לימודי פולקלור ותרבות עממית

לימודי פולקלור

 

פולקלור מתייחס למכלול של ידע, מנהגים, מסורות, ותרבות שבעל פה, שהווצרותו נמשכת לאורך דורות רבים. הפולקלור מתבטא בחיי הקודש והחול של קהילות שונות, וכולל היבטים רבים: סמלים, לבוש, מרחב וזמן, טקסים דתיים, יצירות עממיות כגון סיפורים, שירה, פתגמים, ועוד.

על כן, התחום מתאפיין ברב תחומיות, שבאה לידי ביטוי בנושאים השונים הנלמדים בתוכניות הלימוד שלו במוסדות להשכלה גבוהה; הסטודנטים לומדים תכנים מתוך עולמות תוכן מגוונים, וביניהם אנתרופולוגיה, ספרות, פסיכולוגיה, היסטוריה, ותולדות האמנות.

ללמוד את התחום במוסדות לימוד אקדמיים בישראל, מאפשר לסטודנטים להבין את העבר הקולקטיבי שלהם וללמוד על ההיסטוריה של העם היהודי כאן ובגולה, מזווית רב תחומית. ברוב מוסדות הלימוד, התכנית נלמדת כחטיבה במסגרת תואר ראשון.

תכנית הלימודים

 

במהלך הלימודים, הסטודנטים נחשפים לסוגיות ונושאים בתחום התרבות העממית והפולקלור: תרבות חומרית, טקסים ומנהגים, מיתוסים ומעשיות, סיפורים, בדיחות וחידות, אתנולוגיה ואתנוגרפיה, וכן הלאה.

 

הסטודנטים לומדים את שיטות המחקר הייחודיות לתחום, ומקבלים כלים לעריכת עבודות שדה אתנוגרפיות, וכן מחקר פולקלוריסטי. במסגרת הקורסים השונים, הם מפתחים יכולות חשיבה ביקורתית, סוקרים תקופות שונות לאורך ההיסטוריה, תוך שימת דגש על פולקלור יהודי וישראלי.

 

כמו כן, תכנים מתוך לימודי אמנות ולימודי תרבות תופסים מקום חשוב בלימודים אלו: חלק מהותי מהפולקלור קשור בחפצי קודש וחול, פרטי לבוש, תכשיטים, וכן מחול, מוזיקה, ומופעים כגון קרנבלים. הסטודנטים מקבלים היכרות עם תכנים מתוך עולמות האמנות והאמנות החזותית, לשם פיתוח ההבנה הפולקלוריסטית בתחום.

 

מתכונת הלימודים

 

הלימודים מתקיימים לרוב במסגרת חטיבה ייעודית, שיכולה להשתלב בלימודי מדעי הרוח, ולעתים אף ביחד עם מחלקה ראשית בתחומים רבים, כגון היסטוריה, מחשבת ישראל, ארכיאולוגיה, אמנות וספרות. חלק ממוסדות הלימוד אף מאפשרים לשלב את הלימודים במסגרת מחלקה ראשית בתחומים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, חינוך, תקשורת, ומגדר.

 

לימודי חטיבה ברוב מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בארץ, נערכים בהיקף של כ – 28 נקודות זכות. המשמעות היא לימודים בקורסים שונים במסגרת החטיבה, הנפרשים במהלך שלוש השנים של התואר הראשון.

 

לצד התכנים התיאורטיים והעיוניים שנלמדים בקורסים, הלימודים בחטיבה זו משלבים גם עשייה: עבודת שדה ומחקר בשטח, שיכולה להיערך סביב נושאים מגוונים. פעמים רבות, מתאפשר לסטודנטים לחקור סוגיות בתרבות ובקהילה מהן הם מגיעים, מה שמוסיף ללמידה עניין אישי.

 

נושאי הלימוד

כאמור, מדובר בתכנית לימודים רב תחומית, ועל כן נושאי הלימוד בה מגוונים ומגיעים ממספר עולמות ידע. בין היתר, הסטודנטים יכולים ללמוד על:

 

 

• ספרות עממית
• תולדות האמנות
• מאגיה ומיסטיקה
• חיי יום יום וטקסים
• זיכרון ותיעוד אישיים
• פולקלור יהודי וישראלי
• אגדות, מעשיות וסיפורים
• קרנבלים ומופעים עממיים
• מחזור השנה ומחזור החיים
• אמנות עממית ותרבות חומרית
• ועוד

על סגל ההוראה

במוסדות הלימוד השונים מלמדים מרצים וחוקרים המתמחים במחקר בתחומים שונים. על כן, המרצים בכל תוכנית מגיעים מעולמות ידע שונים. בין היתר, ניתן למצוא פרופסורים ודוקטורים שחוקרים נושאים וסוגיות כמאגיה ומיסטיקה יהודית; אתנוגרפיה; נרטיבים עממיים בישראל; ספרות עברית; ספרות עממית סלאבית ופולקלור של מהגרים; סימבוליזם יהודי תרבותי; זהות יהודית וחילוניות; ספרות חז"ל וימי הביניים; ועוד.

