הכירו את הסטודנטים שיאכילו את העולם בעוד 40 שנה מהיום

הסטודנטים מוכיחים שהחקלאות ממש לא מתה, אלא הפכה לתחום החם של המחר

לכולנו ברור שהחלב שאנחנו מערבבים בבוקר בקפה מגיע מהפרה ולא "צומח" בקרטון, ושהירקות בסלט שלנו לא נוצרו יש מאין, אבל מה אנחנו באמת יודעים על האוכל שעל הצלחת שלנו? נראה שבחברה המתקדמת שאנחנו חיים בה היום, אנחנו הולכים ומתרחקים מתחום החקלאות, שעד לפני כמה עשרות שנים היה שליחות לאומית של ממש. אבל כשמתסכלים לעומק רואים שלסטודנטים של היום יש עדיין לא מעט עניין בתחום, וחשוב להם להראות שהחקלאות לא רק שלא מתה, אלא ממשיכה לצמוח - בכוח הטכנולוגיה.

מושג שנשמע יותר ויותר בתעשייה של היום הוא אגרוטק - שנובע מהצירוף Agriculture Technologies, טכנולוגיה חקלאית. זהו ענף המתמקד בפיתוח של טכנולוגיות שיכולות לייעל ולשפר את התוצרת והתהליכים בחקלאות. רבים מכתירים את התחום הזה בתור "ההייטק של החקלאות" וצופים שיהפוך לאחד הענפים המבטיחים של העתיד, ולא מדובר בהכרח בעתיד הרחוק מאוד.

כבר היום, יש מי שלומדים את התחום הזה בתקווה לעזור לעצב ולקדם אותו. במכללה האקדמית אחוה, יכולים הסטודנטים לקחת חלק בתכנית ייחודית בתחום האגרוטק במסגרת לימודי מדעי החיים. במסגרת הלימודים הם מכירים טכנולוגיות מתקדמות שמשולבות בענף החקלאות ונחשפים ללא מעט סטארט אפים ויוזמות ישראליות שמשנות את פני עולם החקלאות.

"אנשים שומעים את המילה 'חקלאות' ומיד חושבים על מייבשי ביצות עם כובע טמבל על הראש, אבל היום אנחנו מדברים על שדות מתקדמים, שיש מאחוריהם חשיבה טכנולוגית." אומר אליהו שפירא, סטודנט בשנה השנייה ללימודי מדעי החיים שלוקח חלק בתכנית האגרוטק באחוה. "יש לא מעט אנשים שלא מכירים את תחום האגרוטק ולא מודעים להתפתחויות שלו. אבל כשחושפים אותם לנושא ולרציונל שמאחוריו - של מניעת רעב בעולם והתמודדות עם זיהום סביבתי - הם מגלים שזה תחום מאוד מרתק."

מאז שהחל את לימודיו מתעניין שפירא בפתרונות שמציע התחום להתמודדות עם תופעה מעוררת דאגה ברחבי העולם, והיא האוכל של העתיד. "מדברים המון על גדילה דמוגרפית, כשהציפייה היא לעוד בערך מיליארד בני אדם בעוד 30 שנה בלבד. איך אפשר יהיה להזין את כל האנשים האלה?" הוא מסביר. "בקורס אנחנו דנים בשאלות כמו איך אפשר לקדם תזונה טבעית? איך שומרים על הסביבה הימית? ואיך נאכיל את העולם בעוד 40 שנה מהיום? דרך האגרוטק, כל הנושאים האלה מתחברים, כי הוא מספק לנו תשובות על העולם העכשווי מבחינת טכנולוגיה, ייצור וגם מדעים."

