מנהלת שירותי הפיזיותרפיה באיכילוב מסבירה איך מגפת הקורונה משפיעה על התחום

עם תחילת היציאה ממשבר הקורונה, מנהלת שירותי הפיזיותרפיה באיכילוב מעריכה מה יהיה עתיד המקצוע

משבר הקורונה השפיע על כל תחומי חיינו, ובפרט על מי שמסתמכים ברמה היומיומית על טיפולים רפואיים, כולל טיפולים פיזיותרפיים. על מנת לספק מענה מהיר ואפקטיבי, אנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים, הרפואיים והפרא רפואיים, נדרשו לקחת על עצמם יוזמות ולערוך שינויים מרחיקי לכת באופן בו הם ניגשים למתן הטיפול.

"המשבר תפס אותנו בתהליך שאורך כבר שנים, של בחינה לאן המקצוע הולך," נירית רותם לרר, מנהלת שירותי הפיזיותרפיה בבית החולים איכילוב, מספרת. "כפיזיותרפיסטים תמיד הצטיירנו, גם בעיני עצמנו, כאנשי מקצוע שמטפלים במי שסובלים מבעיות אורתופדיות ועוזרים בתהליכי שיקום, אבל היום אנחנו מבינים שיש שתי אוכלוסיות משמעותיות נוספות שצריכות אותנו: האוכלוסייה המבוגרת, והאוכלוסייה של החולים במחלות כרוניות קשות, כגון סוכרת וסרטן."

בימים כתיקונם, אוכלוסיות אלו יכולות להרוויח רבות מהתערבות פיזיותרפיסטית נכונה, שבאפשרותה לשנות את תפקודם ואת איכות חייהם באופן משמעותי. "האוכלוסיה המבוגרת זוכה לפחות תשומת לב, באיזשהו מקום. אנשים לא מתפלאים שמישהו קשיש מתקשה ללכת למטבח," היא מסבירה. "אבל עם עבודה נכונה, זה יכול להיות לו קל, והוא יכול לצאת מהבית ולהיפגש עם הנכדים בגינה."

כעת, סביב המשבר, מצבה של האוכלוסייה המבוגרת, מטריד אותה מאוד. "אנחנו יוצאים עכשיו מתקופה שבה נדרשו סגר כדי למנוע קטסטרופה בריאותית," היא מפרטת. אחד מהמחירים של הסגר יכול להיות הרסני לאוכלוסיות המבוגרות.

"אנשים מבוגרים ובריאים ופעילים נאלצו להוריד פעילות, מה שיכול לפגוע בהם באופן משמעותי אם הם לא יקבלו מענה," רותם לרר טוענת. לפיה, ההדרדרות התפקודית שעלולה להתחיל עקב השהייה בבתים והירידה בפעילות, מצריכה התערבות מיידית ואפקטיבית.

"המצב לא בלתי הפיך!" היא מסבירה. "באמצעות התערבות נכונה, פעילות גופנית מותאמת בהדרכת פיזיותרפיסטים מומחים, קשישים יכולים להתחזק ולחזור לעצמם. נצטרך למצוא את הפתרונות הטובים עבורם כי הם קבוצה בסיכון, כולנו נזהרנו וכולנו נפגענו, אבל הם נפגעו יותר."

במקביל, תהליכים בתפישה הטיפולית שקרו כבר קודם, תופסים תאוצה עקב המשבר ומתקדמים במהירות. "המסורת בפיזיותרפיה הייתה שצריך לעשות משהו למטופל," היא מספרת. "אבל כיום אנחנו כבר יודעים שעבור הרבה בעיות, אפשר להנחות את המטופל מה לעשות והוא יסתדר מצוין. קוראים לזה טיפול עצמי self treatment ," היא מוסיפה.

הבנה מסוג זה פותחת חלון הזדמנויות רחב יותר להכנסה של הדרכה וטיפולים מקוונים, עבור בעיות שמתאימות לכך. "התקופה הזו של הקורונה, כאשר מטופלים לא יכלו להגיע לקליניקה, היא מאוד משמעותית לפיתוח ההבנה שהידע שלנו כיום מאפשר אינטראקציות טיפוליות גם מרחוק," רותם לרר מסכמת.

מהות המקצוע – שיפור התפקוד של האדם

למרות האתגרים שמעמידה תקופת הקורונה, רותם לרר ממליצה מאוד על המקצוע: "אנחנו ממשיכים במקצוע כי אנחנו מאוד אוהבים אותו, ונהנים ממה שאנחנו עושים ביומיום," היא מספרת. "אני עובדת בתחום כבר יותר שנים ממה שאני רוצה להודות, עדיין אני נהנית מאוד מהקליניקה, ומהטיפולים עם האנשים," היא מוסיפה.

מהות המקצוע, כפי שרותם לרר מסבירה, היא העיסוק בתפקוד של בני אדם. "אני אוהבת להשתמש במונח human performance. אנחנו בעצם עוסקים בהבאת האדם לתפקוד המיטבי האפשרי עבורו," היא מסבירה. "אם מדובר בספורטאי אולימפי, נביא אותו לאולימפיאדה, ואם מדובר בקשיש בשנות השמונים לחייו, אז נעזור לו להגיע לאיכות חיים מיטבית."

