הצעירים שמעודדים אחרים לעשות טוב וחולמים על חברה אכפתית ונדיבה יותר

קבוצת הצעירים שמעודדת עשייה חיובית ופועלת כדי ליצור חברה אכפתית יותר

מתי לאחרונה עשיתם מעשה טוב, אפילו מחווה חיובית קטנה? ייתכן שאפילו היום בבוקר, בדרך ללימודים או לעבודה. אך מתי בפעם האחרונה לקחתם את המעשה החיובי הזה והפכתם אותו לשרשרת, שעוברת הלאה מאדם לאדם? בעזרת העסק החברתי "Bkind" שייסדה לאחרונה קבוצת צעירים, הרעיון הזה הולך וקורם עור וגידים.

מקימי היוזמה הם קבוצת צעירים, ערן רוזן, אסף בר יוסף, דניאל הרלב, עידו פרנקל, יוגב קניג ודן ליבשוץ. חלקם סטודנטים או בוגרי אקדמיה טריים ולכולם רקע בעשייה חברתית, בהדרכה, בחינוך וביזמות. את העסק החברתי שלהם "BKind" (בעברית: היה אדיב), הקימו לדבריהם כדי לעודד עשיה חיובית, נדיבה ואכפתית בין אנשים. הם מעבירים הרצאות בקהילה ובמוסדות חינוך. כמו כן, הם יצרו כרטיס שדרכו ניתן להגביר את המודעות לעשיה חיוביות ולהתחיל באמצעותו שרשרת של מעשים טובים.

המקימים מתארים כי לאחר שגילו שהתרבות סביבנו מעודדת לעיתים ניתוק ואדישות, הם רצו ליצור מיזם שמעודד עשייה חיובית ואכפתית יותר בין אנשים. לדבריהם, לאחר שהבחינו בנטייה של מעשים טובים מסוימים להמשיך הלאה מאדם לאדם, החליטו ליצור כרטיס שאנשים יוכלו להעביר לאדם לאחר שעשו מעשה טוב וכך לעודד גם את האדם הזה לפעול למען אחרים ובתורו להעביר את הכרטיס. ייחודו של הכרטיס הוא שהוא מאפשר התחברות לרשת חברתית שמאפשרת לקרוא על מעשים טובים שנעשו דרכו, ולראות את "המסע" שעושה הכרטיס בחברה.

בתחילת הדרך שני החברים ערן ודן הבחינו כי קיימת יוזמה נוספת שפועלת גם היא לקידום מעשים טובים, בשם "עכשיו תורך". עם זאת, הם לא ראו בקבוצת החברים הזו פרויקט מתחרה והחליטו לשתף איתם כוחות ולפעול יחד. כך נולדה קבוצת היזמים שהקימו יחד עסק חברתי ששמו "Bkind". "הרעיונות לא היו דומים לגמרי אבל בסיס הערכים והמשימה המשותפת היו זהים וכך התחלנו בדרך משותפת ומאז אנחנו רק הולכים ומשתדרגים." הם אומרים.

אין חוקים לעשייה חיובית

"אנשים רבים שואלים אותנו: מה החוקים? מה זה מעשה טוב? אנחנו אומרים שאין חוקים." מתאר ערן, סטודנט לתואר שני במנהל עסקים בתכנית למנהיגות חברתית של קרן מנדל באוניברסיטת בן גוריון. "ברור לנו שלא צריך כרטיס כדי לעשות מעשים טובים, הוא רק כלי שמגביר עשייה חיובית. הכרטיס מאפשר לעקוב אחרי העשייה ולהיות חלק מקהילה שמוקירה אותה."

ערן אומר שמאז החלו את דרכם לפני כשנתיים, הגיעו אליהם מאות סיפורים על מעשים טובים שביצעו אנשים ברחבי הארץ. "לאחרונה שמעתי על שני שוטרים שעזרו לבחור שנתקע בדרך בירושלים, והם הסיעו אותו לתל אביב. בסוף הטרמפ השוטרים הביאו לו כרטיס והוא המשיך הלאה בדרכו. מאז הכרטיס המשיך לעבור הלאה בין אנשים."

במקרה אחר, קבוצת ילדים בבת ים הולידה עשייה שהתרחבה לבית ספר שלם. "קבוצת חברים בני 13 התחילו יחד שלוש עשרה שרשראות בבית הספר שלהם. עולם המעשים הטובים שלהם הוא שונה, למשל עזרה בשיעורי הבית או סיוע באימון הכדורגל. העשייה התפשטה והגיעה גם למורים."

