לימודי ממשל ללא פסיכומטרי

לימודי ממשל ופוליטיקה בלי פסיכומטרי

מועמדים המעוניינים להתקבל ללימודי ממשל נדרשים בדרך כלל להציג ציון בפסיכומטרי וכן להיות בעלי בגרות מלאה בממוצע גבוה. ציון הסכם (שקלול שני הציונים הללו) הנדרש הוא לרוב סביב 550 – 600, אולם רף זה משתנה בין המוסדות. לצד מסלול קבלה זה מתקיימות אפשרויות נוספות העומדות בפני הסטודנטים שאינם מעוניינים להיבחן בפסיכומטרי, או שאין באפשרותם להשלים אותו מסיבות שונות.

המעוניינים בלימודים ללא פסיכומטרי יכולים לעשות זאת אם בידיהם תעודת בגרות מלאה בממוצע ציונים גבוה במיוחד. ממוצע זה הוא בדרך כלל 100 ומעלה אך יכול להיות גבוה בכך בחלק ממוסדות הלימוד. המוסדות בוחנים את התאמת מועמדים אלה על סמך ההישגים בתעודת הבגרות ודורשים גם מבחני סיווג באנגלית לצורך קביעת הרמה האקדמית. כמו כן, בחלק מן המוסדות יכולים לקבל פטור מן הבחינה גם בוגרי מכינות ייעודיות או מועמדים מעל גיל מסוים, בכפוף לתנאים הנדרשים.

בעקבות משבר הקורונה, שהביא לביטול בחינת מועד אפריל 2020, יצאו מוסדות הלימוד בשורת הקלות כדי לסייע למועמדים לשנת הלימודים תשפ"א. במסגרת הקלות אלה מתאפשר למועמדים להתקבל ללימודי ממשל על סמך ציוני הבגרות, כאשר הציון הממוצע שלהם עומד ברף הנדרש, שלרוב נמצא בסף נמוך מזה שנדרש בזמני שגרה. מטרת צעדים אלה היא לסייע לסטודנטים להתמודד עם התקופה המאתגרת תוך צמצום הפגיעה בהרשמה ללימודים ככל שניתן, מה שמאפשר להם להירשם לשנת הלימודים הקרובה מבלי צורך לגרור את ההרשמה לשנה הבאה. יש להדגיש כי הקלות בעקבות הקורונה רלוונטיות רק למועמדים לשנת תשפ"א אשר נפגעו כתוצאה מביטול הבחינה, והם נערכות רק במוסדות שבהם הדבר מוסכם.

לתשומת לבכם - תנאי הקבלה משתנים מעת לעת. מומלץ לפנות למוסדות הלימוד לקבלת המידע המלא והמדוייק בנושא זה.

תכנית הלימודים

הסטודנטים בתכנית זו רוכשים ידע תיאורטי וכלים מעשיים בתחום הפוליטיקה ולומדים על פעילות מערכות השלטון והדמוקרטיה. בדומה ללימודים בתחום מדעי המדינה, במהלכם נלמדים ענפים כגון דיפלומטיה ועיצוב של מדיניות ציבורית, ניהול תהליכי משא ומתן וכן פיתוח של אסטרטגיה פוליטית במוסדות השלטון.

נוסף על כך, הם עוסקים בהשפעות הפעילות המדינית על ענפים שונים כגון ביטחון והתמודדות עם איומי טרור וכן תחום המדיה תוך סקירת ערוצי התקשורת הפוליטית ופעילות של ארגונים חברתיים מקומיים וגלובליים. נלמדים תהליכים בפוליטיקה המקומית בישראל לצד תהליכים גלובליים תוך דיון בהיבטים משמעותיים בתחום היחסים הבין לאומיים. כך נידונים תהליכים אקטואליים ומגמות המתרחשות כיום במרחב הגלובלי ומעצבות משטרים וחברות.

מתכונת הלימוד

היקפם של הלימודים הוא בדרך כלל שלוש שנים והם מתקיימים לרוב בתכנית לימודי יום מלאה שבה לומדים כמה ימים במהלך השבוע. משולבים בהם קורסים עיוניים שבהם נחשפים לתיאוריות מדיניות, לצד קורסים פרקטיים, שבהם נערכים דיונים כיתתיים ומתקיימים מפגשים עם אישים מהחיים המדיניים. כמו כן, חלק מן התכניות כוללות התמחות פרקטית או התנסות בשטח המתקיימות במשרדי הממשלה, בכנסת או בארגונים חברתיים, מה שמאפשר לסטודנטים ליישם הלכה למעשה את החומר הנלמד.

לעיתים הסטודנטים יכולים לבחור חטיבות התמחות במהלך לימודיהם ובמהלכן להתמקד בתחומי ידע משיקים כגון דיפלומטיה, ביטחון, מנהיגות, שיווק, יישוב סכסוכים או המזרח התיכון. בהתמחות נלמדים קורסים נוספים שדרכם ניתן להעמיק בתחום הנלמד, ונכללים גם תכנים פרקטיים כגון סדנאות, ימי עיון והתנסויות.

אפשרויות תעסוקה

הבוגרים משתלבים במגוון תפקידים שיש להם השפעה על סדר היום הציבורי. בין היתר הם יכולים לפעול ברשויות מקומיות ועיריות, בשלטון המקומי, בכנסת או במשרדי הממשלה השונים. הם יכולים להשתלב גם בארגונים לזכויות אדם ובעמותות וארגונים חברתיים הפועלים לקידום של נושאים אקטואליים בוערים.

אפשרות נוספת היא פעילות בזירת התקשורת ככתבים ופרשנים פוליטיים או לחלופין בענפי הייעוץ התקשורתי, הדוברות או הייעוץ הפרלמנטרי לחברי כנסת ושרים. בוגרים המעוניינים בכך יכולים להמשיך גם לתארים מתקדמים בתחום זה או בענפים משיקים כגון מדעי המדינה, יחסים בין לאומיים, יישוב סכסוכים ועוד. מסלולים מחקריים יכולים להוביל את מוסמכיהם לתפקידי מחקר באקדמיה או לתפקידי מרצים.