סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה בבלינסון מספרת מה כל כך מושך בלימודי תזונה

מנהלת היחידה לתזונה בבלינסון סיגל פרישמן מסבירה למה מומלץ ללמוד תזונה

תזונה תופסת מקום מרכזי בחיינו: בתרבות, בדת, באירועים חברתיים ומשפחתיים, ובהיבטים רבים נוספים. כיום, הולכת וגוברת המודעות גם לחשיבותה בהקשרי בריאות ומניעת תחלואה. תזונאים, כאנשי מקצוע בתחום הטיפול, מסייעים לשנות את אורח החיים התזונתי כדי לשפר את בריאות הגוף, למנוע תחלואה או לטפל במחלות קיימות.

"העיסוק בירידה במשקל הוא החלק הכי קטן של המקצוע," מספרת סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בבית החולים בלינסון. "תזונה הוא מקצוע מאוד רב גוני. היחידה אותה אני מנהלת ענקית, יש לי פה 41 דיאטניות שמתעסקות בכל המחלקות ובכל המחלות הקיימות: סוכרת, סרטן, מחלות גסטרו שונות," היא מפרטת. "יש דיאטניות שעובדות במחלקות הכירורגיות ומדריכות חולי סרטן מערכת העיכול שעומדים בפני ניתוח, ומי שעובדות במחלקות פנימיות, עם חולים קשישים ואוכלוסייה מבוגרת."

פרישמן התחילה את דרכה המקצועית בפקולטה לחקלאות ברחובות, ששייכת לאוניברסיטה העברית. היא הגיעה לתחום מתוך ידיעה ברורה שהיא מעוניינת לעסוק במקצוע טיפולי: "כל החיים אני מאוד אוהבת לאכול, ומכיוון שהתמודדתי עם דיאטות למיניהן כאשר הייתי נערה, החלטתי להפוך את זה למקצוע," היא מסבירה.

כיום, בגיל 54, לאחר סיום שני תארים שניים, היא ממשיכה בדוקטורט במסגרת הפקולטה לחקלאות, בשיתוף פעולה עם בית הספר לרפואה בצפת. כל זאת במקביל לניהול היחידה ולטיפולים בקליניקה שלה.

"המקצוע הזה מאוד מגוון ואפשר להתמקצע בהרבה דברים, כולל במחקר," היא מספרת. "בדוקטורט אני חוקרת את המיקרוביום (אוכלוסיית החיידקים ששוכנת על ובתוך גופנו), תחום מדהים שמושפע מהתזונה ומשפיע כנראה על כל היבטי חיינו."

הסוגיות בתחום התזונה המותאמת אישית בחזית המחקר התזונתי כיום, כאשר נבחנים היבטים שונים של השפעות החיידקים על בריאותנו ועל הפוטנציאל הטמון בהתאמת התזונה לפי הרכב המיקרוביום הייחודי של כל אחד ואחת.

מחקרה של פרישמן, בהנחיית ד"ר עומרי קורן, עוסק בקשר בין המיקרוביום ובין סוכרת הריון. במסגרתו, היא חוקרת האם קיים קשר בין הרכבי החיידקים בגופן של נשים בתחילת ההריון ובין התפתחות סוכרת הריונית בהמשך. "המטרה של המחקר לבדוק אם נוכל לדעת על נשים שנמצאות בסיכון לסוכרת כבר בתחילת ההריון, ולהתאים את התזונה שלהן בהתאם," היא מסבירה. "המחקר אמור להתפרסם בקרוב ואז נוכל לדבר על התוצאות שלו."

פרישמן מאמינה שכיום תואר ראשון אינו מספיק; "בתואר השני מגלים מדע אמיתי מהו," היא טוענת. "בתואר ראשון לומדים בעיקר מבואות, ובתואר שני מבינים מה זה מחקר, איך לקרוא מאמרים, איך לשאול שאלות."

מהסיבה הזו, היא מסבירה שהיא ממליצה מאוד למי שעובדת תחתיה ללמוד לפחות לתואר שני, אם לא לדוקטורט. התואר השני לא חייב להיות מחקרי: יש לא מעט תזונאיות שבוחרות ללמוד ניהול או שיווק, כאשר אחד מבין התארים השניים של פרישמן עצמה היה תואר שני במנהל מערכות בריאות – "נולדתי לנהל, גם בעלי יעיד," היא צוחקת.

