הסטודנטים לחינוך שרוצים לשפר את מעמד המורה - דרך שינוי התואר

איך אפשר לקדם את מערכת החינוך? בהתאגדות "מחר" מאמינים שהשינוי אפשרי - והוא מתחיל בקמפוס

שנת הלימודים החלה ממש עכשיו, זה הזמן של לא מעט סטודנטים לחשוב איך היו רוצים שהלימודים שלהם יתנהלו וכיצד היו רוצים שייראה המקצוע שלהם בעתיד, אחרי שיסיימו ללמוד. הלימודים במערכת החינוך החלו גם הם לא מזמן, ועבור הסטודנטים לחינוך זו הזדמנות לבחון יחד איך אפשר להתאים את ההוראה בבתי הספר לחיים שלנו היום, וגם לעתיד. הסטודנטים לא מסתפקים בדיבורים ומפעילים את התאגדות "מחר" בתמיכה ובשותפות התאחדות הסטודנטים, כדי לקדם את לימודי החינוך.

התאגדות מחר (מחנכים ומחנכות חושבים רחוק) החלה את דרכה בשנת הלימודים הקודמת וכיום פועלת בארבעה מוסדות לימוד - אוניברסיטת בר אילן, מכללת אורנים, מכללת סמינר הקיבוצים ומכללת הרצוג, כשהשאיפה היא להתרחב למוסדות נוספים. זוהי התאגדות שבאה לייצג את הסטודנטים לחינוך ולפעול לקידום החינוך בארץ דרך קידום של הלימודים להכשרת מורים. בפעילות ההתאגדות מתמקדים בנושאים שהסטודנטים היו רוצים לשנות בלימודיהם כדי לפתור בעיות וקשיים בהכשרתם כאנשי ונשות חינוך.

בהתאגדות סבורים שיותר מ - 30 אלף סטודנטים לחינוך יכולים להוות כוח משמעותי בשיח החינוכי בארץ, שיכול להפוך את החינוך בארץ לחדשני ומשמעותי יותר. הם סבורים שדרך עבודה משותפת של הסטודנטים עם סגל המכללות וגורמים נוספים במערכת, הם יכולים להתמודד עם בעיות רבות שעמן מתמודדים סטודנטים ומורים.

איך להתמודד עם שחיקת המקצוע ונשירת מורים מתחילים?

"מגיעים למערכת החינוך אנשים טובים מאוד, אבל יש שחיקה ארוכת שנים במעמד המורים." אומר בן ליבנר, יו"ר שותף של ההתאגדות וסטודנט לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים. הוא מצביע על אחת הבעיות המרכזיות במערכת היום, והיא נשירה של מורים מתחילים. "קיימת נשירה של מורים בחמש השנים הראשונות, שלא קיימת אצל מורים ותיקים יותר. אלה נתונים שקשה למדוד אותם. יש סטודנטים שמסיימים את הלימודים אבל לא מתחילים את הסטאז' בחינוך, בגלל חששות להיכנס למערכת. אלה אנשים שידעו מראש מה רמות השכר של מורים, אבל המציאות הזו שהם נכנסים אליה מרתיעה אותם. הם נכנסים לבד לחדרי המורים, שנראים אותו הדבר כמו שנראו לפני עשר שנים. הסיכוי שיצליחו לשנות בסביבה כזו הוא נמוך מאוד."

"משרד החינוך מנסה לעשות משהו בעניין, אבל זו מערכת שלפעמים קשה להניע אותה. היא מציעה פתרונות לחלק מהבעיות, למשל מורים חונכים שמסייעים בבתי הספר בשנה הראשונה, אבל הפתרונות האלה לא מספיקים והם לא נוגעים בסטודנטים ובצורכים שלהם במהלך הלימודים." הוא מוסיף.

לדברי חברי ההתאגדות, הם פועלים כדי לקדם מגוון של היבטים בהכשרת המורים ובדרך שהם עושים במערכת. בין הסוגיות שמעסיקות אותם נכללים שיפור ההכשרה המעשית של הסטודנטים במהלך לימודיהם וכן קידום מעמדם המקצועי של המורים כגון תנאי השכר, הוספת השתלמויות וקידום תנאי ההעסקה של המורים בבית הספר.

