רענן שקד על כלים לתחילת הדרך בתעשיית התקשורת והחשיבות של אמירה אישית

בעידן המידע והדיגיטל של היום, רענן שקד חושב שאמירה אישית ומקורית היא המפתח לקריירה בתקשורת

לרענן שקד יש עשייה מגוונת מאוד בזירת התקשורת. הוא עיתונאי, תסריטאי, סופר, עורך מגזינים ומוספים ושדרן רדיו, אבל הוא אומר שבבסיסו - נמצאות העיתונות והכתיבה. "הכתיבה יכולה לשרת כמה וכמה סוגי עשייה, אבל העיתון הוא הבסיס המקצועי וגם הכלכלי שלי."

"הכי קל לי להתחבר לכתיבה מהסוג העיתונאי, כזה שמבוסס על עובדות, מציאות, מפגשים עם אנשים אמיתיים וגם - למה לא - עמדותיי הפרטיות ויכולת הכתיבה האישית שלי. כך שכתיבת טורים אישיים וכתבות מגזים הם שני התפקידים שאני הכי מתחבר אליהם." הוא מוסיף.

בעיניו, כתיבת טורים והכתיבה האישית מתאימות מאוד לתקופה שבה אנו חיים היום ויכולות להיות כלי חשוב לביטוי בעידן של מהפכה תקשורתית דיגיטלית. "אני חושב שבעידן הנוכחי, שבו העיתונות המודפסת נמצאת בנסיגה לנוכח עיתונות האונליין, ועיתונות האונליין עצמה שקועה בתחרות קשה מול הרשתות החברתיות, יש חשיבות גדולה לכתיבה אישית טובה. דווקא מכיוון שכולנו היום כותבים את עצמנו במידה זו או אחרת, רובנו ברשתות החברתיות, אנשים מחפשים כותבים טובים במיוחד או כאלה שמסוגלים להגיד להם משהו משמעותי על חייהם, לתרום להם משהו ממשי או לנסח עבורם דברים שהתקשו לנסח בעצמם, וגם עושים את זה על בסיס קבוע והופכים לשמות בתוך אוקיינוס המידע היומי."

"כשעיתונים ואתרי אינטרנט מעסיקים כותבים כאלה הם מסוגלים לייצר הרגלי קריאה וקוראים קבועים שמחפשים את הכותבים האלה ויחזרו במיוחד בשבילם. זה דבר שהופך קשה ונדיר, כי אנחנו באמת מוצפים במידע וגירויים כל הזמן. לכן הסוגה הזו בעיניי קריטית היום במיוחד. אנחנו רואים שהיא מחלחלת גם לספרות, ספרים שבבסיסם סיפורים אישיים אמיתיים של כותביהם הופכים לרבי מכר הגדולים ביותר. זה אומר שאנשים מחפשים כותבים עם סיפור שאפשר להזדהות איתו ולקחת ממנו משהו לחיים שלך כאן ועכשיו. כותבים כאלה יישארו מבוקשים גם בעתיד - בעיתונות ומחוצה לה."

לימודים, תיאוריה וצעדים ראשונים בתעשייה

שקד מספר שהתחיל להתעניין בתחום העיתונות לראשונה בסביבות גיל 16, אז החל לקרוא מגזינים מהארץ ומהעולם. "היה אז מגזין בשם 'מוניטין' שכתבו בו אנשים כמו אדם ברוך, רון מיברג ורן אדליסט שמאוד התחברתי אליהם. בהמשך יצא לשוק עיתון 'חדשות' והרגשתי שאני רוצה לכתוב כמו הכותבים הנהדרים שכתבו בעיתונים ההם, בעיקר בחלקים המגזיניים."

כדי לעשות את הצעדים הראשונים לעבר הגשמת החלום נרשם לקורס עיתונות לנוער באוניברסיטת חיפה, חוויה שלדעתו תרמה להחלטתו להיות עיתונאי. "הקורס היה מעניין ומרגש, הכרתי שם אנשים שממש התחברתי אליהם והבנתי שייתכן שזה משהו שאני רוצה לעשות ולהיות חלק ממנו בעתיד."