לדבריו, הוא ושאר היזמים עוקבים בהתלהבות אחרי השרשראות שמתפתחות ועד היום, השרשרת הארוכה ביותר שתועדה היא של 11 מעשים טובים. "זה אתגר לא קטן. אנחנו יכולים לדעת רק על השרשראות שאנשים משתפים וכמובן שיש עוד רבות אחרות. גם בלי שמשתפים את המעשים ברשת החברתית, הכרטיס נמצא בכיס ומזכיר לעשות עוד מעשה טוב." הוא אומר.

הוא מתאר שלעיתים, יש מי שבוחרים להעביר את הכרטיס הלאה לא בעקבות מעשה שהם עצמם עשו, אלא כפרגון על מעשה שמישהו עשה עבורם, כשהרעיון מאחורי המחווה הוא להוקיר עשייה טובה וכך להגביר אותה. ביוזמה מאפשרים גם לתת את הכרטיסים במתנה לחברים וכך ערן מציין שראה מי שבוחרים לתת אותם כמתנה לשחרור או לסיום הלימודים, ואפילו נתקל במי שחילקו אותם לאורחים בחתונה שלהם וכך התחילו שרשראות רבות.

גולשים שקראו את זה אהבו גם:

• סטודנט יצא למסע רכיבה כדי לקדם את מאבקם של תושבי הצפון
• סטודנטים משתתפים ביוזמה מרגשת למען משפחות בעיר באר שבע
• הכירו את הסטודנטים לרפואה שלא מחכים עד לסוף התואר כדי להשפיע
• איך תיראה ישראל בשנת 2050? תנועת סטודנטים פועלת כדי שיהיה כאן טוב

הצעירים חוגגים את העשייה החיובית ושמים אותה באור הזרקורים

מעבר לחלוקת הכרטיסים ולהפעלת הרשת החברתית שמאפשרת מעקב אחרי העשייה, הוגי היוזמה גם מעבירים הרצאות במסגרות חינוך שונות, מבתי ספר יסודיים ועד מכללות ואוניברסיטאות. "אנחנו מדברי יחד על איך אפשר ליצור חברה שהיינו רוצים לחיות בה, חברה טובה ונדיבה יותר." מסביר ערן.

בתור סטודנט, ערן מעיד שבקמפוסים השונים, ניכרת מאוד רוח היזמות החברתית והעשייה הטובה, כשסטודנטים רבים מחליטים ליזום פרויקטים משלהם. "המשימה שלנו היא לבוא למוסד הלימוד, לשוחח עם הסטודנטים, להשאיר את הכרטיסים וכך לעזור להם ליצור עשייה משלהם."

"עד היום הגילים שראינו שהכי נרתמים הם הצעירים, בין 10 - 25." הוא ממשיך. "בגיל מבוגר יותר נתקלים לפעמים בציניות, בשאלות על למה צריך בכלל לשתף את העשייה החיובית. הדור החדש רוצה לחגוג את העשייה החיובית. חשוב לו לשתף אותה ולשים אותה באור הזרקורים. כך אנשים צעירים מצליחים 'להדביק' אחרים באווירה הזו."

בינתיים, החברים ממשיכים לפעול יחד למען המשימה וחושבים כל העת על כלים חדשים שכולים להגביר עשייה אכפתית בין אנשים. "הצוות שלנו כולל אנשי ניהול, חינוך וטכנולוגיה ונוצרה קבוצה שמאוד מחוברת לרעיון. כל אחד מביא את הזווית שלו. מבחינתנו, זו משימת חיים." אומר ערן. "אנחנו מאמינים שבכל אחד יש את גרעין הטוב. צריך רק להשקות אותו כדי שיפרוץ החוצה."

"יש אנשים שאומרים 'אין דרך לשנות, ככה זה בחברה שלנו', והצוות שלנו מאמין שלכולנו יש יכולת ליצור פה חברה אכפתית יותר. אני פועל כדי לשנות את צורת החשיבה הזו. כבר בזמן הקצר שאנחנו פועלים רואים את העשייה ואת השינוי. מבחינתנו, השמיים הם הגבול." הוא ממשיך.

"אני מאמין בטוב שבאדם וחושב שההתנהגות ודרך החיים שלנו מושפעת מהתרבות שעוטפת אותנו. זה יכול להיות חינוך, מדיה חברתית. לקחנו על עצמנו משימה, ליצור חברה אכפתית יותר דרך החינוך שלנו, ובהמשך נפתח כלים נוספים. ברור שזו דרך ארוכה. מחר לא נקום ונחיה באוטופיה, אבל צעד אחר צעד אנחנו מתקדמים לשם."