תנאי קבלה למרצה - איך להיות מרצה באוניברסיטה, במכללה?

איך להיות מרצה - תנאי קבלה למרצים

רבים ממי שנמשכים למחקר האקדמי חולמים להתקדם לתפקידי מרצים. הדרך אל כס המרצה היא ממושכת ולא פשוטה, אך בסיומה ניתן להגיע לתפקידים שיש בהם אתגר רב, סיפוק אינטלקטואלי וכן משכורות גבוהות למדיי.

עבודתם של מרצים היא מאתגרת ודורשת מהם השקעה רבה והתמדה כדי להגיע לתפקידים הבכירים בעולם האקדמיה. כדי להיות מרצים טובים במיוחד, עליהם להיות בעלי כריזמה וביטחון, לדעת לעמוד מול קהל סטודנטים וכמו כן לבחור בתחום מחקר ייחודי ומעניין, כזה שיסחוף אחריו סטודנטים ובמקביל יתקבל לכתבי עת מובילים בארץ ובעולם וכך יקדם את מעמדו של המרצה.

מספר מסיימי התואר השלישי בישראל הולך ועולה מדי שנה, מה שיוצר היצע רב יותר של מועמדים לתפקידי מרצים ומגביר את התחרות על משרות במוסדות האקדמיים. יחד עם זאת, הביקוש למרצים ממשיכה לעלות בחלק מן התחומים, בעיקר בענפי המדעים והטכנולוגיה.

שכרם של מרצים הוא גבוה בהתאם, כאשר מרצים בדרגות בכירות במיוחד ובעלי וותק מגיעים לעיתים לראש רשימות המשתכרים הגבוהים ביותר במשק מדי שנה. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי שכר מרצים בתחילת הדרך, ובעיקר בתפקידי מתרגלים ועוזרים, אינו גבוה במיוחד והעובדים בתפקידים אלה מסתמכים במידה רבה על מלגות וקרנות מטעם מוסדות הלימוד והמחקר. ישנם לא מעט מרצים במכללות ואוניברסיטאות ציבוריות שעובדים במשרות נוספות במוסדות אקדמיים אחרים, בתפקידי הוראה, כתיבת תכניות לימוד או ייעוץ אקדמי.

תפקידי מרצים באקדמיה מציעים לא מעט יתרונות, כגון חופש בבחירה של הנושאים בהם מתמקדים במחקר ובהוראה, יצירתיות ואתגרי אינטלקטואלי וכן הכרה בעולם האקדמי ובתעשייה על הישגים ופריצות דרך במחקר. סיבות אלה וגם גורמים נוספים מושכים מדי שנה לא מעט אקדמאים להמשיך במסלולים מחקריים, מתוך שאיפה להשתלב במשרות מרצים במוסדות השונים ולהתחיל במסלול הארוך אך המספק של הוראה ומחקר באקדמיה.

תנאי קבלה למרצים - איך מתקבלים להיות מרצה

כדי להגיע לתפקיד מרצה אין צורך ללמוד בתכנית הכשרה ייעודית שכן אין מסלול לימודים מסוים להכשרה של מרצים באקדמיה. המעוניינים להיות מרצים צריכים ללמוד לתארים מתקדמים בתחום הלימוד שלהם ולצבור ניסיון מעשי רב במחקר ובהוראה.

בדרך כלל, מרצים באקדמיה הם בעלי תואר שלישי (דוקטורט) שיש ברשותם רקע עשיר בהוראה ופרסומים בכתבי עת מובילים של מאמרים פרי עטם. פן נוסף שחיוני לתנאי קבלה של מרצים הוא המלצות שאותן מקבלים מגורמים אקדמיים כגון מרצים וחוקרים שליוו את תהליך המחקר לדוקטורט ולתזה.