נושא נוסף שמעניין אותו הוא מציאת אלטרנטיבות יעילות יותר לתעשיית המזון המזהמת. "בלימודים אנחנו חושבים על נושאים כמו תעשיית הבשר והמזון מן החי, זו תעשייה שהיא בזבזנית מאוד ויש בה אלמנטים שפוגעים בסביבה. ככל שהדרישה למזון גדלה כך גם התעשייה גדלה, וזה עלול להוביל לקריסה. אנחנו חוקרים איך אפשר ליצור תזונה עשירה ולמנוע את השרשרת ההרסנית הזאת."

מאז שהחל להעמיק בתחום, הוא אומר שהוא בהחלט חושב עליו ככיוון לקריירה כשיסיים את הלימודים. "התחום הזה נותן הרבה כלים למחשבה ורצון לעשות ולקדם, הוא מפעיל גלגלי שיניים לחשיבה יוצרת. זה יכול לעזור לקדם רעיונות חדשניים בתעשייה ולמצוא מודלים לחיקוי."

"הסטודנטים מבינים שחקלאות היא לא מילת גנאי"

אליהו ממש לא לבדו בעניין הגדול שהוא מגלה בחקלאות. נראה שהיום, יותר ויותר סטודנטים נמשכים לתחום. "החקלאות ממש לא מתה - היא רק מתחדשת. למעשה, החקלאות לא תמות לעולם, כי המזון של המין האנושי תלוי בה." אומר ד"ר עמוס מזרח, מרכז תכנית האגרוטק במכללה האקדמית אחוה.

ד"ר מזרח, שמחזיק ביותר מ - 40 שנה של ניסיון בפיתוח ובמחקר חקלאי במכון וולקני, רואה בתחום החדשני הזה שליחות של ממש ופועל כדי לעודד עוד ועוד אנשים להתעניין בו. "חשוב לתת לצעירים של היום הזדמנות להשתלב בתחום הזה, שיש בו תמורה מאוד גבוהה, בלי שיחשבו שחקלאות זו מילת גנאי." הוא אומר.

בעיניו, הירידה בעניין בחקלאות בעשורים האחרונים נובעת מהתפתחות בחברה שלנו, שעוברת מעניין במקצועות שיש בהם עבודת כפיים לענפי ההייטק והטכנולוגיה. "פעם החקלאות הייתה שליחות לאומית, ממש אתוס. פתאום התחום הפך למבוקש פחות, למרות שבלי חקלאות אין חיים."

"היום, כשמביטים סביב, רואים שהופיעו נושאים מעניינים מאוד, חלק גדול מן החקלאות מתבצע מרחוק ותלוי בטכנולוגיות כמו רחפנים ולוויינים. תהליכים רבים מתקיימים ללא מגע יד אדם. החקלאות של ימינו הפכה לחקלאות חדשה, שמתאפיינת הפיתוח ובמחקר מתחדשים. מכאן החלטנו ללמד את תחום ההייטק של החקלאות ולחשוף אותו לסטודנטים." הוא אומר.

"לצערנו, מצד אחד יש לתחום החקלאות קונוטציה לא חיובית. מצד שני, היא נמצאת בחזית המחקר ובייצוא הידע." אומר ד"ר אבי רוזנשטראוך, ראש המחלקה למדעי החיים במכללה האקדמית אחוה, ומסכים עם ד"ר מזרח. "ישראל מתגאה מאוד בעשייה שלה בהייטק בחקלאות ויש לנו המון מה לקדם."

לדבריהם, הפער הזה בין ההישגים של ישראל בחקלאות לבין הדימוי שלה אצל צעירים היה אחד הגורמים שהביאו לפתיחה של תכנית האגרוטק במכללה. "ממש כמו שהרפואה מתקדמת לכיוון של רפואה מדייקת ורפואה בהתאמה אישית, כך גם בחקלאות אנו מתקדמים לעבר חקלאות מדייקת. כדי להגיע לשם אנחנו זקוקים להייטק, ומכאן גם הצירוף אגרו - טק בשם הקורס." מסביר ד"ר רוזנשטראוך.