כשהתגייס, ניסה שקד להתקבל לגלי צה"ל אך נדחה ולאחר מכן נדחה שוב בניסיון להתקבל לשבועון "במחנה". כשנאמר לו שבביטאון חיל הים בדיוק מחפשים כותבים, החליט לנסות בפעם השלישית והתקבל לתפקיד כתב צבאי. אלה היו הצעדים הראשונים שלו כעיתונאי.

עם שחרורו, התקבל לכתוב לעיתון "חדשות". לאחר מכן המשיך לתפקידי כתב ועורך במגוון עיתונים ומגזינים, כגון עיתון תל אביב, זמן תל אביב, מעריב וידיעות אחרונות. בהמשך הקריירה שימש סגן עורך של מוסף 7 ימים בידיעות אחרונות ומונה לעורך ראשי במגזין בלייזר. כיום, הטור האישי שלו, "סיירת שקד", מתפרסם בידיעות אחרונות וכן הוא כותב במגזינים ועיתונים נוספים.

שקד הוא בוגר לימודי קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, לימודים שסייעו לדבריו בעיצוב המשך דרכו. הוא מספר שבחר בלימודים אלה בעקבות תחושה שתעשיית הטלוויזיה הישראלית עומדת לגדול ושכדאי לו להיות חלק ממנה. בעקבות הלימודים, הגיע גם לעבודה הראשונה שלו בטלוויזיה ולאורך מספר שנים ביים פרומואים וכתבות לכמה ערוצים. בהמשך חייו כתב את הסדרה "בלתי הפיך" יחד עם סיגל אבין והסדרה הדוקומנטרית "איפה הכסף" עם גיא מרוז. לדבריו, עשייה זו התאפשרה קודם כל בזכות הגישה לבימוי, תסריטאות ועריכה שקיבל המהלך הלימודים.

שקד המשיך גם לתואר שני בתקשורת באוניברסיטת ניו סקול בניו יורק, בחירה שנבעה גם מהרצון שלו להתגורר בניו יורק ולחוות את המקום. הוא מספר שהלימודים בחו"ל היו חוויה מרתקת שנתנה לו פרספקטיבה חדשה.

לדבריו, בדומה לתואר הראשון גם התואר השני תרם רבות לעשייתו כיום. "בתואר השני קיבלתי בסיס תיאורטי נרחב יותר להבנת שוק התקשורת הבינלאומי, המקומות שאליהם הדברים הולכים והבסיס שעליו כל זה נוצר."

הוא מספר שהלימודים גם סייעו לו להתחיל ללמד בעצמו, ובהמשך הדרך לימד קורסים בתחום התקשורת במסלול האקדמי המכללה למינהל ובאוניברסיטת תל-אביב. עם השנים החל גם להעביר הרצאות וסדנאות כתיבה במסגרות שונות.

שקד מציין שאחד הדברים החשובים ביותר שקיבל מלימודיו הם דווקא המבואות במדעי הרוח. "המבואות בתחומים כמו פילוסופיה, היסטוריה וספרות פתחו לי עולמות שלמים של ידע, הבנה ויכולת לשאול, לבקר ולתהות בדברים שלא הכרתי קודם. אני חושב שההיכרות עם הפילוסופים והכותבים הגדולים, אפילו היכרות חלקית, היא משהו שפותח ערוצי חשיבה שלעולם לא ייפתחו במסגרת לימודים בתיכון או בכל מסגרת אחרת. האקדמיה באמת מחוללת שינוי חשיבתי ותפיסתי עצום, אם נותנים לה צ'אנס לעשות את זה."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• מהפקות ברשת לעבודה כתקציבאית במקאן אריקסון: על החיים אחרי תואר בתקשורת
• להיט הריאליטי הבא? סטודנטים לתקשורת הציגו פורמטים חדשים בפני בכירי קשת
• הסופר אתגר קרת מאמין ברב תחומיות וחושב שכדי לכתוב, אדם חייב להכיר את עצמו

התנסות שמובילה למציאת הקול הייחודי: איך משתלבים בתעשיית התקשורת?

