לימודי ערב - מדעי המדינה

לימודי ערב מדעי המדינה לתואר ראשון

לימודי מדעי המדינה מתקיימים בדרך כלל במסלול לימודי יום. בתכניות אלה הסטודנטים לומדים בארבעה או בחמישה ימים מלאים בשבוע במשך כשלוש שנים. עם זאת, כדי לאפשר גם לאנשים עובדים לקחת חלק בלימודים בתחום, מוצעים במוסדות שונים גם תכניות ייעודיות ללימודי ערב.

לימודי ערב מתקיימים לרוב במתכונת גמישה, הם כוללים מספר מועט יותר של ימי לימוד במהלך השבוע והשיעורים נערכים אחר הצהריים, כדי להתאים לשילוב עם שגרת החיים והעבודה. לעיתים תכניות אלה גם משלבות לימודים מקוונים, שאותם ניתן לערוך מהבית או מכל מקום לפי צורכי הסטודנטים.

לימודי מדעי המדינה במסלולים אלה יכולים להתאים במיוחד לאנשים עובדים המעוניינים לעשות את הצעדים הראשונים לעבר השתלבות בקריירה במגזר הציבורי או בארגונים ועמותות בתחום הפוליטי והחברתי. הלימודים יכולים להתאים גם למי שעובדים בפועל במערכת הממשל ובשלטון המקומי, ומעוניינים לקדם את הקריירה ולהרחיב את השכלתם במסלול נוח המותאם ללוח הזמנים המקצועי העמוס שלהם.

מוסדות לימוד

האוניברסיטה הפתוחה (פרישה ארצית): הלימודים באוניברסיטה הפתוחה מתאפיינים בגמישות רבה והם מתאימים במיוחד לאנשים עובדים. הסטודנטים בוחרים את מספר הקורסים במהלך הסמסטר ויכולים ללמוד בשעות אחר הצהריים, שכן הלמידה מתבססת על שילוב לימודים מרחוק עם מפגשים פרונטליים במרכזי הלמידה הממוקמים במגוון של ערים ברחבי הארץ. ניתן לשלב את התחום במסגרת הדגשה בתואר במדעי החברה, או לשלב את הלימודים במסלולים דו חוגיים עם ענפי ידע שונים. כמו כן, קיימת תכנית לימודי מדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, ניתן גם לשלב במסגרת תואר זה חטיבת קורסים מחוגים נוספים כגון כלכלה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, תקשורת, מנהיגות ושינוי חברתי ועוד. ישנה גם אפשרות לשילוב הלימודים כחוג לאחר תואר.

מכללת רמת גן: מכללת רמת גן מהווה מרכז לימוד של האוניברסיטה הפתוחה, והלימודים בה מותאמים במיוחד לסטודנטים המעוניינים לשלב לימודים עם עבודה. במכללה זו מתקיימת הוראה פרונטלית מרובה יותר מאשר במרכזי לימוד אחרים של האוניברסיטה הפתוחה, הסטודנטים יכולים לקחת חלק בתכנית תגבורים שבה מתכוננים לקראת מבחנים ומשתתפים בשיעורים בכיתה במקרה הצורך. הלימודים מתקיימים במסגרת חוג למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, שאותו ניתן ללמוד במתכונת חד חוגית או לשלב עם חוג נוסף. בין החוגים שאותם ניתן לשלב אפשר למנות סוציולוגיה, תואר בתקשורת, חינוך במגמת שיטות הוראה, או מדעי המחשב. ניתן ללמוד גם עם הדגשה ביחסים בינלאומיים ולשלב קורסים מענף ידע זה במסגרת התואר.

אוניברסיטת חיפה: באוניברסיטת חיפה מתקיימים הלימודים במסלול הערב במתכונת דו חוגית. הסטודנטים יכולים לשלב חוג נוסף ממדעי החברה, הרוח או מפקולטות אחרות. השיעורים מרוכזים ביום שבועי בלבד, כאשר התואר נפרש על פני כשלוש שנים. במהלך לימודיהם, הסטודנטים עוסקים בתחומים כגון ממשל, מחשבה מדינית, יחסים בינלאומיים, מדיניות חוץ ועוד. מתקיימים גם מפגשים עם בכירים מהסקטור הציבורי, ירידי תעסוקה, שיחות עם בוגרים וסדנאות לפיתוח כישורים לקראת ההשתלבות בשוק העבודה. יש לציין כי סטודנטים בחוג יכולים ללמוד גם במסלולי לימודי יום, במתכונת חד חוגית ובהם מקבלים ספח התמחות בענפים כגון מינהל ומדיניות ציבורית או יחסים בין לאומיים. קיימת גם תכנית לתואר ראשון בשנתיים, שנערכת בשעות היום.

אוניברסיטת בר אילן (רמת גן): באוניברסיטת בר אילן מתקיימות מספר תכניות ייעודיות לאנשים עובדים, אחת מהן היא תכנית "חץ", לימודים רב תחומיים עם התמקדות במדעי המדינה ובסוציולוגיה. השיעורים במסלול זה מתקיימים בשלושה ימים בשבוע ובימי שישי, וניתן להשלים אותה תוך שנתיים קלנדריות בלבד (הכוללות גם סמסטרים בחודשי הקיץ). בתחום זה לומדים הסטודנטים קורסים בתחומים כגון ממשל, פוליטיקה ישראלית, מחשבה מדינית ותקשורת המונים.

