שכר דירקטורים

טבלאות שכר דירקטורים

בהתאם לחוק החברות, דירקטורים הם אחד הגורמים העומדים בראש חברה, לצד המנכ"לים. הם משמשים הנהלה עליונה ולוקחים חלק חשוב בתכנון האסטרטגיה הארגונית. אחת לפרק זמן של כשנה המוגדר בחוק הם מתכנסים ודנים בביצועי החברה וביעדים שלה תוך קבלת החלטות פיננסיות וניהוליות מכריעות לפי צורכי הארגון.

במסגרת תפקידם עליהם לפעול ללא ניגוד עניינים ובשקיפות מלאה באופן התואם לאינטרסים של בעלי המניות. זהו תפקיד שכרוך באחריות רבה ולשם כך יש צורך בניסיון מקצועי רב ובידע כלכלי, עסקי ומשפטי נרחב כדי למלאו.

רמות השכר של בעלי תפקידים אלה נע בטווח נרחב למדי, והוא מושפע מגורמים כגון סוג החברה והמגזר בו היא פועלת (ממשלתי מול פרטי), היותה של החברה רשומה בבורסה או לא, ההון של אותו ארגון וכן טווחי ההשפעה של נושאי המשרה במסגרת החברה ורמת הסמכות שלהם במסגרתה. גם לניסיון הניהולי שברשותם ולידע שנצבר במסגרת לימודים וקורסים יכול להשפיע על רמות השכר של בעלי תפקידים אלה.

 

רמות השכר

שכרם של דירקטורים תלוי כאמור במספר קריטריונים ומושפע בין היתר מפעילותם במגזר הפרטי או הממשלתי. בסקטור הממשלתי קיימות תקנות המגדירות את התקרה המירבית לתגמול עובדים אלה. בחברות שאינן ממשלתיות הטווחים גמישים מעט יותר אולם עדיין קיימים תחת פיקוח של תקנות ונהלים.

לעובדים חיצוניים, כלומר כאלה שאינם בעלי קשר לבעלי השליטה בחברה, אופי התשלום משתנה מחברה לחברה. ישנן חברות הבוחרות לשלם לנושאי המשרה גמול השתתפות, כלומר תשלום על השתתפות בישיבות החברה. לעומתן קיימים ארגונים הבוחרים בתשלום שנתי, שלו נקבעת בדרך כלל רמה מינימלית ותקרה לסכום הגבוה ביותר.

בעלי הסמכת חיצוני מומחה זכאים לרוב לשכר גבוה יותר. מדובר בבעלי מומחיות מוכחת בניהול פיננסי ובחשבונאות שבשל ההשכלה הקודמת והניסיון הרב שלהם הם בעלי הבנה בתחום העיסוק של הארגון ומתוגמלים על כך בהתאם.

יש לציין כי ישנם נושאי משרה רבים שממלאים תפקיד זה נוסף על עבודה כמנהלים ובכירים בחברות אחרות וכך הם מקבלים תשלום גם על עבודתם באותן חברות, שכר מנהלים נע בטווח נרחב למדיי וגם הוא נחשב לגבוה. קיימים גם מי שממלאים תפקידים אלה בכמה חברות במקביל וכך מקבלים תגמול מכל חברה בנפרד. לרוב כמות זו מוגבלת לכחמש חברות בו זמנית.

 

בחברה ציבורית

בחברות ציבוריות, כלומר כאלה שהמניות שלהן רשומות בבורסה, גמול נושאי המשרה נקבע לפי גודלה של החברה. לפי תקנות של הרשות לניירות ערך הוגדרו מספר "מדרגות" שמגדירות את סוגי הארגונים. לפי מדרגות אלה וההון העצמי של החברות מגדירים את שכר העובדים.

בחברה ממשלתית

לפי חוק החברות נושאי משרה מקרב הציבור בארגונים מקבלים גמול שמשולם להם לפי מספר הישיבות שבהן הם לוקחים חלק פעיל. כמו כן ניתן שכר על וועדות. תקנות חוק זה מגדירות את תקרת התגמול לאותם עובדים.

בחברה פרטית

גדומה לחברות ממשלתיות וציבוריות גם בחברות פרטיות חלה חובה על מינוי בעלי תפקיד זה. סמכותם נקבעת בתקנון של הארגון, ולפי תקנון זה נקבעת גם רמת התשלום. יש לציין כי במקרים רבים שכר עובדים אלה גבוה משל עובדים בתפקיד דומה במגזר הממשלתי שם קיימות תקנות רבות יותר המעגנות ותוחמות את הגמול.

בבנקים

בחמש השנים האחרונות פעלו המפקחים על הבנקים להסדיר את רמות התגמול של נושאי המשרה בבנקים תוך ייעול של העבודה בפועל והגדלה של תחומי האחריות שלהם. שכרם של בעלי התפקידים בענף הבנקאות בארץ נע בין 35,000 – 50,000 שקלים בחודש ובמקרים מסוימים, של בנקים גדולים במיוחד, יכול להגיע לסכומים גבוהים מכך. החלק המשמעותי בשכרם ניתן על השתתפות בישיבות וועדות.