הם מסבירים שהקדמה הגדולה שעוברת על החקלאות פותחת דלת למגוון של אפשרויות תעסוקה חדשניות. "החקלאים החדשים אולי לא יעבדו בשדה, אבל הם יסייעו לקדם את המידע בתחום. הכלים היום הופכים יותר ויותר מתקדמים, וכל זאת אחרי מחקר רב, אנשים צריכים להיות מוכנים לתהליכים האלה." אומר ד"ר מזרח.

בין התחומים החדשניים שמשולבים בחקלאות של היום נמצאים הנדסה גנטית וכן תחום הרובוטיקה. "אלה תחומים שהם הייטק במיטבם. הסטודנטים היום מבינים כמה הם חדשניים מיוחדים ורוצים לרכוש את הכלים האלה, כדי לקדם את החקלאות." מוסיף ד"ר מזרח.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• מה הקשר בין מחקר חקלאי לגלידה? סטודנט מספר על העבודה במכון וולקני
• סטארט אפ של סטודנטים פיתח רחפנים משוכללים לתעשייה החקלאית
• פרויקט גמר מיוחד של סטודנטית מעודד את כולנו לשמור על הסביבה
• האקדמיה למען הסביבה: אילו מוסדות אקדמיים כבר עברו לירוק?

"הסטודנטים של היום יהיו יזמי האגרוטק של מחר" - מה צופן העתיד לתחום?

ד"ר רוזנשרטאוך וד"ר מזרח מציינים שהעניין סביב תחום האגרוטק בפרט וחקלאות בכלל רק הולך ועולה בשנים האחרונות. "החקלאות היא לא טרנד חולף, אלא חוזר. תמיד היה סביבה עניין רב, רק שעכשיו הוא בא לידי ביטוי בצורה חדשה. הסטודנטים של היום יהיו החוקרים ויזמי ההייטק של המחר." מסביר ד"ר מזרח. "חשוב לציין שמחקר בתחום החקלאי קיים כבר מזמן וכך גם הפיתוח, עכשיו מגיע גם זמנם של הסטודנטים להיכנס לתחום וללמוד אותו."

לדבריו, מי שנכנסים היום לתחום עושים זאת עם מבט נחוש לעבר המחר. "אנשים היום רואים לאן הולך העתיד. תחומי הסטארט אפ והפיתוח הם בה בעת עכשוויים מאוד ועתידניים מאוד ולכן הם מושכים עניין רב ופותחים שלל אפשרויות לעיסוק. מי שפונים לאגרוטק מקבלים כלים לפיתוח של מוצרים מהטבע לטובת האדם עם אפשרויות להיות יזמים. זה תחום שאין לו סוף, והוא לעולם לא ייעלם. בישראל היום יש חדשנות רבה בתחום ולכן לדעתי, תמיד תהיה עבודה באגרוטק, וכזו שיש בה חדשנות מתמדת."

"אנשים היום מביטים קדימה," מסכים איתו ד"ר רוזנשטראוך ומצביע על כמה כיוונים אליהם התחום מתפתח. "ברור לכולנו שנצטרך פתרונות אחרים מאלה שמקובלים היום. אלה ישלבו יותר רובוטיקה, יותר הכוונה לוויינית. היופי בענף הזה הוא האינטרדיסציפלינריות שלו, יש בו ענפים שונים כמו חקר הצומח, חקר הלוויינים ואפילו כלכלה."

"לא ייתכן שנוכל, מבחינה גלובלית, להישאר באותו המצב בו אנו נמצאים היום. צורכי הגידול, תהליכי הייצור, כל נושא הממשק החקלאי, כל אלו יצטרכו לעבור לבקרה אוטומטית ולשלב כלים לשליטה מרחוק. זוהי הראייה העתידית. אנחנו שואלים את עצמנו, מה אנחנו עושים הלאה? איך אנחנו יוצרים את המחר הטוב ביותר? אנחנו בהחלט נמצאים בדרך לשם ומכינים את עצמנו לפתרונות של החיים העתידיים."