מתכונת הלימוד

במסלולים לאנשים עובדים, הסטודנטים לומדים בדרך כלל בין יום אחד לשלושה ימים במהלך השבוע, בשעות אחר הצהריים ובערבים. לעיתים מתקיימים גם שיעורים בימי שישי בבוקר. במרבית המקרים התואר כולל סמסטרים המתקיימים בחודשי הקיץ, הנלמדים ברצף לאחר סמסטר ב' של כל שנה. כך ניתן להשלים את התואר בפרק זמן דומה למסלולי היום, שבדרך כלל נפרשים על פני כשלוש שנים. עם זאת, בחלק מן המוסדות מאפשרים לסטודנטים המעוניינים בכך לפרוש את לימודיהם על פני פרק זמן ארוך יותר, של כארבע שנים.

בחלק מן המוסדות, לומדים הסטודנטים במסלול דו חוגי, או במסלול לימודים רב תחומיים. במסגרות הללו נלמדים קורסים מחוג נוסף כאשר מינון הקורסים בין החוגים משתנה מתכנית לתכנית. שילובים נפוצים כוללים יחסים בין לאומיים, סוציולוגיה, תקשורת, ניהול וכלכלה, אולם המעוניינים בכך יכולים לשלב גם תחומי דעת שנחשבים "רחוקים" מהתחום המדיני.

במהלך הלימודים נכללים קורסים עיוניים לצד שיעורים מעשיים, שבהם משתתפים הסטודנטים בדיונים קבוצתיים, לוקחים חלק במפגשים עם פוליטיקאים ודמויות מהמגזר הציבורי, משתתפים בסיורים לימודיים ומנתחים אירועים אקטואליים. בחלק ממוסדות הלימוד הסטודנטים יכולים ללמוד קורסים רבים במתכונת מקוונת, ולהשתתף בהם מהבית או מכל מקום, בהתאם לצורכיהם. לעיתים משולבת בתואר גם התמחות מעשית במסגרתה משתלבים במוסדות שלטון שונים, כגון הכנסת או משרדי ממשלה, ומכירים מקרוב תהליכים מקצועיים המתחוללים בשטח.

על הלימודים

בתואר מתמקדים הסטודנטים בתהליכים ותופעות בתחום המדיני והפוליטי. הם לומדים על מוסדות השלטון ועל המשתתפים במערכת הפוליטית בארץ ובמערכת הגלובלית, תוך היכרות עם מושגים חשובים בענפים כגון מדיניות ציבורית, מחשבה מדינית, דיפלומטיה ויחסים בין מדינות ופיתוח אסטרטגיה פוליטית. הסטודנטים לומדים על היחסים שבין גופי הממשל השונים בארץ, כגון הכנסת, הממשלה, בתי המשפט ומוסדות השלטון המקומי, תוך היכרות עם דילמות ואתגרים הייחודיים לנוף הפוליטי הישראלי וכן למצב במזרח התיכון. לעיתים נלמדים גם היבטים בביטחון לאומי ובאמצעים לפתרון של מחלוקות וסכסוכים המתגלעים בין מדינות.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה למדעי המדינה במסלולים לאנשים עובדים זהים בדרך כלל לאלה הנהוגים בתכנית לימודי היום, אם כי במוסדות מסוימים הם עשויים להיות נמוכים מעט יותר. הסטודנטים נדרשים לציון גבוה בבגרויות ובפסיכומטרי שלרוב נע בין 530 - 560. במקרים מסוימים ניתן להתקבל גם ללא פסיכומטרי, כאשר למועמדים ממוצע בגרות גבוה במיוחד (שנע בין 85 – 95 לרוב, אולם יכול להיות גבוה מטווח זה). המתקבלים ללא פסיכומטרי נדרשים גם לציון במבחן סיווג באנגלית, כגון אמיר"ם או אמי"ר. יש לציין כי תנאי הקבלה משתנים מעת לעת וממוסד למוסד.

תעודות ואפשרויות תעסוקה

בסיום התואר מוענק לסטודנטים העומדים בכל הדרישות תואר ראשון BA מטעם מוסד הלימוד. סוג התואר משתנה בהתאם למסלול שבו לומדים הסטודנטים, כגון מסלול דו חוגי למול חד חוגי.

בתום הלימודים, נפתחות מגוון של אפשרויות תעסוקה בפני הבוגרים. הם יכולים להשתלב בתפקידים שונים במוסדות ציבוריים כגון במשרדי הממשלה, בכנסת, במוסדות השלטון המקומי ובמועצות אזוריות וכן בשגרירויות השונות הפועלות בארץ. לרוב הם יכולים להתחיל מתפקידים כגון יועצים ועוזרים פרלמנטריים, מנתחי מדיניות ועוד. באפשרותם להשתלב גם בעמותות, במלכ"רים ובארגונים במגזר השלישי שעוסקים בניתוח וקידום מדיניות חברתית ופוליטית. בוגרים המעוניינים להמשיך להעמיק את הידע שברשותם יכולים לבחור בלימודים מתקדמים, הבוחרים בתואר שני מחקרי יכולים גם להמשיך לקריירה אקדמית, כגון כחוקרים בתחום המדיני או כמרצים באותם ענפים.