סטודנטים ומרצים לחינוך על סערת חוק המצלמות בגנים

9/7/2018 מאת: מערכת "לימודים בישראל" (3,362 צפיות)

החוק להצבת מצלמות בגני הילדים אושר בשבוע שעבר בכנסת, כדרך להתמודד עם מקרי האלימות במעונות. עם זאת, לא כולם חושבים שהחוק החדש יפתור את הבעיה וההחלטה העלתה ויכוח סוער בקרב הורים ואנשי חינוך. מה חושבים הסטודנטים על הצעד המהפכני של משרד החינוך? נראה שמי שממש עוד מעט יעמדו בעצמם בגנים ובמעונות חושבים שהתשובה נמצאת בדרכים אחרות ולא בהתקנת מצלמות.

המידע באתר הועיל ל94% מהגולשים.

 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:

אהבת? שתף ב:


חוק המצלמות: האם באקדמיה חושבים שהחוק החדש הוא הפתרון למשבר בגני הילדים?


קשה לדבר על מערכת החינוך לגיל הרך מבלי להזכיר את "חוק המצלמות" שנמצא בחודשים האחרונים במרכז של סערה ציבורית, ושאושר בשבוע שעבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. מהמוות הטרגי של התינוקת יסמין וינטה בתחילת החודש שעבר ועד למקרים של התעללות ואלימות במעונות שהולכים ומתרבים, נראה שמערכת החינוך כולה נמצאת במצב של טלטלה גדולה. הורים וגם אנשי חינוך רבים יצאו בדרישה להביא לתשובה מהירה למשבר דרך התקנת מצלמות בגנים. מעניין לראות שהסטודנטים לחינוך, מי שיהיו אנשי ההוראה של מחר לא בהכרח מאמינים ביכולת של החוק החדש להביא לפתרון למצב הבעייתי שהמערכת נמצאת בו היום.


"המצלמות יכולות להרתיע, אין ספק. הן באות לתת שקט למשרד החינוך ולהורים, אבל לדעתי הן לא באמת יפתרו את הבעיה מבפנים." אומרת שני, סטודנטית לחינוך לגיל הרך במכללת אורנים. שני נמצאת עכשיו בעיצומה של השנה הרביעית והאחרונה ללימודים, וממש עוד מעט תצא למערכת החינוך ותשתלב בה כגננת. מבחינתה, החוק מציב לא מעט קשיים לגננת לעתיד כמוה.


"אני מבינה מהיכן נובע החוק הזה, אבל יש בו המון בעיות מבחינתי. הוא משדר לגננות שלא סומכים עליהן. הוא גם מעלה המון תהיות - מי יפקח על המצלמות שמוצבות בגן? מי אחראי להן? איך יתבצע הפיקוח? אלה דברים מאוד מהותיים שחסרים בחוק."


בעיניה, הפתרון צריך לבוא מכיוון אחר. "אני חושבת שההתמודדות עם הבעיה צריכה להתחיל בפיקוח, לא במצלמות. בגיל לידה עד שלוש שנים צריכות להיות גננות מוסמכות, או מטפלות שעברו הכשרה שמניחה את הדעת בקורס מיוחד. היום, כמעט כל אחת יכולה לפתוח גן מגיל לידה עד שלוש והיא לא צריכה להיות מוסמכת לכך. ארבע השנים של לימודי חינוך לגיל הרך הן לא סתם, אלה ארבע שנים ארוכות שבהן לומדים ומפנימים איזו חשיבות גדולה יש לגילים המוקדמים האלה."


שני מקווה שכאשר בגנים יפעלו רק אנשי מקצוע מוסמכים נוכל לראות שינוי בשטח, שכן לדעתה הידע שנרכש בלימודים הוא מהותי לעבודה בגן. "אחרי ארבע שנים של לימודים, רואים אצל כל מי שלומדים איתי במחזור שהם מבינים באמת עד כמה ההתפתחות של הילדים חשובה בגילים האלה. הילדים האלה הם בסופו של דבר דור העתיד שלנו."


"ככל שמעמיקים בפסיכולוגיה התפתחותית של ילדים, רואים שגיל לידה עד שלוש שנים זה הזמן בו הם מתעצבים, השלב שבו הם קולטים הכי הרבה, רוכשים שפה ביעילות. לכן חשוב כל כך שהגננת תדע מה היא עושה, שיהיו לה מטרות ושתדע איך לפתח את הילדים. לאהוב ילדים זה חשוב מאוד, אבל לא מספיק כאשר אנחנו רוצות לפתוח פעוטון וחסרים לנו הידע והכלים להתפתחות של ילדים בצורה המיטבית."


