מה הכלים של פרופ' עמוס רולידר להצלחה בתחום הטיפול ומדעי ההתנהגות?

פרופסור עמוס רולידר על הורי דור ה - Y, הצלחה בעולם הטיפול והחשיבות של לימודי מדעי ההתנהגות

פרופסור עמוס רולידר הפך לשם דבר בכל הנוגע לטיפול בילדים, מתינוקות סרבניים ועד בני נוער מרדנים. אבל אם שואלים אותו, עיקר העיסוק שלו הוא דווקא בעבודה עם ההורים שלהם. "ההורים מגיעים לטיפול עם הילדים שלהם, ואז מבינים שהם בעצם הקליינטים האמיתיים." הוא אומר.

"כשהורה או מורה מגיבים בצורה לא נכונה לביטוי של תסכול אצל הילד, כמו למשל התקף זעם, הם רק נותנים חיזוק לדפוס הבעייתי. הם לא באמת מביאים לפתרון. ואז, אנחנו מקבלים ילדים שלא יודעים להתמודד עם קושי. אם הילד יקבל טיפול אצל מטפל, הוא יעבוד על דרכים לביטוי נאות של התסכול שלו. אך אם ההורים והמורים ימשיכו להגיב באותו אופן להתנהגות הילד, המצב לא ישתפר, כי הקליינטים האמיתיים לא קיבלו טיפול."

במסגרת עבודתו, הוא מסייע להורים להתמודד עם בעיות שונות שעולות בחיי היום יום. הוא עושה זאת בעזרת כלים מתחום ניתוח ההתנהגות, גישה צעירה יחסית בטיפול שמשתמשת בכלים ממדעי הטבע כדי להבין דפוסי התנהגות ואת הנסיבות שיוצרות אותם.

מה בין אימון ספורט לניתוח התנהגות?

פרופ' רולידר מספר שלתחום ניתוח ההתנהגות הגיע בצורה די אקראית ומקרית. בתחילת דרכו באקדמיה, למד לימודי חינוך גופני בוינגייט. "הלכתי ללמוד חינוך גופני כברירת מחדל, כי רק בתחום הזה הצלחתי להחזיק מעמד כאדם עם הפרעת קשב, שגרר הישגים לא גבוהים במיוחד בתיכון אך הצטיין בספורט."

עם סיום לימודיו, החל לעבוד כמאמן שחיה, כדורסל וכדוריד. "מסיבה שלא הייתה ברורה לי אז, אך היום ברורה לי לגמרי, עניינה אותי העבודה עם ילדים שאובחנו עם קשיים רגשיים או בעיות קשב וריכוז כאלה או אחרות. כשאימנתי אותם, הם התנהגו בכבוד והתאמצו. לא הבנתי מדוע הם זקוקים לטיפול, ההורים והמורים שלהם דיווחו על בעיות, אבל לא ראיתי זאת בשטח. מההבנה הזו, ההיגיון אמר לי שלסביבה ולגורמים שבאים במגע עם הילדים יש השפעה אדירה על התנהגותם ועל בעיות רגשיות מורכבות."

הבנה זו גם הביאה אותו להחלטה להמשיך ללמוד פסיכולוגיית ספורט. הוא עבר לארצות הברית ונרשם לתואר שני באוניברסיטת בריגהאם יאנג. "חשבתי לעצמי, אולי אצליח להשלים את ה - MA. עם ההצלחה עלה התיאבון והחלטתי להמשיך גם לדוקטורט." הוא מספר.

"בזמן הדוקטורט, כמו שקורה ללא מעט אנשים, נפגשתי באקראי עם תחום ניתוח ההתנהגות. אני אומר באקראי, אך אם אסתכל אחורה אני יכול לראות בדיעבד איך האופי הספציפי שלי התחבר להסבר המדעי של הדרך בה אנחנו כחברה משפיעים על תהליכי למידה של ערכים חיוביים, אך גם בעיות שונות בשדה החינוכי והארגוני. החלטתי ללמוד תואר שני ושלישי בתחום והשאר היסטוריה."

"דור ה - Y חייב להסתגל לשינויים במפת ההורות"

מדוע בכלל יש צורך "ללמד" הורים כיצד להיות הורים? פרופ' רולידר סבור שהדבר נעוץ בין היתר בנסיבות החיים של היום. "הורות דור ה - Y, עם הזמינות הכל כך נמוכה והתפרשות החינוך אל סבא וסבתא וצהרונים, מביאה להרבה רגשות אשמה אצל ההורים. היכולת שלהם לעמוד במצבים שחייבים להתמודד איתם היא מוגבלת, וכך נוצרות שגיאות. בתור מטפל, אני בא לתמוך בהם ולהראות להם את הדרך."

