סטודנט גייס מיליוני שקלים לחקר הסרטן, ועכשיו רוכב למען תושבי הצפון

עם זוג אופניים, למען הצפון: סטודנט מפעיל פרויקט רכיבה כדי למנוע סגירת הוספיס בגליל

אחרי אלפי קילומטרים ועשרות מדינות, תום פלד מביט לאחור ויכול לראות את המסע האדיר שעבר. מה שהחל כמסע אופניים אישי כדי להתגבר על משבר שחווה עם מות אביו, הפך לפרויקט גדול שסחף אחריו רבים וגם הצליח לגייס מאות אלפי דולרים למען חוקרים ישראלים. עכשיו הוא מגייס את הפרויקט שהקים, Bike for the Fight, למען מטרה חדשה - הצלת ההוספיס היחיד באזור הצפון שעומד בפני סגירה. בדרך הוא חולם להעלות מודעות למען מאבקם של תושבי הצפון וגם לתת כוח לאחרים שמתמודדים עם קשיים ומשברים.

תום, היום סטודנט לתואר ראשון בתקשורת באוניברסיטה הפתוחה ובוגר לימודי ממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, מספר שרכיבה תמיד הייתה חלק משמעותי בחייו. "אופניים זה משהו שתמיד אהבתי, כבר מהילדות במושב כפר אחים. הייתי רוכב לבית הספר או בסופי השבוע, ובתור חייל משוחרר רכבתי את שביל ישראל, אבל הרכיבה אף פעם לא עברה את גבולות התחביב."

לאחר שאביו אובחן כחולה במחלת הסרטן כשהיה בן 15, החל לערוך מסעות ארוכים יותר. מותו של אביו אחרי שמונה שנות מאבק קשות דחף אותו לצאת למסע גדול ראשון. "כשאבי נפטר בחרתי ללכת לנקות קצת את הראש אחרי כמה חודשים קשים שעברתי, חיפשתי דרך מוצא. עקב החיבור שלי לאופניים בחרתי לצאת למסע רכיבה לבד באירופה כדי להוציא את עצמי מהתקופה הקשה." הוא מספר.

"בחרתי לטוס לברלין בצורה די אקראית, בלי תכנית מסודרת, בלי כסף, אפילו בלי אופניים או כרטיס טיסה חזרה, ודיי מהר יצאתי לדרך. בסופו של דבר רכבתי כ - 5,000 קילומטרים בשלושה חודשים ועברתי בשש מדינות. זה היה לא מאורגן, זרמתי עם המסלול לפי מה שקרה לי באותו היום, או אנשים שפגשתי בדרך."

תוך כדי המסע, תום מתאר שהחל לחוש כיצד הרכיבה משפיעה עליו לטובה. "ראיתי שהרכיבה מוציאה אותי מהבור שנכנסתי אליו. בכל השעות שלי לבד עם עצמי היה לי הרבה זמן לחשוב וכך החלטתי למנף את הרכיבה למען מטרה גדולה יותר, ולעשות זאת עם עוד אנשים."

אלפי קילומטרים ומיליוני דולרים לאורך המסע

בסופו של המסע חזר לארץ וגם התחיל ללמוד, ואט אט החל הרעיון להתגלגל. כך החל את דרכו פרויקט "Bike for the Fight" (אופניים למען המאבק, בתרגום חופשי). במשך תקופה של כתשעה חודשים מחזרתו לישראל הוא התחיל תהליך של גיוס תרומות, מציאת חסויות ויצירת קשרים עם אנשים כדי שיסייעו לו להגיע למטרה.

את הרכיבה החליט לרתום למען מטרה חשובה לו, חקר הסרטן. הוא התמקד בגיוס כספים עבור חקר המחלה וסיוע לחוקרים ישראלים להמשיך את המחקר שלהם בישראל. "גיליתי שבישראל בעיית המימון גדולה מאוד, חוקרים רבים עוברים לחו"ל אחרי שנים רבות של לימודים והשלמת דוקטורט, כי שם מציעים להם יותר. זה מצב בעיתי מאוד בעיני, רציתי לתת להם תמריץ להישאר כאן בארץ ולחקור."

הוא מספר שמטרה נוספת של הפרויקט היא השאיפה להעביר מסר חיובי לאחרים דרך הסיפור האישי שלו. "רציתי להראות לאנשים שניתן להפוך דבר קשה בחיים למשהו חיובי, שניתן להתגבר על הקושי."

כך, בקיץ 2012 ערך תום מסע חוצה ארצות הברית, מלוס אנג'לס לניו יורק לצורך גיוס תרומות. במהלך המסע עצר בקהילות יהודיות, בקמפוסים, במרכזי ספורט ובכל מקום שהיה מוכן לקבל את הפרויקט. שם סיפר את סיפורו בתקוה שיצליח גם לגייס כספים.