"עד היום לא הייתה מספיק מודעות כמה הגיל הרך קריטי"


לא רק הסטודנטים מביעים הסתייגות מהחוק החדש, גם לא מעט אנשי סגל אקדמי חושבים שצריך למצוא פתרון אחר למצב. "אני חושבת שהחוק מציע טיפול לא מעמיק ואפילו פוגעני בגננות ובמטפלות." אומרת ד"ר אורית דרור, ראש החוג לחינוך לגיל הרך במכללת אורנים. "מדובר במטפלות שלא בהכרח למדו את המקצוע, יש כאן חטא קדמון שבו נשים מקבלות שכר זעום, ועכשיו עוד שמים עליהן מצלמות והן בגדר חשודות אלא אם המצלמות מוכיחות את חפותן. הדבר יגרום לכך שמי שיעבדו בתחום יהיו נשים מוחלשות. אף אחד לא רוצה להיות מצולם, וזו עוד הרעה בתנאים של אותן נשים."


"בחוק יש פגיעה בפרטיות," מוסיפה ד"ר דרור. "זו פגיעה בשם ערך חיי הילד, וברור שכולנו נרצה את חייו ובריאותו של הילד כדבר ראשון, אבל זוהי משוואה לא נכונה, כי אם אנו רוצים את בריאותם של הילדים חייבים לדאוג לכך שמי שמטפלים בהם יהיו נשים שמוכשרות לעבודתן."


היא מתייחסת לנקודה נוספת שעולה מהדיון הנרחב היום בחוק המצלמות - והיא פגיעה משמעותית שמתרחשת במעמדן של המטפלות והגננות במערכת החינוך של היום. "כאשר משטרה מגיעה פתאום למוסד לימוד ומתחקרת, מה זה עושה למערכת? מה זה עושה לעובדות האחרות, לילדים? זה ערעור טוטאלי, שהמצלמות רק יגבירו. במקום זאת, צריך לבוא ולדרוש להעמיד מערכת חינוך שפויה, עם אנשים שלמדו באופן מסודר, שמקבלים ייעוץ מגורמים מוסמכים. צריך מערכת של אשכולות, או קומפלקסים חינוכיים עם מנהלים ופיקוח מתאים. במצב כזה נוכל לראות רגיעה."


לדעתה של ד"ר דרור, אחת הסיבות להיווצרות של הבעיה היא חוסר הבנה של החשיבות הרבה בחינוך בגיל הרך, ובעיקר בזה בגיל לידה עד שלוש שנים. "אני חושבת שעד לנקודת המפנה בה אנו נמצאים היום לא הייתה מספיק מודעות עד כמה הגיל הזה קריטי."


היא מוסיפה שחוסר ההבנה הזה בא לידי ביטוי גם בגורמים נוספים - במחקר ובעשייה בשטח. "אין היום מספיק הנהגה שמומחית לגיל הרך. אני רואה גם מיעוט של מחקר יישומי וספרות בנושא, יש המון מחקר על איך אמורים להיראות בית ספר וכיתה, אך מעט מאוד על הגן. מי שלומדים היום חינוך לגיל הרך וממשיכים לתואר שני ולתואר שלישי הם בעלי תפקיד מחקרי חשוב מאוד בשינוי הזה."

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 

 

"הסטודנטים של היום יהיו מובילי דור" - הביקוש לגננות ומטפלות עולה


ד"ר דרור ממשיכה ומדגישה כי לסטודנטים יש תפקיד חשוב מאוד בשינוי שהיא מאמינה שיתחולל בקרוב במערכת. "אני חושבת שאנחנו נמצאים בנקודה שבה מי שבא ללמוד צריך להבין לאיזו שליחות הוא יוצא. אנחנו בנקודת מפנה של ממש ביחד לחינוך לגיל הרך. הסטודנטים של היום יהיו מבשרי דרך בתפישה שחינוך מגיל אפס הוא חינוך לכל דבר. הם יהיו מובילים של דור."


לדבריה, השינוי יתחולל בין היתר בגלל מודעות ציבורית שהולכת ועולה לנושא. "השינוי הזה יקרה. הסטודנטים יהיו שם והם יבינו שבגילים הקריטיים ביותר צריכים את מיטב אנשי המקצוע. הם יהיו המובילים, שיפרצו דרך חדשה ויוכלו לומר לעצמם שהכתובת הייתה על הקיר וכאשר גילו זאת, הם אלה שהיו שם ופעלו."