יש לציין כי באקדמיה יש היום תחרות רבה על משרות המרצים וכך גם מי שעומדים בכל הדרישות הללו לא תמיד מצליחים להשתלב בתפקיד מרצה. ההשתלבות תלויה לרוב בקיומם של תקנים פנויים בתחום הנדרש, כאשר במקצועות מדעי הרוח קיים בדרך כלל ביקוש מועט יותר למרצים שכן הענף לא נלמד במרבית המכללות אלא באוניברסיטאות בדרך כלל.

כדי להשתלב במשרות בכירות למרצים, יש צורך להתקדם בסולם הדרגות האקדמי, תהליך שלוקח לרוב מספר לא מועט של שנים ודורש השקעה רבה מצד החוקרים. הגיל הממוצע לסיום תואר שלישי ופוסט דוקטורט הוא בין 35 - 40, ובגיל זה ניתן להשתלב בדרך כלל בתפקידי מרצה, או סגל בכיר. לאחר השתלבות כסגל בכיר, המרצים צריכים להגיע בתוך פרק זמן שבין חמש לשבע שנים לדרגת מרצה בכיר, אחרת יפוטרו. הגעה לדרגת מרצה בכיר גם מזכה בקביעות. לאחר מכן ממשיכים לדרגות פרופסור חבר, לאחר כעשר שנות מחקר נוספות, ולאחר מכן נדרשת השקעה של בין 7 - 10 שנים נוספות כדי להגיע לדרגות "פרופסור מן המניין". המעבר מדרגה לדרגה כפוף לקבלה של המלצות, להצטיינות במחקר ולפרסום של מאמרים בכתבי עת מובילים ומוכרים בעולם.

תנאי קבלה למרצה במכללה - ללמד במכללה

אופן הקבלה לתפקידי מרצים שונה בין אוניברסיטאות ומכללות. מרצים במרבית המכללות מקדישים את מרבית זמנם להוראה ואת מיעוטו למחקר, זאת לעומת אוניברסיטאות שבהן הסגל הבכיר עוסק ברוב זמנו במחקר ומקדיש רק מעט שעות להוראה.

נוסף על כך, גם ההכשרה האקדמית הנדרשת ממרצים במכללות שונה לעיתים מזו של מרצים באוניברסיטאות. למרות שבדרך כלל ישנה דרישה לתואר שלישי ממרצים בשני סוגי המוסדות, במכללות מסוימות ניתן להשתלב כמרצים גם לאחר השלמת תואר שני, יש דרישה למסלול מחקרי. כדי להגיע לתפקידי מרצים, על הסטודנטים במכללות להקפיד על מצוינות בלימודים ובמחקר ולקבל המלצות מגורמים אקדמיים שמעידות על כך.

באופן כללי, חוקרים מצטיינים שאינם מצליחים להשתלב מסיבות שונות במכללות ציבוריות יכולים למצוא תקנים גם במכללות פרטיות. במכללות אלה השכר הוא לרוב גבוה יותר מאשר במכללות הציבוריות שבהן השכר הוא אחיד בדרך כלל. גורמים אלה אף עשויים להוביל לעיתים לתופעה של "בריחת מוחות" של מרצים אל המכללות הפרטיות.

איך להיות מרצה באוניברסיטה - איך אפשר להיות מרצה באוניברסיטה

תהליך הקבלה למרצים באוניברסיטה כולל מספר שלבים, שאת כולם יש לעבור בהצטיינות. סטודנטים חייבים להשלים תואר ראשון בהצטיינות ולסיים את התואר השני במסלול מחקרי עפ תזה. לאחר מכן, ישנה עדיפות להמשיך לתפקידי מתרגלים באוניברסיטאות.

בהמשך, הסטודנטים ממשיכים אל התואר השלישי במקביל מלמדים סטודנטים בקורסים בתחום המחקר שלהם. תוך כדי הדוקטורט עליהם לפרסם מאמרים בכתבי עת מקומיים ובכאלה ממדינות שונות בעולם, בעדיפות לכתבי עת מובילים ומבוקשים עד כמה שניתן. עם תום התואר השלישי, על החוקרים להמשיך לפוסט דוקטורט, שאותו מבצעים לרוב בחו"ל. עם התחלת תפקיד המרצה בסיום הפוסט דוקטורט צוברים וותק וכך ניתן עם השנים להתקדם בדרגה, בהתאם לתקנים שקיימים באותה אוניברסיטה.

