סטודנטים מסבירים את ישראל לעולם במשלחת בינלאומית לטאיוואן

19/12/2019 מאת: אנאבל אדמסקי (672 צפיות)

"שגרירים זאת מילה גדולה מאוד, אבל היא מייצגת את החוויה שלנו. הבנו שאנחנו חמישה מול 250 צעירים מ – 27 מדינות, ומה שהם יחשבו על ישראל תלוי באופן שבו נציג את המדינה שלנו." שמענו מסטודנטים מהמכללה האקדמית אחוה שלקחו לאחרונה חלק בחוויה מיוחדת וזכו לקחת חלק בהסברה הישראלית בעולם במסגרת משלחת לטאיוואן.

המידע באתר הועיל ל92% מהגולשים.

 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


סטודנטים מהמכללה האקדמית אחוה מספרים איך תרמו להסברה הישראלית בפורום הצעירים בטאיוואן


כיצד אפשר לתרום להסברה הישראלית בעולם? קבוצת סטודנטים התנסתה לאחרונה במשימה ולמדה בקרוב איך להיות שגרירים של המדינה במסגרת משלחת ייחודית, שבה לקחו חלק צעירים מעשרות מדינות מכל העולם.


משלחת זו יצאה להשתתף בפורום צעירים בין לאומי שהתקיים בנובמבר האחרון בטאיוואן. המשלחת יצאה מטעם משרד החוץ הישראלי והטאיוואני ובתיווך של הרשות הלאומית לחילופי צעירים ונוער. המטרה המרכזית של הפורום הייתה ליצור דיון בין לאומי בנושאים גלובליים ולקרב בין תרבויות. חמישה צעירים ישראלים נבחרו לקחת חלק בתכנית, מהם ארבעה סטודנטים מהמכללה האקדמית אחוה: שלי באבאי, סטודנטית ללימודי פסיכולוגיה ותעודת הוראה בחינוך מיוחד, ליאור חוגי, סטודנט ללימודי הוראת לשון והיסטוריה ונתנאל אבוטבול ונתנאל פרץ, סטודנטים ללימודי מערכות מידע ניהוליות.


"המשלחה המהווה חלק מהתפישה של המכללה שלימודים זה לא רק תואר." אומרת ד"ר מיכל רביבו – שטיינר, דיקנית הסטודנטים במכללה האקדמית אחוה, "המכללה מפעילה מגוון של תכניות שמחברות בין תרבויות ומגזרים ושואפת שהסטודנטים יהיו מנהיגים ואקטיביסטים. היציאה של הסטודנטים למשלחת היא מבחינתנו הצלחה בהובלת הסטודנטים לשאוף למצוינות, לא רק באקדמיה אלא גם במעורבות בקהילה ובייצוג מדינת ישראל." היא מציינת גם כי לאחרונה נערכו שיתופי פעולה נוספים בין המכללה לבין הרשות לחילופי נוער וצעירים, כגון פרויקט חילופי סטודנטים בגרמניה.


"המכללה פועלת בחזיתות רבות לקידום הסטודנטים ללמידה אקדמית אחרת, כזו שיוצאת מגבולות הכיתה. אנחנו גאים מאוד בסטודנטים שלנו. זה לא מובן מאליו לוותר של שבועיים של לימודים ולעבוד קשה לקראת הנסיעה, זו אמירה חברתית חזקה מאוד, של רצון להיות חלק ממשהו גדול יותר." היא מוסיפה.

 

איך הופכים את החיים שלנו לחכמים יותר?


כדי להתקבל למשלחת, הסטודנטים שהגישו מועמדות נדרשו לעבור מספר ראיונות בשפה העברית והאנגלית, לאחריהם נבחרו המתאימים והמצטיינים ביותר. חברי המשלחת מספרים כי לפני היציאה לטאיוואן ערכו הכנות רבות לקראת הפורום. בין היתר תכננו מצגות, הקמת דוכן אודות ישראל ותכנים נוספים בשפה האנגלית. כדי להגיע כמה שיותר מוכנים השקיעו זמן רב ומחשבה ונפגשו על זמנם הפנוי לתכנון של החומרים שאותם יציגו בפני המשתתפים בפורום.


"המשלחת הייתה חווייתית מאוד ומלמדת," אומרת שלי. "במשלחת השתתפו צעירים מעוד 27 מדינות ובסך הכל 250 משתתפים והכרנו תרבויות מכל העולם."


