מעצבת הפנים ריקי קורי על הצלחה כמעצבים

מעצבת הפנים ריקי קורי על דרכים לפרוץ בתחום העיצוב, חשיבות הלימודים והאיזון שבין מקוריות ומענה לדרישות הלקוח

מעצבת הפנים ריקי קורי הובילה לאורך השנים מגוון רחב של פרויקטים עיצוביים. היא עובדת עם לקוחות באלפיון העליון וגם כתבה שלושה ספרים בתחום עיצוב הפנים שהפכו לרבי מכר. שוחחתי איתה על דרכה בעולם עיצוב הפנים, ועל הדברים שחשוב לדעת כדי להשתלב בו ולמצוא את הקול הייחודי בו גם כמעצבים בתחילת הדרך.

מה הביא אותך לבחור בקריירה בתחום עיצוב הפנים? מה משך אותך לענף?

הגעתי מבית שוחר תרבות. אבא שלי וסבא שלי היו אספני עתיקות. אבא שלי היה אמן שגם כתב וצייר ולאימא שלי יש יד מדהימה לאמנויות הציור, התפירה והרקמה. גדלתי במקום מאוד אסתטי, אבל בתחילת הדרך לא פניתי ישירות לתחום עיצוב הפנים. למדתי תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך ותואר שני בתרפיה בתנועה. במהלך הלימודים עבדתי לפרנסתי בגלריה ושם התחלתי לעצב לאנשים את הבית. רק אחרי כל השנים הבנתי שלא פיתחתי את המתנה הזו, את הדבר שבא לי הכי בטבעיות.

בחרתי לחזור לאקדמיה ולמדתי עיצוב. לפעמים קצת התחרטתי שלא למדתי אדריכלות מלכתחילה אבל היום אני מבינה שהמקום שבו אני נמצאת היום הוא הכי מתאים לי. כמעצבת פנים יש לי חשיפה לאדריכלות במסגרת העבודה שלי, ויש אדריכלים שעובדים לצדי בפרויקטים.

בעבודה של מעצבת פנים, כמה ממנה הוא עיצוב וכמה מכירות? ואיזה חלק תופסת התנהלות מול אנשים?

כשהתחלתי לעבוד כמעצבת לא היה פייסבוק ולא אינסטגרם. הספרים שפרסמתי יצרו הד גדול, יש משהו בספרים שמכניס נשמה ומביא עבודה. נכון, אני רואה היום מעצבים שמצליחים מאוד דרך האינסטגרם, עם המוני עוקבים, זה יכול לעבוד אבל אני לא בטוחה עד כמה זה עומד במבחן הזמן. המעצבים בסביבה שלי הם אנשים עובדים ורציניים שגם מעלים לאינסטגרם. המפתח הוא שקדנות, עשייה אמיתית ובניית מעגלים נרחבים של קשרים. בסוף מגיעים להמלצות על פרויקטים מלקוחות ויש גם אוטוריטות בתחום בארץ שיכולות לתת המלצות.

בניתי את עצמי לאט לאט ובחריצות, סללתי את הדרך בנאמנות אך ורק ליצירה שלי. אחד הדברים המשמעותיים עבורי הוא שאני לא מנסה להיות מישהו אחר. מי ששורדים בתחום הם לא בהכרח החזקים ביותר אלא המותאמים ביותר לסביבתם ומי שמבינים את היכולות שלהם.

בעיני, בסופו של דבר עבודה של מעצב פנים מבוססת על שילוב בין כישרון טבעי לבין יחסים בינאישיים.

אני מאמינה שיש מקצועות שהם בדמך, שבהם אם יש לך את זה – אז יש לך את זה, לדעתי עיצוב פנים הוא מקצוע כזה. כשיש לך עיצוב ב – DNA, כל מה שאתה צריך זאת צניעות, רצון ללמוד ותשוקה לדבר.

הדבר החשוב השני הוא יחסים בינאישיים. מעבר דירה הוא הדבר הכי קשה בעולם. כשאני נכנסת לבתים של לקוחות שלי, אני מפשילה שרוולים, ממיינת ארגזים. זה אולי לא "מתפקידי" אבל אני עושה זאת מאהבה, כדי להגשים את הפנטזיות של הלקוחות שלי, שבחרו בי בעקבות אמונה בעשייה שלי. זאת יצירת אמון בתהליך משותף. אני יודעת להיות מידתית בקשר עם הלקוחות אבל אף פעם לא שוכחת שאני כאן בזכותם. החינוך למידות טובות חשוב אולי בדיוק כמו החינוך לעיצוב, חשוב להישאר בן אדם.

למי שהתחום מעניין אותם, היית ממליצה לבחור בתואר ראשון בעיצוב פנים או לימודי תעודה?

אני מאמינה בתהליך שיש לו התחלה אמצע וסוף, ואני מאמינה בהתמדה. אני חושבת שקורס הום סטיילינג לא מכשיר אותך להיות מעצב.