כאשר אני שואלת את רותם לרר אם תמיד הייתה לה תשוקה לתחום, היא מספרת כי נמשכה אליו מתוך חוויות החיים שלה: "אני חושבת שכמו הרבה אחרים, הגעתי לתחום מתוך התנסות אישית. הייתי ספורטאית והייתה לי פציעה, שהצריכה טיפול פיזיותרפיסטי. קבלת הטיפול קירבה אותי לתחום."

עצות וטיפים לתחילת הדרך בפיזיותרפיה

רותם לרר סיימה את התואר הראשון שלה באוניברסיטת תל אביב, ומספרת כי לימודי התחום מהווים הכשרה לקראת האתגרים שעתידים להתמודד איתם במקצוע. "הלימודים קשים," היא טוענת. "הם כוללים הרבה תכנים ממדעי החיים, שזה הבסיס שצריך לדעת אותו." במהלך התואר, היא מוסיפה, צריך להיות מוכנים לעבודה קשה, וגם לבוא עם הרבה פתיחות.

"זה נכון לא רק ללימודים אלא גם לתחילת הקריירה: חשוב להיחשף לכמה שיותר היבטים ותחומים של המקצוע," היא מזהירה מהתקבעות על התמחות אחת. "צריך להיות ראש פתוח מבחינה מקצועית, ולמצוא את הדרך שלכם אחרי שהתנסיתם."

טיפ נוסף שחשוב לה לתת למי שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום, הוא להתחיל את הקריירה המקצועית בבתי חולים. "העבודה בצוותים רב מקצועיים, והמגוון של הבעיות והפתרונות שנחשפים אליהם, הופך את בתי החולים לבוט קאמפ לאנשי מקצועות הרפואה והבריאות – כולל פיזיותרפיסטים," היא מסבירה. "ההתנסות בבית החולים מייצרת אצל הפיזיותרפיסטים המתחילים את הבסיס המקצועי שישרת אותם אחר כך, בהמשך הדרך, ולא משנה באיזו התמחות יבחרו."

רותם לרר רואה חשיבות רבה בהשתתפות בתואר שני, ואכן הדרך המקצועית שלה עברה בתואר שני בריפוי בעיסוק, במסגרתו ערכה מחקר על חיילים שעברו נקיעה בקרסול.

היא מאמינה גדולה בהתמקצעות שרוכשים בלימודים אלו, ומספרת כי "כיום מאוד מקובל להשתתף בלימודי תואר שני, בין אם תואר שני בפיזיותרפיה שמוצע במקומות השונים, ובין אם תואר שני בתחום אחר בעל נקודות השקה. כך למשל, הרבה פיזיותרפיסטים בוחרים גם ללמוד לתואר שני בבריאות הציבור, ניהול, אפידמיולוגיה, ותחומים נוספים אחרים."

ההתפתחות הזאת, ובפרט הפנייה של יותר פיזיותרפיסטים למחקר, משמחת את רותם לרר - יותר מהכל, היא מאמינה כי תואר שני מחקרי יכול לעזור להתקדמות המקצועית של העוסקים במקצוע. "יש חשיבות במעבר התהליך של גיבוש שאלת מחקר, חוויית החשיבה המחקרית והמתודיקה, וגם בקשיים לקראת פרסום הממצאים במאמר," היא מספרת. היא סבורה כי חשוב שיותר ויותר אנשי מקצוע בתחום יפנו לתחומים המחקריים.

בין היתר, החשיבות שהיא מייחסת לקבלת ההבנה המחקרית נובעת גם מהצורך להתעדכן במחקרים ובחידושים בטיפול, "אנשי מקצוע חייבים לקרוא מחקרים ולהתעדכן, ואחרי שמסיימים תואר שני במחקר, מקבלים הבנה אחרת, מעמיקה יותר, של התהליכים והדברים שעומדים מאחוריו."

הבנה וידע מחקריים יכולים לעזור לאנשי מקצוע לתת את הטיפול הטוב ביותר, לפי רותם לרר. "הדבר האחרון שאת רוצה שיעשו לך, זה שיטפלו לא נכון. שיטפלו כי ככה טיפלו לפני 20 שנה. יש הרבה מחקר, המקצוע מתעדכן והידע מתפתח," היא מוסיפה, וברור כי היא סבורה שפיזיותרפיסטים טובים צריכים לעמוד בקצב של ההתפתחויות.

עם זאת, בתור בעלת מקצוע טיפולי, רותם לרר לא מפחיתה בחשיבות האמפתיה וההכלה עבור פיזיותרפיסטים. "זו עבודה לא קלה לפעמים, עם אנשים שנמצאים במצוקה. צריך להיות עם יכולת להכיל את זה. קודם כל והכי חשוב להיות בן אדם, אחר כך באות המיומנויות האינטלקטואליות, כמו היכולת לנתח בעיות ולהבין אותן," היא מסכמת.

• מנהלת מכון הפיזיותרפיה בבלינסון מספרת על מגוון אפשרויות התעסוקה בתחום