מזכירים לסטודנטים להוראה למה בחרו ללמוד חינוך

החברים בהתאגדות מספרים שהם מתמקדים בשינוי מערכת החינוך דרך שיפור ההכשרות של עובדי ההוראה היום, והם מאמינים שכשהלימודים יהיו חדשניים ורלבנטיים לבעיות בבתי הספר גם המערכת תצמח ותתייעל. הם מציינים שקיימים היום ארגונים רבים בארץ שפועלים להובלת שינוי במערכת החינוך, שכל אחד מהם פועל מנקודת מבט ייחודית, וההתאגדות מתמקדת בחוויה של הסטודנטים באקדמיה ובעת סיום התואר.

כדי לקדם את לימודי החינוך, החברים יוזמים פרויקטים אותם הם מפעילים במכללות ובאוניברסיטאות. "הפרויקטים האלה עוסקים בכל מה שמפריע לסטודנטים בהכשרה שלהם והם מעוניינים לשנות, למשל הוצאת סיורים לימודיים, פתיחת קורסים בנושאים שלא מקבלים היום מענה, יצירת קשרים עם ראשי מסלולים ואפילו הצעה של תכניות לימוד חדשות במכללה," מסביר בן.

שחר, מרכזת התאגדות מחר במכללה האקדמית אורנים וסטודנטית בשנה ג' ללימודי חינוך מיוחד מסבירה כי יחד עם חברי וחברות ההתאגדות במכללה, הם מקדמים פרויקטים שמתמקדים בקשרים שבין הסטודנטים לסגל ובין הסטודנטים לבין עצמם. "אנחנו שואפים להיות בתקשורת מקרבת ובשיתוף פעולה עם הסגל. יש דברים נפלאים בתואר ובמכללה שלנו יש צוות שמגיע מעשייה חינוכית ומגויס לסגירת הפערים בין האקדמיה לבין השטח."

כדי לקדם את הקשר בין הסגל לסטודנטים, היא מתארת מיזמים שמתחילים כיום בחוגים במכללה, בהם החוג להוראת אנגלית והחוג לחינוך מיוחד. במסגרת המיזמים צוות סטודנטים של "מחר" נפגשים אחת לזמן מה עם מרצים ויחד הם דנים בבעיות ובונים פרויקטים סביב הנושאים שעולים. "לדוגמה, נושא שעשוי לעלות הוא מחסור בשיעורים בתחום ניהול הכיתה וההתמודדות עם בעיות משמעת או שיחות עם הורים. הצוות שמורכב מסטודנטים ומרצים יתכנן פרויקטים להתמודדות עם הבעיות הללו."

היא מציינת שלצד העבודה המשותפת עם הסגל, בהתאגדות שואפים גם לעודד חשיבה חיובית ופרואקטיבית בקרב הסטודנטים. "אנחנו רוצים להזכיר לכולנו מה הדברים שהביאו אותנו ללמוד חינוך. האידיאל שלנו הוא שסטודנטים וסטודנטיות ימשיכו לקחת איתם את השיעור גם בהפסקה, וגם הביתה בסוף יום הלימודים. שימשיכו לחשוב חינוך ולדבר על הלימודים גם מחוץ למכללה."

"לימודים בכלל, ולימודי חינוך בפרט הם תהליך שבנוי על ערעור ואתגור, ומתוך כך גיבוש דמות של בוגר חדש, לימודי החינוך סובלים מחוסר בתהליכים אלה, הם אינטנסיביים אבל לא נוגעים בעומקו של החינוך והמחנך. הבנו שהכלי החשוב ביותר למורה הוא - הוא עצמו והרגשנו שצריך לחזק את הכלים לבנייה של זהות חינוכית."

