התמחות באורתודונטיה

קורס התמחות באורתודונטיה לרופאי שיניים

אורתודונטיה הוא ענף ברפואה השיניים המתמקד ביישור השן והלסת. לפי הנחיות האגודה האורתודונטית בישראל ומשרד הבריאות, כדי להשתמש בכינוי "מומחה יישור שיניים" או "אורתודנט" חובה להשלים בהצלחה תהליך בן מספר שלבים. עליהם לסיים בהצלחה לימודי רפואת שיניים, לקבל רישיון תקף ולהשלים את ההתמחות בתחום, לרבות מעבר בחינות המומחיות שעורך משרד הבריאות. במשרד הבריאות מקפידים היום על נהלים אלה כדי למנוע הטעיית הציבור ולספק שירות איכותי ואחראי למטופלים בתחום רגיש זה.

אל ההתמחות ניגשים אחרי סיום מוצלח של הלימודים לתואר דוקטור ברפואת שיניים, לימודים הכוללים מרכיב עיוני ומעשי. בהתמחות יכולים המתמחים לרכוש ידע קליני בשטח ולהכיר מקרוב תהליכי טיפול בהתאם לדרישות הממשלתיות. תחום יישור השיניים נחשב לאחד הענפים המבוקשים ברפואת השיניים ומתוך רבים המעוניינים להשתלב בו מדי שנה מתקבלים הטובים ביותר ורוכשים את ההכשרה הנדרשת בדרך לפיתוח הקריירה בתחום הרפואה.

 

למי מיועדים הלימודים

מסלול ההתמחות באורתודונטיה מיועד למי שמשלימים בהצלחה לימודי רפואת שיניים ומעוניינים לקבל את ההסמכה הממשלתית הנדרשת לשמש מומחים לתחום יישור השיניים. יכולים לקחת בה חלק גם רופאים שיניים מנוסים ובעלי וותק המעוניינים להרחיב את תחומי התמחותם מבחינה מקצועית. יש לציין כי להתמחות ניתן לגשת רק אחרי השלמת הלימודים בהצלחה. לאחר סיומם יש להגיד בקשה ייעודית ורק אחרי אישור בקשה זו ניתן להתחיל בסטאז'.

 

תכנית הלימודים

מטרת העל של ההתמחות היא הקניית ידע פרקטי אודות שיטות טיפול שונות וכן התנסות במחקרים קליניים בתחום. במסגרתה המתמחים לומדים כיצד לאבחן בעיות שיניים ולספק טיפול איכותי ויעיל המותאם לצורכי המטופל, תוך התנסות פעילה בשטח והיכרות קרובה עם צורכים של מטופלים ועם תהליכי הטיפול.

כהכנה ליציאה לסטאז', נלמדות סוגיות רפואיות כגון כוחות הפועלים בחלל הפה, מכשור אורתודונטי מכני ותהליכי עבודה. כמו כן, הם סוקרים את תהליכי ההתפתחות של השיניים וגדילתן לצד בעיות ולקויות שונות בתהליכים אלה. נידונים גם הקשרים שבין ענף זה לענפים נוספים ברפואת השיניים תוך לימוד האופן בו משלבים טיפולים דנטליים נוספים להצלחת תהליך היישור. נוסף על כך, נבחנים מקרים ייחודיים אצל מטופלים כגון עבודה עם ילדים, טיפול באנשים עם צרכים מיוחדים או מקרים מורכבים המצריכים התערבויות נוספות. בסטאז' גם מפתחים מיומנויות מחקריות, המתמחים מתוודעים למחקרים עדכניים ועכשוויים בתחום זה ולומדים כיצד להיעזר בהם לביקורת על טיפולים ולמעקב אחרי תהליכים.

מתכונת הלימוד

ההתמחות נפרשת על פני פרק זמן של כשלוש שנים וחצי. כאמור, ניתן להתחיל בה לאחר סיום שש שנות לימודים לתואר.

במסגרת ההתמחות מושם דגש על עבודה קלינית עם מטופלים מאוכלוסיות שונות. הטיפולים נעשים במרפאות תוך התנסות במכלול הכלים שנחוצים לרופאים, שימוש בציוד ומכשור והיכרות עם שיטות אבחון. בדרך כלל נדרשים המתמחים לעבודה עם לפחות עשרה סוגים של מקרים שבהם משלימים את כל שלבי התהליך הטיפולי, אולם היקף זה משתנה בהתאם לדרישות המוסדות. כמו כן משולבים בסטאז' סמינרים, הדגמות קליניות וסימולציות שבהן מתוודעים לאתגרים מקצועיים שונים ומתייעצים עם אנשי מקצוע.