נושאי משרה חיצוניים

דירקטורים חיצוניים, הידועים גם בכינוי דח"צ, הם בעלי תפקיד בכיר תפקידם לבקר את פעילות החברה באופן נטול אינטרסים. הם נדרשים להיות ללא קשרים מהותיים להנהלה של התאגיד וללא זיקה כלכלית לחברה בה הם פועלים. בחברות ציבוריות הרשומות בבורסה יש צורך בלפחות שני בעלי תפקיד מסוג זה בהתאם לדרישות חוק החברות. התשלום עובדים אלה מורכב ממרכיב שנתי וכן מתשלום על כל אחת מן הישיבות או הוועדות שבהן הם לוקחים חלק. בהתאם לחוק הוגדר גם כי מלבד השכר, עובדים אלה לא יכולים לקבל כל תמורה נוספת על הכהונה.

 

טבלת שכר

 

	בחברה קטנה או בינונית	בחברה גדולה
דירקטור בבנק	35,000 - 50,000 שקלים לחודש	50,000 - 80,000 שקלים לחודש
דירקטור פיתוח	35,000 - 40,000 שקלים לחודש	40,000 - 50,000 שקלים לחודש
דירקטור מכירות	30,000 - 35,000 שקלים לחודש	38,000 - 40,000 שקלים לחודש
דירקטור מוצר	35,000 - 40,000 שקלים לחודש	40,000 - 50,000 שקלים לחודש
דירקטור שיווק בהייטק	25,000 - 35,000 שקלים לחודש	35,000 - 50,000 שקלים לחודש
דירקטור רפואי	28,000 - 40,000 שקלים לחודש	50,000 - 60,000 שקלים לחודש

 

 

לתשומת לבכם - רמות השכר משתנות מעת לעת

 

מה ללמוד?

כדי להגיע לתפקידים אלה יש צורך בניסיון עסקי נרחב ובוותק רב במילוי משרות בכירות בעולם הארגוני. רוב בעלי התפקידים מגיעים אליהם לאחר שנים רבות של ניסיון בתפקידים ניהוליים ותפקידי מנכ"ל. כדי לקבל יתרון מול מועמדים אחרים למשרות אלה רבים בוחרים לקחת חלק בקורס דירקטורים. אלה הם מסלולי לימודי תעודה שבהם ניתן לרכוש את הידע והכלים הנחוצים לתפקיד, תוך היכרות עם דילמות ואתגרים אקטואליים מן המשק.

כמו כן, כדי להגדיל את הסיכויים להשתלבות במסלולים ניהוליים במשק, ניתן ללמוד בתכניות אקדמיות בתחומים רלבנטיים. אלה כוללות בין היתר לימודי מנהל עסקים, תואר ראשון בניהול, לימודי כלכלה, לימודי חשבונאות ועוד. לאחר סיום התואר הראשון ניתן להמשיך לתואר שני במנהל עסקים ובו להעמיק ולהרחיב את הידע הניהולי והמקצועי. גם תכניות לתואר שני בכלכלה או תואר שני במדיניות ציבורית יכולים להתאים למעוניינים במסלול ניהולי בכיר. עם זאת, יש לציין כי ישנם מי שמגיעים לתפקידי נושאי משרה גם ללא תארים אלה, אלא על סמך ניסיונם העסקי הנרחב במשק.

 

דרישה בשוק

לעובדים אלה ביקוש במגוון של ענפים ומגזרים במשק. הם משתלבים בהנהלה הבכירה בהתאם לניסיון הקודם שלהם ולרקע הנצבר לאורך הקריירה. ניתן למצוא בעלי משרה אלה במבחר תעשיות ותחומים כגון בהייטק, בענפי הבנקאות והפיננסים, בארגוני תעשייה וייצור, בחברות בתחומי הרפואה והמדע ועוד. כדי להגיע לתפקידים אלה יש צורך בהוכחת ניסיון ניהולי נרחב ורלוונטי וכן יכולות מקצועיות גבוהות. השיקולים בתהליכי האיתור והגיוס של מועמדים אלה משתנה מארגון לארגון, קיימים גם גופים כגון איגוד הדירקטורים שמסייעים לחברות באיתור מועמדים אלה ובסינון קורות החיים.

במגזר הממשלתי, בחירתם של בעלי תפקידים אלה נעשית בהליך תחרותי קבוע ומוסדר שנערך על ידי רשות החברות הממשלתיות. זהו הליך פומבי שבו פועלים ברשות לאתר מועמדים שמתאימים מבחינה מקצועית להשתלבות בתפקידי נושאי המשרה בחברות הממשלתיות. על המועמדים הסבורים כי הם מתאימים להגיש בקשה ייעודית לאיתור בפרקי הזמן בהם אפשרות זו פתוחה. לאחר מכן עליהם למלא שאלונים שונים ובהמשך עוברים תהליך מיון על ידי גורמים מוסמכים.