בהתאגדות מתמקדים לא רק בקשיים שעולים במהלך הלימודים עצמם, אלא גם בסוגיות שעמן מתמודדים במהלך הקבלה אליהם. הם מסבירים שהם מובילים תהליך להתאמת תנאי הכניסה לתואר לאתגרים במערכת החינוך. "כדי להתקבל היום ללימודי חינוך יש צורך בפסיכומטרי מסוים משוקלל עם תעודת בגרות, אבל אנחנו מאמינים שצריך שינוי, בעינינו תנאי הקבלה לחינוך לא בהכרח משקפים את ההתאמה של הסטודנטים להיות מורים," מציינת סבין, דוברת ההתאגדות וסטודנטית ללימודי תעודת הוראה באוניברסיטת בר אילן, בוגרת תואר ראשון בתקשורת ואמנות.

"בימינו, בעידן שבו מערכת החינוך מדברת על מדידת התלמיד לא רק על פי ציון, ראוי שמדדי הכניסה לתואר בחינוך לא יהיו מספריים בלבד אלא יכללו מבדקי התאמה אישיים, וראיונות רציניים."

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• מה חושבים סטודנטים ומרצים לחינוך על חוק המצלמות במעונות?
• מחאת הסרדינים: סטודנטים להוראה על הצפיפות בכיתות
• איך ייראו כיתות העתיד? סטודנטים על טכנולוגיה בחינוך
  
• השילוב בין חינוך למדעי המוח הוא כבר לא מדע בדיוני

"כולנו רוצים שהחינוך בארץ ישתפר": הסטודנטים וסגל המרצים משתפים פעולה

החברים מדווחים על תמיכה משמעותית מצד מוסדות הלימוד, ששמחים מאוד על היוזמה שהסטודנטים מקדמים למען החינוך ועל מעורבותם. "המכללות תומכות בנו מאוד, יש תאים שקמו ממש יחד עם הסגל ומתוך חיבור איתו, וזה לא מובן מאליו, הסגל נותן לנו המון כוח," אומר בן. "במערכת הכשרת המורים יש אנשים טובים שמאמינים שאפשר לשנות, מרגישים את זה בהמון מכללות. אבל אלה תהליכים שקשה לסגל להוביל כשהם לא יודעים היכן הסטודנטים 'עומדים'. כשהסטודנטים משנים תהליכים בעצמם נוצרת דינמיקה מעניינת יותר."

"בסופו של דבר, כדי להוביל שינוי צריך שותפות," מוסיפה סבין. "לנו כסטודנטים יש אינטרס שנלמד בצורה המיטבית ובמגוון של שיטות שרלבנטיות לאופן שבו נצטרך ללמד. גם למוסד הלימוד יש שאיפה להכשיר מורים איכותיים, ושנהיה מרוצים מהלימודים. בסופו של דבר, כולנו רוצים שהחינוך בארץ ישתפר."

"חלק מהתהליכים שאנחנו מקדמים נערכים בשיתוף של הסגל. אנחנו מדברים על נושאים שהיינו רוצים לחזק ולקבל בהם יותר. למשל, אנחנו פועלים כדי שההתנסות המעשית בלימודים תהיה ארוכה ואפקטיבית יותר ושיהיה לנו יותר מקום למשוב. המוסדות מאוד רוצים את הפידבק הזה." היא מרחיבה.

בסופו של דבר, הסטודנטים מקווים שדרך הפעילות שלהם הם יוכלו להגדיר מחדש את דמות המורה ואת החשיבות שלו בחברה שלנו. הם מציינים שאחד הרעיונות שהם מקדמים הוא שילוב של כלים רבים יותר מן החינוך הבלתי פורמלי במערכת החינוך הפורמלית, רעיון שגם משרד החינוך מאמין בו ופועל למימושו.

"מורים הם לא רק צינור להעברת מידע. המידע הזה זמין היום לילדים ברשת, אנחנו באים להעביר ערכים וללמד את הילדים כיצד ללמוד," מתארת סבין.

"בית הספר ומוסדות הכשרת המורים לא צריכים להיות מקום שהולכים אליו רק כי חייבים, הם אמורים להיות מקום מהנה ומשמעותי. אם התלמידים והסטודנטים מואסים בבית הספר, קצת פספסנו. אנחנו רוצים שלתלמידים תהיה תשוקה וסקרנות ללמוד."