הבדל מהותי הוא בין אוניברסיטת מחקר ואוניברסיטת לימוד. באוניברסיטאות לימוד לא מתקיים מחקר אינטנסיבי והמרצים מתמקדים בעיקר בלימוד והוראה, וכך הקריטריונים להצלחתם של המרצים הוא לרוב באיכות הלימוד שלהם ובניסיון שהם צוברים בהוראה, וכן בדירוג שלהם על ידי הסטודנטים. אוניברסיטאות מחקר, לעומת זאת, מעניקות חשיבות רבה יותר לפרסום מאמרים בכתבי עת.

• תואר שני מחקרי או עיוני? מתלבטים? קראו על תואר שני עם או ללא תזה
• מחפשים מלגות לקליטת חוקרים? קראו על מלגות לקליטת סגל
• רוצים להמשיך לפוסט דוקטורט? קראו גם על מלגות לפוסט דוקטורנטים
• איך מתקבלים לדוקטורט? קראו עוד על תנאי קבלה לתואר שלישי

קביעות באוניברסיטה

מרצים שמתחילים בתפקידם לאחר סיום הפוסט דוקטורט מגיעים לדרגת "מרצה" אך כדי לקבל קביעות יש צורך לפעול בתפקיד זה ולהצטיין בו לפרק זמן שבין חמש לשבע שנים (פרק הזמן משתנה בין המוסדות האקדמיים). מי שעוברים את פרק הזמן הזה בהצטיינות מקבלים קביעות ומתקדמים לדרגת מרצים בכירים. מערכת הקידום האקדמית כרוכה באישורים והערכות רבות, על המרצים להציג המלצות מבכירים ומומחים בעולם שמעידות על ההישגים המחקריים שלהם.

איך להיות מתרגל באוניברסיטה

מתרגלים פועלים בצמוד למרצים ומנהלים את שעות התרגול של הקורסים שלהם. קיימות מספר דרגות למתרגלים, או עוזרי הוראה. עוזרי הוראה יכולים להיות בוגרי תואר ראשון או שני, כאשר מסטרנטים שעובדים על עבודת התזה מקבלים שכר גבוה יותר משל מתרגלים בעלי תואר ראשון בלבד. כדי להגיע לתפקידי מדריכים ומורים יש צורך בדוקטורט. דוקטורטים לפני בחינת הצעת המחקר משתייכים לדרגת מורה שנה א' ולאחר בחינת המועמדות לדרגת מורה שנה ב'. מדריכים הם דוקטורנטים אחרי לפחות שלוש שנים של לימוד ומחקר.

דרושים מרצים במכללות לחינוך

עבור מרצים במכללות לחינוך, יש צורך בתואר שני מחקרי לפחות, כאשר תואר שלישי מעלה את הסיכויים להשתלבות בתפקידי מרצים וכן מעלה את דרגות השכר. הרקע האקדמי של אותם מרצים יכול להיות תואר שני בחינוך או לחלופין בתחום הידע שאותו הם מלמדים, כגון תואר שני בפסיכולוגיה, תואר שני בהיסטוריה או תואר שני בשפות שונות.

מרצים במכללות לחינוך נחשבים לעובדים של המכללה עצמה ולא של משרד החינוך. נכון להיום הביקוש למרצים במכללות לחינוך אינו גבוה במיוחד, אך התפקיד מציע אפשרויות רבות למי שמצליחים להשתלב בו. בדרך כלל המרצים מתחילים את דרכם כעוזרי הוראה ועוזרי מחקר ומרצים הבכירים במכללה ומתקדמים עם צבירת הוותק והניסיון.