במסגרת הפורום התקיים כנס שבו התבקשו הסטודנטים להציג בפני המשתתפים בעיות שונות במדינתם ולאחר מכן, סביב שולחנות עגולים, התקיימו דיונים בין כל הצעירים כדי לפתח יחד פתרונות יצירתיים וחדשניים. כמו כן כל מדינה הקימה דוכן ובו הציגה את ממצאיה לאחר הדיון המשותף. הסטודנטים מספרים שבכנס התמקדו בתחום ה – Smart Living, כלומר התנהלות חיים נבונה.


הכוונה לתכנון יעיל וחכם יותר של תהליכים בחיי היום יום כגון התנהלות ממשל חכמה המשלבת גם אפליקציות וטכנולוגיה או מדיניות סביבתית נכונה יותר מבחינת שימוש בתחבורה הציבורית ובאופניים והקמת גינות קהילתיות. כך למשל סיפרו חברי הקבוצה על העיר תל אביב ועל זכייתה לפני מספר שנים בתואר עיר חכמה, ועל האופן בו יושמו בה עקרונות החיים הנבונים.


הסטודנטים מספרים שבמהלך הפורום זכו ליישם לא מעט כלים שאותם רכשו במהלך הלימודים. כסטודנט ללימודי מערכות מידע ניהוליות, נתנאל אבוטבול מתאר כי קיבל הזדמנות ליישם היבטים טכנולוגיים שונים במהלך הדיון על נושא העיר החכמה. "בין היתר בניתי פרזנטציה בנושא ושילבתי בה נושאים שלמדתי כמו IOT, אינטרנט של דברים, ואת היישומים שלו בערים חכמות כמו תל אביב וערים נוספות בארץ."


שלי מוסיפה ומדגימה מתוך לימודיה לתעודת הוראה, "לקחנו מהלימודים כלים להתמודדות עם מגוון של סיטואציות, למשל בלימודים שלי אני משלבת מגוון של מיומנויות כמו עמידה מול קהל, התנהלות עם קבוצה, הובלת דיונים ואפילו היבטים בשפת גוף."


נושא נוסף שהעלו הסטודנטים במהלך הכנס הוא המצב הביטחוני המורכב בארץ. "העלינו בפני המשתתפים שאלה – מה קורה אם פתאום החיים שלנו משתבשים? איך מצליחים לצאת לעבודה, או ללכת ללימודים? במדינות רבות לא בהכרח מכירים מצב ביטחוני כמו שחווים בדרום הארץ, אז המשלנו את המצב לשלג כבד שיורד פתאום וביקשנו מהם לחשוב על דרכי התמודדות. הסברנו למשל על תכניות למידה מקוונות ועל אפשרויות לעבודה מקוונת שמאפשרות לעובדים לעבוד מהבית." מתארת שלי. הסטודנטים אומרים שמדובר בנושא שהיה מורכב להעביר בדיון של רבע שעה בשולחן עגול, אולם הם מרגישים שהצליחו לעשות עבודה טובה בהעברת הנושא ובהעלאת דיון לגביו.

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 

 

שגרירים וגם חברים לחיים: תורמים להסברה לישראל

 

החברים משתפים שהצוות שלהם היה מגוון מבחינת תחומי הלימוד ושילב סטודנטים ממקצועות החינוך ומענפים מדעיים, מה שיצר אווירה חווייתית במיוחד. "מאוד התגבשנו, כשהכנו את החומרים, המיצגים והמצגות התחברנו מאוד." אומר נתנאל " כל אחד למד במה הוא טוב ובמה הוא טוב פחות. חלק מאיתנו הצטיינו בהכנת מצגות, אחרים בהצגת הנושאים באנגלית. הרכבנו קבוצה שבה כל אחד באמת תרם את מה שהוא הכי טוב בו."


החברים התגבשו לא רק במסגרת הקבוצה, אלא גם יצרו קשרים משמעותיים עם צעירים ממשלחות ממדינות אחרות. "במהלך הפרויקט כולם עזרו זה לזה למצוא פתרונות לבעיות שהעלינו. ככה למדנו על מדינות אחרות וגם הכרנו את הסטודנטים שמגיעים מהן. למדנו הרבה מהעמיתים שלנו, וגם הם למדו מאיתנו." אומר נתנאל.


"הרגשנו משמעותיים מאוד מבחינת ההסברה לישראל," אומרת שלי. "שגרירים זו מילה גדולה, אבל היא מייצגת נכון את הסיטואציה. בלא מעט פעמים היינו צריכים לשים מחשבות אישיות בצד ולהציג את ישראל באופן הטוב ביותר."