 

נושאי הלימוד

מתמחים לומדים על מגוון תהליכים וכלים במהלך התמחותם, הנה כמה מן הנושאים שבהם הם דנים:

 

• אבחון ליקויי סגר
• ביקורת מחקרים
• כוחות אורתודונטיים
• גדילת שיניים והתפתחותן
• מכשור וציוד ליישור שיניים
• שילוב יישור וטיפול כירורגי
• מטופלים עם צרכים מיוחדים
• ועוד

 

תנאי קבלה

כאמור, ניתן להתקבל להתמחות רק אחרי השלמת כל החובות לתואר האקדמי וכן אחרי קבלת אישור לכך. כחלק מן הדרישות לקבלה, על המועמדים למלא את טופס הבקשה לסטאז' ולשלוח אותו אל הגורמים הרלבנטיים. כמו כן, יש צורך בהצגת רישיון תקף לעיסוק ברפואת שיניים מטעם משרד הבריאות. במרבית המקרים יש צורך גם בניסיון פרקטי בעבודה דנטלית קלינית בהיקף של לפחות שנתיים אחרי סיום הלימודים.

חשוב לציין כי תחום זה מהווה מגמת התמחות מבוקשת למדיי וכך מתחרים מתמחים רבים על המקומות הפנויים בה מדי שנה. כדי למיין את המועמדים הרבים ולבחור את המתאימים ביותר נערכות בחינות כניסה וראיונות מול וועדות קבלה. הקבלה מתבססת על מכלול הגורמים שצוינו וכן על סמך שיקול הדעת של הוועדות במוסדות הלימוד ובמרכזים הרפואיים.

 

תעודה

בסיום הסטאז' מתקיימות בחינות שנערכות על ידי משרד הבריאות, בכל הנושאים הנלמדים. הבחינות נערכות בכתב ובעל פה. מי שלא עוברים את הבחינות במועד הראשון יכולים להמשיך למועד ב'. מי שנכשלים בשני המועדים נדרשים להאריך את הסטאז' בחצי שנה נוספת. לצד המבחנים יש צורך להשלים את החובות המעבדתיות וההיכרות עם המכשור.

מי שעוברים בהצלחה את הבחינות מקבלים אישור על הצלחתם, את האישור מציגים בפני משרד הבריאות וכך מקבלים תעודת "מומחה באורתודונטיה".

כמו כן, מי שמשלימים את כל חובות הרוטציה והחובות לתואר נדרשים להירשם בפנקס. לשם כך הם צריכים להחתים את מנהל המחלקה שבה התמחו ולהעיד על השלמת כל הדרישות בסטאז'.

יש לציין כי התואר המוענק בסיום הלימודים עצמם (ללא ההתמחות) הוא – אחרי שלוש שנים ניתן תואר B.Med.Sc. ואחרי שש שנים מוענק תואר D.M.D. דוקטור רפואת שיניים.

אפשרויות תעסוקה

מי שמשלימים בהצלחה את התמחותם יכולים להשתלב במגוון של מרפאות בתפקידי מומחים ליישור שיניים, וכן בקופות החולים ובמרכזים טיפוליים פרטיים. כמו כן, באפשרותם לפתוח קליניקות פרטיות עצמאיות משלהם ובהן להציע שירותי יישור לצד שירותים טיפוליים נוספים ברפואת השיניים. שכר רופאי שיניים המומחים לענף זה יכול להיות גבוה יותר משל רופאים בענפים אחרים, השכר לרוב גבוה יותר במרפאות הפרטיות. יש להדגיש כי ההתמחות עצמה מתקיימת שלא בשכר, וכרוכה בעלויות שכר לימוד שונות מצד הסטודנטים.

 

מוסדות

אוניברסיטת תל-אביב: בבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה מתקיימת ההתמחות שאורכה שלוש שנים וחצי. מסלול זה מוכר על ידי הסתדרות רופאי השיניים – המועצה המדעית. תכנית זו נלמדת בשפה האנגלית. התמחויות נוספות המוצעות בבית הספר כוללות רפואת שיניים לילדים, שיקום פה, פריודונטיה והשתלות, ועוד.

המרכז הרפואי הדסה (ירושלים): תכנית זו פועלת בשיתוף עם הפקולטה לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית. מתקבלים למסלול זה כשבעה רופאים מדי שנה בכפוף למעבר של בחינות. במרכז הרפואי מתקיימות תכניות התמחות וקורסים במקצועות רפואיים נוספים בהם רפואה, סיעוד, רנטגנאות וריפוי בעיסוק.

 

הטכניון והקריה הרפואית רמב"ם (חיפה): בית הספר להתמחויות לרפואת שיניים פועל כשיתוף פעולה בין הטכניון והקריה הרפואית, ובו התמחויות בנושאים רבים. בין התחומים הנוספים הקיימים בבית הספר ניתן למנות שיקום פה ולסת, טראומה דנטלית, מחלות וניתוחי חניכיים, טיפול לחולים בסיכון ועוד.