כל הצוות באותו זמן היה מורכב מסטודנטים, שלקחו בו חלק במקביל לתואר ולעבודה. הוא מודה שבמבט לאחור, הוא אפילו קצת מופתע שהצליחו לעמוד במשימה האדירה שהציבו לעצמם. "אני באמת לא מבין איך הצלחנו לעשות זאת. הייתי יכול לשבת בכיתה ולסכם שיעור ובמקביל לשלוח מייל לשגרירות ארצות הברית כדי לראות איך הם יוכלו לעזור לי להגיע לעוד קהילות. זה נעשה בכמות אנרגיה כל כך גדולה, עם אנשים עם כל כך הרבה מוטיבציה. הצלחנו אפילו לגייס תורמים פרטיים וחברות שתרמו, בהן גם מיקרוסופט שהתגייסה למעננו."

גם היקפו של המיזם הלך וגדל במהירות. "מרעיון קטן הפרויקט התפוצץ והפך לדבר מאוד גדול, שמפיץ את עצמו." הוא מסביר. "את המסע בשנת 2012 התחלנו ארבעה אנשים ובסופו של דבר הצטרפו אלינו יותר מ - 500 רוכבים, בלי שתכננו את זה אפילו. בסוף המסע, כשהגענו לטיימס סקוור בניו יורק, פגשו אותנו מאות אנשים חוגגים בקו הסיום, אפילו אימא שלי הגיעה בהפתעה לקילומטרים האחרונים."

בין השנים 2013 - 2014, ערך תום עוד שני מסעות רכיבה נוספים בארצות הברית, שעברו במדינות אחרות. במסעות הראשונים הצליחו לגייס יותר מ - 100,000 דולרים למען חקר הסרטן. לדבריו, עד היום גייס למעלה משני מיליון שקלים למען המטרה.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• אחרי מות אביה, סטודנטית פיתחה טכנולוגיה מהפכנית לגילוי סרטן
• הסטודנטים נלחמים על הגליל וקוראים לא לבטל תקציבים לאזור הצפון
• מה הביא סטודנט לעזוב הכל ולהתארח אצל עשרות משפחות בכל הארץ?
• בכוח האופניים: האם הסטודנטים האלה מצאו פתרון לבעיית החניה בקמפוס?
• סטודנטים יזמו פרויקט התנדבותי לקידום נוער בסיכון דרך רכיבה על אופניים

"המאבק בצפון נגע בי והצית בי משהו שדמם"

השנים עברו, תום וחבריו סיימו בינתיים את הלימודים וכך משנת 2014, בו נערך המסע האחרון, לא התקיימו כמעט פעילויות רכיבה וגיוס תרומות. "כולנו סיימנו ללמוד והגענו לנקודת החלטה בה צריך להכריע מה עושים הלאה. ידענו שצריך למצוא דרך להרוויח כסף מהיוזמה. בנקודה זו החלטתי שבשלב הזה זה לא פרויקט חיי ושמתי את המיזם 'בצד'".

אלא שאז, בלי שתכנן זאת, נקרתה בדרכו מטרה נוספת וחשובה ששינתה לגמרי את החלטתו. "לפני כחודש נתקלתי בסדרה של כתבות על מאבקם של תושבי הצפון. אשתי ואני נחשפנו לכתבות במקרה דרך האינטרנט. הנושא הזה ספציפית נגע בי, אני אפילו לא יכול להסביר למה. זה הצית בי משהו שקצת דמם בשנים האחרונות. החלטתי להשתמש בפלטפורמה שיצרתי כדי להעלות את המודעות למאבק בצפון."

"התחלתי להתייעץ עם אנשים מהאזור ורציתי להבין מהם מה המטרה שהכי קשה לגייס עבורה כספים. חיפשתי מטרה שקשה יותר להתחבר אליה, משהו שאנשים לא יחשבו עליו באופן אוטומטי. כך הפנו אותי להוספיס גליל עליון, שנמצא היום בסכנת סגירה מידית." תום מתאר כי ההוספיס פועל כבר כ - 25 שנים והוא היחיד שמשרת היום את תושבי הצפון. רוב העובדים במקום הם מתנדבים שמגיעים לבתיהם של החולים כדי להעניק להם טיפול.

כדי לנסות למנוע את סגירת המקום, הציב יעד גיוס של כ - 100,000 שקלים. לשם כך הוא ייצא ביום רביעי ה - 22 למרץ למסע אופניים מיוחד. הוא יצא מפסגת החרמון למסע בן שלושה ימים ו - 350 קילומטרים, שיקיף את כל הצפון ויסתיים באגמון החולה בטקס חגיגי.

לדבריו, הוא כבר הציב לעצמו את הצעד הבא אחרי סיום הרכיבה. "אני מתכנן לפגוש את שר הבריאות יעקב ליצמן ולהפגיש בינו לבין מנהל ההוספיס, כדי שהשר יכיר את הפעילות וימצא פתרון תקציבי לטווח הארוך, מעבר לתרומות. לא ייתכן שזו תהיה האפשרות היחידה של תושבי הצפון לקבל שירות מורכב כזה." הוא אומר.

ללא תקציב שיווק וכמעט ללא אמצעים, תום ממשיך לקדם את הפרויקט שלו בזמן הלימודים בסיוע של חברים וקרובים. הוא מדווח שכבר היום, עוד לפני יציאתו לדרך, הצליח לגייס כ - 10,000 שקלים. "למדתי מהפרויקט שאנשים רוצים לעשות טוב, רק צריך לדעת לכוון אותם ולהראות להם איך לעשות זאת."