הוא מדגים מתוך סיטואציה שבוודאי מוכרת בכל משפחה: "התהליך שבו מלמדים ילדים קטנים להירדם בכוחות עצמם כולל שגרה קבועה, שבה ההורים אומרים לילה טוב ויוצאים מהחדר. הפרידה קשה לרוב הילדים וזה מיתרגם לבכי, הילד רוצה שייקחו אותו למיטת ההורים. באופן ביולוגי, הבכי הזה קשה מאוד להורה, ואז הוא פועל כדי להקל את הסבל שלו, לא של הילד. ההורים מנסים להקל על הילדים, אבל התזמון הוא אומלל. כשזה קורה, הילד רק מפתח יותר בעיות."

לדבריו, הרצון ללמוד כיצד להתנהל בצורה יעילה יותר עם ילדים מביא לא מעט צעירים לרצות להיות מטפלים ולבחור בלימודי מדעי ההתנהגות. "התסכול והדילמות שהם נתקלים בהן מעודדים צעירים לרצות ללמוד ולהבין יותר. אני רואה זאת אצל רבים מהסטודנטים שלי. אנחנו נפגשים לראשונה כשהם בין הגילים 21 - 24, וכשאני פוגש אותם שוב לאחר שלוש שנים הם אומרים לי שהשיעורים היו מעניינים, אבל בעיקר שהלימודים הפכו אותם להורים טובים יותר, שהלימודים נתנו להם כוח. אני חושב שלכניסה לתחום מדעי ההתנהגות יש יתרונות מקצועיים רבים, אך גם יתרונות אישיים, שכן ניתן לקחת את הכלים וליישם אותם על החיים עצמם."

"היום יותר מאי פעם, אפשר לראות כיצד גננות ומורים שואפים להבין יותר, כדי להגיע לאינטראקציה טובה יותר בתקופה כל כך קשה ומורכבת. כל מפת ההורות השתנתה, והדור של היום חייב להסתגל." הוא מוסיף.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• מיכל דליות: "כל אחד יכול להיות מורה, אך לא כל אחד יכול להיות מורה טוב"
• תואר או תעודה? עמנואל קוק, ממייסדי IBI השקעות על דרכים לפרוץ בשוק ההון
• שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר חושבת שלא צריך לחשוש מהצפת המקצוע
• עשירים בנפש, לאו דווקא בכיס: צפרא דוויק על השינויים בתחום העבודה הסוציאלית

לימודים וכלים אישיים: מה מטפלים באמת צריכים?

הוא מציין שעבור צעירים שמתעניינים בעולם הטיפול, לימודי מדעי ההתנהגות יכולים להוות התחלה נהדרת. "אם היו קיימים לימודי מדעי ההתנהגות כשאני הייתי צעיר, אולי לא הייתי עובר את כל המסלול שעברתי."

"בשלוש שנים של לימודים מקבלים ידע מעמיק יחסית על תחומים שונים, וכך יכולים לקבל החלטות ממוקדות יותר בהמשך. כשמגיעים אליי בימים פתוחים ומתקשים לקבל החלטה, אני שואל את המועמדים עם מי היו רוצים לעבוד, עם ילדים? עם קשישים? עם עובדים בארגונים? לימודי מדעי ההתנהגות הם הזדמנות לקבל את הבחירה הזו מתוך ידע."

הוא מוסיף ומציין שהתואר גם מהווה קרקע טובה ללימודי המשך ולתארים מתקדמים בתחומים שונים, כגון תואר שני בפסיכולוגיה, תואר שני בעבודה סוציאלית או תואר שני בלימודי משפחה. לדבריו, בשוק של היום, התואר השני הוא מצרך נחוץ ואפילו הכרחי. "תואר ראשון הוא דבר נפלא, אבל בתחום הטיפולי בשנת 2017, הוא לא מספיק. לכן יש צורך בלימודי המשך, בתואר שני או בקורסי התמחות. לימודי מדעי ההתנהגות מאפשרים להמשיך הלאה באופן ממוקד, לפי תחומי העניין."

ועבור מי שכבר יודעים שהם רוצים לעסוק בטיפול, הוא מפרט כמה כלים שחשובים כדי להיות מטפלים טובים במיוחד. " הדבר הכי חשוב הוא סקרנות, סקרנות, סקרנות. צריך לטפח סגולה לשאול שאלות, ולא לומר 'אני כבר יודע, כבר יש לי דעה'."

"גם אמפתיה לאנשים היא חובה. מטפלים צריכים להיות אנשים ללא דעה קדומה, שלא שופטים אלא מגיעים מנקודת מבט של הסתכלות חדה על המצב והתגייסות לתמוך. השילוב של יכולות מקצועיות ויכולת התמיכה הוא המפתח להצלחה טיפולית." הוא מוסיף.

"אתה יכול להיות איש מקצוע נפלא בכל הנוגע לתיאוריה, אבל אם לא תדע לגעת באנשים ולתמוך, כל הידע לא יעזור. אם תטפח את יכולות התמיכה תוכל להגיע למקצוע שבו הגילויים המדעיים מאפשרים לגעת באנשים, וזה שילוב מנצח בעיני."