוכשים את היכולות והידע הנחוצים לצורך קידום המחקר בתחום.

תכנית הלימודים

תואר שני זה נערך במיקוד מחקרי, כאשר הסטודנטים רוכשים ידע ויכולות מעולמות הרפואה והמדעים המדויקים המאפשרות להם לתכנן ניסויים ולחקור סוגיות שונות – החל מגורמי מחלות, עובר בדרכי התפתחות של מחלות וכלה בדרכי התערבות חדשניות. נוסף על כך, הסטודנטים רוכשים כלים סטטיסטיים במהלך הלימודים, באמצעותם ניתן לנתח את ממצאי הניסויים, להציג ולפרש אותם.

חלק מהתכנים הנסקרים במהלך תכנית הלימודים כוללים השפעות גנטיות וסביבתיות על התפתחות גורמי מחלה, הערכה ובקרת איכות של מערכות הבריאות השונות ושל מדיניות למניעת התפשטות מחלות. הסטודנטים לומדים כיצד לקרוא מאמרים אקדמיים בצורה ביקורתית, וכך לקבל הבנה מקיפה ויכולת פענוח של מידע אפידמיולוגי.

מלבד המחקר של מחלות נגיפיות וחיידקיות, הסטודנטים לומדים גם על מגיפות שאינן מדבקות ומאפיינות את החיים בעולם המערבי – מחלות לב, סרטן, סוכרת, וכן הלאה.

מתכונת הלימודים

ברוב מוסדות הלימוד, תואר שני זה מוצע במסלול מחקרי עם עבודת תזה בלבד. התואר נמשך בין שנתיים לשלוש שנים, כאשר חלק מהסטודנטים נדרשים להשתתף בקורסי השלמה, בהתאם לרקע האקדמי שלהם.

מלבד התזה, על הסטודנטים להשתתף בקורסי חובה ובחירה, וכן בקורסים מתקדמים וסמינרים. ברוב התכניות, מספר הש"ס הנלמד עומד על כ – 34 ש"ס.

מוסדות לימוד אפשריים

ניתן להשתתף בלימודי תואר שני זה במספר מוסדות לימוד ברחבי הארץ, וביניהם:

אוניברסיטת תל אביב: באוניברסיטה זו מוצע תואר שני באפידמיולוגיה קלינית, במסלול מחקרי עם תזה בלבד. על הסטודנטים למצוא איש סגל שיכול להנחות אותם לתזה, סביב סוגיה מחקרית המעניינת אותם, כבר במהלך שנת לימודיהם הראשונה.

סטודנטים המתקבלים לתואר שני זה, וברשותם תואר ראשון בתחום שאינו רפואי, נדרשים להשתתף בקורסי השלמה בנוסף לקורסים האחרים הנדרשים במסגרת התואר. קביעת קורסי ההשלמה הנדרשים נעשית באופן אישי עבור כל סטודנט, אך לרוב כוללת לפחות קורס בביוכימיה וביולוגיה של התא, שנפרש על פני שנת לימודים שלמה.

קיימים קורסי חובה של הפקולטה וכן של התכנית, וגם קורסי בחירה מתקדמים מתואר שני במדעי הרפואה או הבריאות, כולל בתחומי רפואה מונעת והאפידמיולוגיה ובנושאים כלליים נוספים. מעבר לכך, על הסטודנטים להשתתף במספר סמינריונים במסגרת בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה.

הגשה הצעת המחקר לתזה מתבצעת כבר בתחילת שנת הלימודים השניה, כאשר עבודה זו נדרשת להוות מחקר אנליטי (ולא תיאורי), במהלכה יש להשתמש בכלים אפידמיולוגיים וסטטיסטיים ובשיטות מחקר שונות, הנלמדות תוך כדי התכנית. הסטודנטים נדרשים גם לבצע בקרה על איכות הנתונים הנאספים במסגרת המחקר, ולנסח מסקנות באופן עצמאי.

יש להגיש את התזה לכל המאוחר בסיום שנת הלימודים השלישית, ולאחריה מתבצעת בחינה בעל פה על הנושא שנחקר במסגרתה.

שקלול הציון הסופי של התואר השני מתבצע על סמך ממוצע הציונים בקורסים השונים וכן על סמך ציון התזה – הציון הניתן על ידי המנחים, השופטים, וכן על ידי מי שבוחנים את הסטודנט בעל פה. ממוצע הציונים בקורסים מהווה 40% מהציון הסופי, וציון התזה 60% ממנו.

 

אוניברסיטת בן גוריון בנגב (באר שבע): הלימודים באוניברסיטה זו נעשים מתוך ראייה רחבה וכוללנית של היבטים חברתיים, כלכליים ותרבותיים, במניעת מחלות והעלאת איכות החיים. במחלקה משתפים פעולה עם אנשי מקצוע מתחומי הרפואה, הסיעוד, הכלכלה, הסוציולוגיה, הביואתיקה וניהול מערכות הבריאות, במטרה לפעול ברמה הקהילתית מול אוכלוסיות שונות כגון קשישים, נשים הרות, ילדים, ועוד.