כדוגמה אפשר לראות את בית הספר באוהאוס, שפעל בין שתי מלחמות העולם והוא בין הגדולים בעולם. החידוש שהביא הוא שהאדריכל יידע לא רק לשרטט אלא גם לבנות. אלה דברים שלכאורה נראים לא רלבנטיים למעצב, אבל חשוב להבין אותם ולהתחבר אליהם כי הם מרכיב חשוב בעיצוב הבית.

אני לא מאמינה בקיצורי דרך. יש משהו במשך הזמן ובחשיפה לחומרים ותהליכים שבונה צניעות ויוצר לימוד משמעותי ונרחב יותר, שמבוסס על היסטוריה והבנה של אמנות ותרבות. כשלקוח בא ומבקש בית בלקני, או סגנון סיני, אני כמעצבת מכירה את התרבות הזו. הלימודים הופכים אותך לאינטלקטואל, הבנה של תרבות נותנת לך הבנה של בית.

איך עושים צעדים ראשונים בתחום אחרי התואר?

יש כמה אופציות. אפשר להסתפח לאדריכלים גדולים, להיכנס למשרדי אדריכלים ומעצבים, ושם ללמוד בשקדנות. ליצור תכניות, להתמקצע באוטוקאד, אלה דברים שהם חובה, אי אפשר ישר להתחיל לתכנן בית.

אפשר גם להתחיל לעצב עבור חברים וכך לצבור עוד ועוד עבודות. חשוב להעז ולהיות חרוצים מאוד. וחשובים גם צניעות וכבוד גדול לתהליך.

עד כמה שוק עיצוב הפנים בארץ הוא תחרותי לעומת חו"ל? יש דברים שניתן לעשות כדי לבלוט?

כל שוק הוא תחרותי מעצם טבעו. מכאן הצמיחה שבו, המעוף והרצון להשתפר. ההשתלבות בשוק היא תהליך ממושך שלוקח זמן, אבל בסופה של כל המתנה יש מתנה.

כדי לבלוט בתחרות הזו חשוב לא לסרב לאף עבודה, גם אם היא בהתנדבות וללא כסף. חשוב מאוד גם לבנות תיק עבודות. אפשר להתחיל כשכירים, להיכנס לאחד המשרדים ושם להתחיל את הדרך ובמקביל לפתח את תיק העבודות.

אני התחלתי מלעצב לחברים טובים, ומעיצוב במסגרת תרומות לקהילה. אני ממשיכה לעשות פרויקטים חברתיים והתנדבותיים עד היום. חשוב מאוד לפתוח את הלב, איפה שיש הזדמנות. כל נתינה היא נתינה קודם כל לעצמך, אין מציאות אחרת. אדם שנותן קודם כל מתמלא. הוא גם לומד, צומח ומתייעל. והוא גם בהחלט מעשיר את הרזומה שלו תוך כדי עבודה.

מהן התכונות שחשובות למי שרוצים להיות מעצבי פנים? מה "בונה" מעצב פנים טוב במיוחד?

מעצבי פנים צריכים להיות אמנים בנשמה, וגם סקרנים, זו מילת המפתח. צריך להיות רגיש לפרטים וגם להתרגש מהם. יש משהו בתחום שקשור מאוד לרגישות אישית וגם חברתית.

חשובה גם יכולת ירידה לפרטים הקטנים. האמירה שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים היא נכונה. במקצוע הזה חשובים המידתיות והדיוק, כדי ליצור הרמוניה וקומפוזיציה מדויקות שאין בהן הפרזות. חשוב גם לדעת להעז במקצוע.

עד כמה חשוב למעצבים מתחילים להיות מקוריים מול התאמה לסגנונות מבוקשים בשוק וטרנדים? איך מאזנים בין פיתוח הסגנון האישי לבין התכתבות עם הצורכים של הלקוח?

אני יכולה להדגים מהניסיון האישי שלי, על לקוחות שעיצבתי להם בית לפני כמה שנים. הבית היה בסגנון צרפתי קלאסי והם החליטו שהם רוצים סגנון מודרני מאוד ותעשייתי שלכאורה רחוק ממני. הם רצו שאצא מהקופסה ואתן את טביעת היד שלי. אהבתי מאוד את האתגר הזה שעמד מולי, לשמור על עצמי בתוך מקום מאוד אחר שהתבקשתי אליו.

אחד הדברים החשובים ברצון להביא את עצמך הוא לא לחטוא לשעטנז, כלומר לא לשלב המון תוכן בלי להבין את החיבור בין הדברים. זאת לעומת אקלקטיות שם יש סגנון בין לאומי שבו מלקטים דברים שמתקיים ביניהם קשר. אם אתה יודע להבין אמנות ותרבות, הבנה שנבנית דרך לימודים, ניתן לשמור על עצמך ולהיות נאמן לעצמך ועדיין לענות על הדרישה של הלקוח. זאת הדואליות בין להקשיב לאחר ועדיין לא לבטל את עצמך. הדברים האלה בהחלט יכולים לחיות יחד.