"תואר שפותח את כל האופציות"

ההיבטים השונים בעבודתה של פרישמן מביאים לידי ביטוי את הרב גוניות המקצועית שהיא מדברת עליה: במהלך יום עבודה רגיל, היא עוסקת בניהול, ייעוץ וטיפול, ומחקר מדעי. "היום שלי עמוס לעייפה בהרבה דברים שונים," פרישמן מתארת. "בשעות הבוקר אני עוסקת בענייני מנהלה בבית החולים, לאחר מכן אני ממשיכה לקליניקה בשעות אחר הצהריים ומטפלת. פעם הייתי גם עוסקת בהנחיית קבוצות לירידה במשקל, אבל כיום אני מתמקדת בדוקטורט."

"אני מאוד שמחה שבחרתי לעסוק במקצוע הזה," היא מספרת. "הרבה פעמים מתקשרים אליי צעירים שמתלבטים לגבי המקצוע, ושואלים אותי אם יש או אין עבודה בתחום, מה שכר תזונאיות ואם יש הרבה או מעט כסף בתחום, ואני חושבת שמה שמשמעותי לגבי התואר הזה הוא שלא רק שהוא נותן מקצוע, אלא גם מאפשר להתקדם ולהתפתח לכיוונים רבים."

התואר הראשון המוקנה בלימודי תזונה הוא B.Sc, כלומר תואר מדעי. "ברגע שיש תואר ראשון כזה אפשר להתחיל לעבוד במעבדות מחקר או כלבורנטים. התואר הזה פותח את כל האופציות של עבודה במחקר, במעבדות רפואיות, ובחברות לטכנולוגיה רפואית," פרישמן מציינת.

"לכן, התואר הזה מתאים למי שסקרנים להעמיק בתחום המדע ולמי שאוהבים לחקור," היא אומרת. "אבל חשוב להגיד שהוא מתאים במיוחד למי שמשלבים אצלם יכולת תקשורת בינאישית טובה ויכולת טיפולית – כי בסוף, תזונאים מטפלים באנשים."

שינויי אורח החיים שתזונאים עוזרים לאנשים לבצע הם לא פשוטים, גם כאשר מדובר בצורך בריאותי דחוף. כפי שפרישמן מסבירה, "גם כשמישהו צריך לעשות שינוי תזונתי לא לצורך ירידה במשקל, אלא לצורך טיפול במחלה, ההיענות של אנשים לא טובה – שינוי זה דבר מאוד קשה."

מהסיבה הזאת, היא מספרת, תזונאים נדרשים להיות בעלי רגישות ברמה גבוהה. "המטפל צריך לעזור לאנשים לעשות את השינוי בצורה שתגרום להם להרגיש איתם טוב, ולא להרגיש שמדובר בכפייה או בחובה. ההיבט הפסיכולוגי מאוד משמעותי: טיפול דורש גם אינטואיציות טובות, יכולת הקשבה ונתינת עצות שנכונות לאדם שיושב מולך ולא סתם לצטט מחקרים," פרישמן מוסיפה.

תזונה בימי הקורונה

גם כעת, בימי הקורונה, פרישמן ממשיכה להגיע לבית החולים. "רוב האנשים כבר לא מגיעים למרפאה, וטוב שכך. אנחנו עושים ייעוצים וירטואליים למטופלים בעלי בעיות אקוטיות," היא מתארת. "הייעוצים הללו חשובים בפרט לאנשים שסובלים מבעיות במערכת העיכול, שהסטרס מחמיר את מצבם."

בתקופה של משבר בריאותי חסר תקדים, קשה שלא לבקש מפרישמן בעלת המומחיות עצה בענייני תזונה ומניעת פגיעה משמעותית מהקורונה. "בינתיים, ככל הידוע לי, עד שבוע שעבר שבאמת כתבו עליו והמליצו למניעה של סיבוכים נשימתיים זה ויטמין D," לפרישמן חשוב להבהיר: נגיף הקורונה החדש לא היה מוכר למומחים לפני כן, ומסיבה זו עדיין לומדים את השפעותיו, דרכי הטיפול בו והדרכים לצמצום פגיעתו.

"עם זאת, מתוך הבנה של המנגנונים בגוף – לא מתוך המלצות שפורסמו – ברור למה חלק מהאנשים הציעו לקחת ויטמין C. הוא מסייע במניעת דלקות," היא מסבירה. "משום שהקורונה גורמת לסערת ציטוקינים [חלבונים המשמשים בפעולתה של מערכת החיסון], לדעתי לאומגה 3 עשוי להיות אפקט חיובי, כי הוא מתגבר את הציטוקינים הטובים. למרות שזה לא נמצא בהמלצות הרפואיות עדיין, אני לוקחת באופן אישי תוסף אומגה 3."

על כל פנים, פרישמן מוסיפה, מומלץ למי שמתעניינים בנושא להמשיך ולהתעדכן במחקרים הנערכים, כאשר אט-אט החוקרים ממשיכים לצבור ידע לגבי מחלה חדשה זו.