במהלך התכנית לתואר שני זה, הסטודנטים רוכשים יכולות מחקריות כולל שיטות מחקר וניתוח נתונים, כתיבה מדעית, והערכה ביקורתית של תוצאות המחקר. הסגל המלמד במסגרת התכנית מגיע מתחומי עיסוק מגוונים, כך שההכשרה הנרכשת במהלך התואר רב תחומית וכוללת היבטים שונים מתואר שני בבריאות הציבור ועולמות המחקר קליני.

התכנית מתאימה למי שברשותם תואר ראשון באחד ממקצועות הרפואה, הבריאות, מדעי החיים, מדעי ההתנהגות, עבודה סוציאלית, מחשבים או סטטיסטיקה. ניתן להתמחות במחקר תחומים מגוונים בהתאם לנושאים המעניינים כל סטודנט ולרקע האקדמי ממנו הוא מגיע, ביניהם ביוסטטיסטיקה, מחלות כרוניות, מחלות זיהומיות, תזונה, אפידמיולוגיה סביבתית ותעסוקתית, ונושאים רבים נוספים.

האוניברסיטה העברית בירושלים: התכנית המוצעת באוניברסיטה זו מתאימה לבוגרי תארים ראשונים במקצועות הבריאות והרפואה, כולל רופאים וחוקרים קליניים, בממוצע 80 לפחות. נוסף על כך, יש לעמוד ברמת פטור באנגלית כדי להתקבל ללימודים, כאשר המועמדים נדרשים לעמוד מול ועדת קבלה.

התכנית נמשכת כשנתיים, והלימודים נערכים פעם בשבוע, במהלך יום לימודים אחד מרוכז. בין המיומנויות שנרכשות במהלך התכנית, ניתן למנות תכנון וביצוע של מחקרים קליניים, הסקת מסקנות מהממצאים המתקבלים במהלכם, וכן כלים להעברת דיווח מדעי באפיקים שונים – אקדמיים וציבוריים כאחד.

אוניברסיטת חיפה: באוניברסיטה זו מוצעת תכניות שונות לתואר שני בבריאות הציבור, כולל התמחויות באפידמיולוגיה וגם תואר שני בבריאות הציבור בהתמחות קידום בריאות, ועוד. במהלכה ניתן להתמחות במחקר מבחר תחומים העוסקים בבריאות וחולי.

 

הסטודנטים לומדים כיצד לזהות ולאפיין מחלות שונות, כיצד להבין את אופן התפתחותן ודרכים שונות לבצע פרוגנוזה וכן להתערב על מנת לטפל בדרכים חדשניות. חלק מהלימודים כוללים גם קבלת היכרות עם האינטראקציות שבין הגורמים הגנטיים והסביבתיים של מחלות, וכן מתן כלים לסטודנטים לצורך ביצוע הערכה ובקרת איכות של שירותי בריאות שונים.

במסגרת התואר השני, הסטודנטים נדרשים לבצע מחקר אפידמיולוגי בהתאם לתחומי העניין שלהם או לניסיונם בשוק העבודה. בין היתר, הם יכולים להתמחות בתואר שני בבריאות תעסוקתית, בריאות סביבתית, מחלות זיהומיות ומדבקות, ועוד.

 

תנאי הקבלה לתואר השני באפידמיולוגיה באוניברסיטה זו, כוללים הצגת תעודת תואר ראשון בממוצע 92 ומעלה ממוסד להשכלה גבוהה מוכר מהארץ או ממדינה אחרת בעולם, באחד מהתחומים הבאים: מדעי הבריאות, החיים, הרווחה או החברה. אם מדובר בתואר דו חוגי, יש לוודא שהציון הוא 76 לפחות בכל אחד מחוגי הלימוד.

כמו כן, על המועמדים לצרף מכתב המלצה אחד לפחות מטעם איש סגל ממוסד לימודים קודם או ממקום עבודה , כאשר ניתנת עדיפות בקבלה עבור מי שברשותם ניסיון תעסוקתי רלבנטי. בהתאם לדרישות בית הספר, המועמדים עשויים להיות מוזמנים לראיון קבלה.

אפשרויות תעסוקה

כיום, בעידן הקורונה, החשיבות של שמירה על בריאות הציבור מקבלת דחיפות חדשה. קיים ביקוש רב לאפידמיולוגים במגוון תעשיות וארגונים, לא רק במערכת הבריאות, שזקוקה באופן דחוף למומחים המגיעים מתחומים שונים – החל מרפואה, סיעוד, עובר בתואר שני במדעי התזונה וכלה בעבודה סוציאלית.

כך למשל, תעשיות ההייטק והביוטק מתגייסות למען מציאת פתרונות למגיפות ולגורמי תחלואה שונים. גם בגופים ציבוריים שונים, בממשלה וכן ברשויות המקומיות, דרושים אנשי מקצוע בעלי הבנה בתחום, לצורך גיבוש מדיניות, התווייתה ויישומה בשטח.

באקדמיה, ניתן להמשיך לתארים מתקדמים ולחקור מגוון סוגיות דחופות עמן מתמודדת האנושות בהקשר של נגיפים, אך גם בהקשר עמידות לאנטיביוטיקה, פיתוח דרכי התערבות וטיפולים חדשניים, ועוד.