על מוסדות הלימודים האפשריים

קיימים מספר מוסדות להשכלה גבוהה שבמסגרתם ניתן להשתתף בלימודים בחטיבה לפולקלור. בין היתר, ניתן למנות:

אוניברסיטת בן גוריון בנגב (באר שבע): באוניברסיטה זו, סטודנטים ממגוון מחלקות ראשיות יכולים ללמוד במסגרת התואר בחטיבה ללימודי פולקלור. היקף הלימודים הוא כ – 28 נקודות זכות, והם נמשכים לאורך 3 השנים של התואר. ההרשמה לחטיבה פתוחה בפני סטודנטים מהמחלקות: היסטוריה, מחשבת ישראל, ארכאולוגיה, אמנות, ספרות, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, חינוך, תקשורת, ומגדר.

הלימודים בחטיבה מהווים העשרה והשלמה לתכנים הנלמדים במחלקות ראשיות אלו; הסטודנטים עוסקים בתכנים רב תחומיים, החל ממיתוסים ואגדות בספרות עממית, וכלה בתכשיטים, חפצי קודש וחול, ופריטי לבוש. כל זאת, תוך מיקוד בפולקלור יהודי וישראלי, ובתרבות עממית של עם ישראל לדורותיו.

אוניברסיטת חיפה: באוניברסיטה ניתן ללמוד את התחום במסגרת תואר ראשון בספרות השוואתית, כאחד מהמקבצים בו. היקף הקורסים הנדרש במקבץ הוא כ – 20 נקודות זכות, כאשר הסטודנטים נדרשים להשתתף בקורס מבוא לספרות עממית ובסמינריון בהיקף של 4 נקודות זכות כל אחד, ורשאים לבחור קורסים בהיקף 12 נקודות זכות נוספות.

מטרת תכנית הלימודים במקבץ היא להעניק לסטודנטים הבנה מעמיקה בפולקלור השוואתי, לאפשר להם לרכוש ידע בין תחומי הנחוץ לחוקרי פולקלור, ולהכשיר אותם לעבודת המחקר בשטח. בין היתר, הסטודנטים לומדים על תרבות וספרות עממית, ורוכשים היכרות עם נושאים באתנולוגיה ואתנוגרפיה, כל זאת תוך הדגשת המקום של התרבות העממית היהודית והישראלית.

אפשרויות תעסוקה

הלימודים בתחום זה נערכים במסגרת תארים ראשונים בתחומי מדעי הרוח וכן מדעי החברה, במוסדות הלימוד השונים. על כן, הבוגרים יכולים לאחר סיום הלימודים לעסוק במגוון תחומי העיסוק הפתוחים בפני בוגרי תארים אלו: הם יכולים לעסוק בכתיבה ועריכת תוכן, למלא תפקידי במחלקות למשאבי אנוש, לפנות להוראה והדרכה, כולל אפשרות להשתתף בלימודי הסבה לתעודת הוראה על מנת ללמד בבתי ספר, ועוד.

הידע האתנוגרפי והאתנולוגי הנרכש מאפשר להם לעבוד גם בארגונים ציבוריים ובארגונים במגזר השלישי שעוסקים בשימור ידע ותרבות, היסטוריה של קהילות, וכן הלאה.

מעבר לכך, קיימת בפניהם האפשרות להמשיך קריירה באקדמיה, תוך השתתפות בלימודי תואר שני ושלישי בתחום.

תואר שני

מי שבמהלך לימודי התואר הראשון מפתחים עניין לתחום, יכולים להמשיך וללמוד לתואר שני – M.A. – במסלול מחקרי, עם תזה, ובמסלול עיוני ללא תזה. תוכנית זו מתקיימת במספר מוסדות לימוד, וביניהם האוניברסיטה העברית בירושלים.

במסגרת לימודים אלו, הסטודנטים מעשירים את ידיעותיהם בחקר הפולקלור. בין היתר, הם לומדים כיצד לקרוא בתרבות עממית יהודית וישראלית, החל מימי קדם ועד ימינו אנו, רוכשים שליטה במיומנויות מתודולוגיות ותיאורטיות של מחקר בתחום, ומעמיקים בפריטים אמנותיים כגון גלויות דואר, לבוש, מסורות, אופני חשיבה סמליים, התנהגות טקסית ומנהגים סביב לידה ומוות, וכן הלאה.