כמי שעבר כברת דרך במדיה הישראלית, שקד חושב כי כדי להצליח בצעדים הראשונים בתעשייה יש צורך בשילוב של לימודים והתנסות בשטח. "לדעתי לימודי תקשורת מעשיים, בין אם עיתונות, טלוויזיה, מדיה אינטראקטיבית או תיאוריה, יכולים להיות מבוא מצוין וגם מעשי לכניסה לתחום. כמובן שכדאי בהקדם האפשרי להיכנס לתחום בפועל ולהשיג עבודה התחלתית בגוף תקשורת כלשהו, גם אם במקביל ללימודים. זה עשוי להיות חשוב מתואר רשמי, אבל הלימודים הם מצע חשיבתי וגם מעשי ועיוני שמזניק אותך קדימה תמיד."

לדבריו, ההשתלבות בגופי תקשורת לחסרי ניסיון לא מסובכת מאוד, ובפרט בשלבי הכניסה. "המפתח הוא ליצור קשר עם עורכים רלוונטיים, לבוא עם הצעות לכתבות או פרויקטים ובעיקר ליזום - פגישות, רעיונות, קונספטים. בתחום החדשותי, תמיד אפשר להתחיל בעבודת לילה בדסק חדשות, זה מלמד המון. באגף המגזיני העורכים תמיד מחפשים רעיונות וכותבים חדשים. צריך פשוט לא לחשוש, ליזום פגישות ולהציע את עצמך."

לבוגרים טריים של התואר בתקשורת שאינם בטוחים באיזו דרך לבחור, הוא ממליץ להתנסות לפני שמקבלים את ההחלטה הנכונה. "לפעמים קשה לדעת מראש מה הכי יתאים לך. אני עבדתי תקופה כעורך חדשות בדסק לילה, ותקופה ארוכה כמשכתב, ואז כעורך כתבות, וכסגן עורך מגזין, וכעורך ראשי של מגזין חדשות יומי, וכעורך מגזין גברים ובשלל תפקידי כתיבה שונים מאוד, החל מידיעות חדשותיות ועד ביקורות טלוויזיה וטורים אישיים. לפעמים גם אחרי שמתנסים אנחנו עדיין לא בטוחים מה מתאים לנו, אבל קל יותר לדעת במה אתה טוב ובמה פחות, מה עושה לך טוב ומה פחות. חשוב לתת לדברים צ'אנס ובו זמנית גם לתת להם מגבלת זמן שאחריה תקבלו החלטה."

בתעשיית התקשורת התחרותית של היום, שקד חושב שמי שאוהבים לספר סיפור טוב ומחזיקים בקול מיוחד ומקורי משלהם יכולים למצוא את מקומם במגוון של אפיקים. "מי שאוהבים כתיבה, צילום, בימוי, הפקה ואוהבים לספר סיפורים באחד הדרכים האלה, בין אם סיפורים אישיים או סיפורים של אחרים, מתאימים למדיה ויכולים לשקול קריירה תקשורתית."

"כדי להתבלט צריך לזהות את הקול הייחודי שלך ואז לפתח אותו. חשוב להבין מה הפרסונה הכותבת, מצלמת או מביימת שלך, מה מאפיין ומייחד אותה, לחשוב איך היא נשמעת - האם היא מצחיקה? מרירה? אירונית? - ופשוט לדבוק בה, לשכלל אותה ולעשות איתה כמה שיותר. עם הזמן, הקול שלך הופך להיות מזוהה, אנשים מתחילים לעקוב אחרייך והתוצאה היא בולטות שהולכת ומתחזקת. במונחים שיווקיים יותר, מדובר על בניית מותג אישי, אבל המותג הזה חייב להתבסס על קול ייחודי שאנחנו מביאים."