"הבנו שאנחנו חמישה סטודנטים מול 250 אנשים מ – 27 מדינות, שיחשבו על ישראל בצורה חיובית או שלילית בהתאם לאופן שבו נציג את המדינה בפניהם. כדי להעלות את ההסברה בעולם ובאמת להשפיע דאגנו להתחבר לכולם. הרגשנו שאנחנו מתחברים באופן אישי לכל המשלחות והחברים בהן. הייתה תחושה גדולה של שליחות, ואנחנו מרגישים שהראינו לעולם שהמדינה שלנו מגוונת, יפה ומאוחדת." היא מוסיפה.


נתנאל מסכים עם דבריה ומציין שגם היום, הם נמצאים בקשר עם חברים מהמשלחות השונות ברשתות החברתיות וקיימת אווירה חיובית ורצון להמשיך להיפגש ולבקר אחד את השני. לדבריו, חלק מהקשרים שנרקמו היו עם מדינות שלא בהכרח נמצאות בקשר קרוב עם ישראל, כמו למשל מלזיה. "ביום יום מדינות מסוימות לא תמיד ביחסים הכי טובים עם ישראל אבל דווקא משם נוצרו החברויות הכי טובות. דיברנו, טיילנו וממש חיינו איתם ביחד."


"צברתי חברים חדשים לחיים ואני באמת לוקח אותם איתי הלאה," הוא אומר. "הרגשתי שאני תורם ומייצג את המדינה ויותר מזה, הדעות שלי השתנו לגמרי, השתנו לי תפישות עולם. זה משהו שבחיים לא ציפיתי שיקרה."


הסטודנטים ממליצים בחום על ההשתתפות במשלחת גם לאחרים. "זאת חוויה שלא ניתן לעבור בשום מקום אחר." הם אומרים. "צריך לשים בצד את הפחד מדברים כמו עמידה מול קהל, או לדבר באנגלית, ופשוט לעשות את זה. התוצאות הן מדהימות."

 

אולי יעניין אותך גם

איך להצליח בקידום אתרים? מקדמים חושפים את סודות המקצוע

מאת: אנאבל אדמסקי, 18/5/2020
איך בונים קריירה בקידום אתרים? מה כדאי ללמוד? ומה השכר? שאלנו את עמית אדלר, עידן בן אור ושמוליק דורינבאום את כל מה שמתחילים בתחום ה – SEO חייבים לדעת. לכתבה המלאה >>

איך זה ללמוד אונליין מהבית? שאלנו סטודנטים מה דעתם על הלמידה המקוונת

מאת: תובל קליין, 13/5/2020
משבר הקורונה אילץ את מוסדות הלימוד לעבור ללמידה מקוונת. שאלנו כמה סטודנטים ממוסדות שונים בארץ, מה דעתם על הלמידה מהבית, וקיבלנו כמה תשובות מפתיעות. לכתבה המלאה >>

מנהלת שירותי הפיזיותרפיה באיכילוב מסבירה איך מגפת הקורונה משפיעה על התחום

מאת: תובל קליין, 10/5/2020
מנהלת שירותי הפיזיותרפיה באיכילוב מספרת איך משבר הקורונה השפיע על המקצוע, מה צפוי לתחום בעתיד, ולמה היא ממליצה ללמוד פיזיותרפיה. לכתבה המלאה >>

מעצבת הפנים ריקי קורי על הצלחה כמעצבים

מאת: אנאבל אדמסקי, 3/5/2020
מעצבת הפנים ריקי קורי מספרת על דרכים להשתלבות בשוק העיצוב התחרותי בארץ, על הכלים שחשובים לכל מעצב מתחיל ועל הדואליות שבין מענה לבקשות הלקוח ושמירה על הקול הייחודי כמעצב. לכתבה המלאה >>

מנהלת מכון הפיזיותרפיה בבילינסון מספרת על מגוון האפשרויות להשתלב בתחום

מאת: אנאבל אדמסקי, 27/4/2020
נירה כהן צוברי, מנהלת מכון הפיזיותרפיה בבית החולים בילינסון, מספרת על האפשרויות הרבות לפיתוח קריירה בתחום הפיזיותרפיה ועל הכלים שחשובים לאנשי המקצוע. לכתבה המלאה >>

סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה בבלינסון מספרת מה כל כך מושך בלימודי תזונה

מאת: תובל קליין, 20/4/2020
מנהלת היחידה לתזונאות בבלינסון מסבירה במה אפשר לעסוק אחרי שמסיימים לימודי תזונה לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין
Whatsapp Whatsapp