היא מצביעה על מגמה בולטת במערכת החינוך היום, והיא מגמה של מחסור ניכר בגננים וגננות. לדעתה, מגמה זו יכולה לסייע למי שלומדים את התחום היום להשתלב בתפקידי מפתח במערכת החינוך. "זה מקצוע מאוד נדרש. מי שילמד אותו ימצא עבודה עוד לפני שהוא מסיים את הלימודים."


"יתרון נוסף הוא האוטונומיה הרבה של הגננת. היא יוצרת, מחליטה איך ייראה החינוך שלה. יש עליה פיקוח והדרכה אך גם המון מקום ליצירתיות וחופש פעולה. זה מקצוע מדהים ורב תחומי שכולל גם כלים מהפסיכולוגיה, מהאמנות ומהמדעים."


נראה שסערת חוק המצלמות הפנתה אמנם ביקורת רבה כלפי אנשי החינוך, אך במקביל פתחה את הדלת לשיח ציבורי ולהאצה של שינויים בתחום. סטודנטים וסטודנטיות ששואפים להפוך למנהיגים חינוכיים יכולים למצוא את המקום שלהם בחינוך לגיל הרך, דווקא מול הקושי והשינויים שקיימים בו היום.


כסטודנטית בשנה ד' שעירנית למצב, שני יודעת שהיא נכנסת בקרוב למערכת סוערת מאוד, אך היא אופטימית ומאמינה שהידע והכלים שרכשה בלימודיה יעזרו לה ולחבריה לעשות את העבודה באופן הטוב ביותר. "הכל תלוי במי שאת ובדרך שעברת. אם את באה עם מערכת ציפיות נכונה מההורים, אם את פתוחה ומוכנה לקבל ביקורת את יכולה להראות להורים שזה בסדר לדבר על כל דבר וכך לגרום להם להרגיש בטוחים במה שאת עושה."

 

אולי יעניין אותך גם

רוצים להשתלב בהייטק? במסלול חדש ללימודי הנדסאים מכשירים לקריירה בתעשייה

מאת: מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/10/2019
שיתוף פעולה חדש בין אורט וחברת אינטל פותח דלת להגשמת חלום של לא מעט סטודנטים - קריירה בהייטק. שמענו הכל על התכנית החדשה ועל הביקוש להנדסאים בתעשייה של היום. לכתבה המלאה >>

האם בקרוב תשתנה שיטת הקורסים לפטור באנגלית?

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 18/8/2019
כחלק מיוזמה חדשה של המל"ג, שיטת הקורסים לפטור באנגלית צפויה להשתנות לגמרי. מה חושבים הסטודנטים על ההחלטה, והאם לדעתם הקורסים באמת מכינים לאנגלית שנחוצה בשוק העבודה? לכתבה המלאה >>

מבושה לגאווה - חוויית ההגירה מרוסיה מתוארת בפרויקט גמר

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 7/8/2019
מזל רייבלט, דור 1.5 בארץ, עיצבה כפרויקט גמר לתואר בתקשורת חזותית ספר העוסק בחווית ההגירה והגאווה בזהות שלה, כמי שנולדה בארץ להורים מבריה"מ. לכתבה המלאה >>

סטודנטים יזמו פרויקט לשילוב צעירים עם צרכים מיוחדים באקדמיה

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 29/7/2019
סטודנטים יזמו תכנית לשילוב צעירים עם המנכה קוגניטיבית בקמפוס, בדרך להפוך את החברה שלנו לנגישה וסובלנית יותר. דיברנו עם אחד הסטודנטים שיזמו את התכנית. לכתבה המלאה >>

כרישים, צלילות וספינות טרופות... יום שגרתי בחייו של ביולוג ימי

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 25/7/2019
מתחת למים קיים עולם שלם של יצורים ססגוניים, אותם חוקרים ביולוגים ימיים. סטודנטית ומרצה לביולוגיה ימית מספרים איך זה ללכת ללימודים בחליפת צלילה. לכתבה המלאה >>

מורים שעשו הסבת אקדמאים מספרים איך הגיעו למערכת החינוך

מאת: מערכת "לימודים בישראל", 11/7/2019
מורים חדשים שעשו הסבת אקדמאים להוראה מביאים איתם נקודות מבט אחרות למערכת החינוך. מה מביא אנשים לחזור לבית הספר ולהוביל שינוי? לכתבה המלאה >>


לכל כתבות המגזין

עדכונים אחרונים באתר

חדשות ועדכונים

עכשיו בפורום

לכל הפורומים

מלגות חדשות

ימים פתוחים