נלחמים על הגליל: הסטודנטים קוראים לא לבטל את התקציב לאזור

נאבקים על העתיד בצפון: הסטודנטים יוצאים במחאה על ביטול התקציבים לגליל

הסטודנטים באזור הגליל מנהלים כבר זמן רב מחאה על נושאים כמו תעסוקה באזור, תחבורה ורמת השירותים. בחודשים האחרונים חלה תפנית משמעותית במאבק. לאחר שהממשלה העבירה החלטה לפיתוח כלכלי של הגליל, ולאחר שראשי הרשויות באזור הציגו תכנית מפורטת שגיבשו, הסטודנטים והתושבים באזור גילו לפני כחודשיים שהתקציב שהוקצה לאזור הוא אפס שקלים כלומר, לא יגיעו תקציבים לגליל כלל.

הסטודנטים במכללת תל חי מתארים שהתכנית שראשי הרשויות גיבשו במשך כשנתיים מפרטת את מנועי הצמיחה שיכולים לקדם את הגליל ולהציל אותו מהסיכון הממשי שהוא נמצא בו היום. לדבריהם, לא מעט שרים הגיעו לאזור והציגו הבטחות לתכניות גדולות שיתחוללו בגליל, אך בסופו של דבר הוחלט שלא יוקצו תקציבים כדי לממש את התכנית.

"יש פה מצב בעייתי, אנחנו כרגע לא יודעים מה יקרה עם הכספים שהובטחו," מסביר עידן רייף, רכז קשרי החוץ של אגודת הסטודנטים במכללת תל חי, שמסיים את לימודי העבודה הסוציאלית. "רק כשהתחלנו להפעיל לחץ הקימו ועדות בנושא, אבל הוועדות האלה באו למצוא תכנית חדשה כדי לפתור את המצב, כשלמעשה כבר קיימת תכנית שגיבשו ראשי המועצות."

"לכן, לאחרונה פתחנו תא מאבק של סטודנטים ודברים התחילו לזוז. אגודת הסטודנטים משתפת פעולה עם כמה תנועות חברתיות בגליל, ביניהן 'שינוי כיוון', 'הגיע זמן גליל', 'לב בגליל' ו - 'לא סופרים את הצפונים'. זה מאבק חסר תקדים. עד עכשיו כל אחד מהארגונים האלה פעל בנפרד ובפעם הראשונה הם פועלים יחד." הוא אומר.

"אנשים רוצים להישאר בגליל, אבל המצב לא מאפשר להם"

לדברי המוחים, לביטול התקציב יש השפעה מכריעה על עתידו של ציבור הסטודנטים בגליל. "בשנה שעברה ערכנו סקר ו - 75 אחוזים מהסטודנטים רוצים להישאר. חלקם נשארים לשנה אבל אז עוזבים. הסטודנטים מהווים מנוע צמיחה עיקרי של האזור אבל לא יכולים להישאר פה." מתאר עידן. "גם אני אישית מאוד רוצה להישאר אבל במרכז יש יותר מקומות עבודה, בכל שלוש השנים שלמדתי חיפשתי פה עבודה שתוכל לפתח אותי, ועדיין לא מצאתי."

עידן לא לבדו במצב הבעייתי הזה. "הגעתי לתל חי לפני ארבע שנים, כל חיי גרתי במרכז. התאהבתי במקום, הגעתי לכאן במקרה והתחלתי ללמוד פה, היה לי כאן גם עסק ובעזרת הוריי הצלחתי לרכוש פה דירה. הבנתי שפה אני רוצה לחיות כל חיי. הבעיה היא הפערים בתעסוקה. בפועל נשארים כאן פחות מ - 7% מהסטודנטים." מספר איתי רימר, סטודנט ללימודי פילוסופיה, קיימות ויישוב סכסוכים בתל חי. "רוב האנשים שאני מכיר במכללה רוצים להישאר ובסוף נשארים רק מעטים. אנשים מוכשרים מאוד שמסיימים את התואר ורוצים לעשות משהו עם החיים, אבל המצב לא משאיר להם אפשרויות כאן."

גם ליאת הלפרין, סטודנטית ללימודי עבודה סוציאלית, מסכימה שהמצב באזור מציב בעיות גדולות בפני הסטודנטים. "אני במקור מהוד השרון והגעתי לצפון כדי ללמוד. אני מאוד רוצה להישאר בגליל, מה שעוצר אותי זה המחסור בתעסוקה וגם נושא הבריאות. כמי שרואה את עצמה מקימה כאן משפחה בעתיד, זה מצב שהוא בלתי אפשרי."

ליאת אומרת שהיא אוהבת את החיים בצפון, חוץ מהבעיות האקוטיות הללו. "מהסיבה הזו נכנסתי לתפקיד של רכזת דיור באגודת הסטודנטים. אני רוצה לגור כאן, אני רוצה שתהיה לי פה דירה נאותה, שאוכל להיקשר לקהילה פה. אני רואה שהתושבים פה באמת רוצים שיקרה כאן שינוי. זה רצון שמשותף לכולם פה, גם לתושבים, גם לסטודנטים וגם לראשי המועצות."

לדברי הסטודנטים, נושא נוסף שהקיצוץ בתקציבים אמור להשפיע עליו הוא תחום הבריאות בגליל. "כסטודנט אני מכיר את השפע בשירתי הבריאות שקיים במרכז, זה לא הגיוני שכאן אין את הדברים האלה ואנשים נדרשים לנסוע שעות כדי לקבל טיפול רפואי." אומר עידן.

"כשאני מדבר עם חברים, כמי שעבר מהמרכז, אני רואה כמה החיים פה הם שלווים. מה שהזוי הוא שרמת הבריאות של התושבים כאן אמורה להיות גבוהה מאוד, ועדיין הפערים בתוחלת החיים בין המרכז לגליל הם שמונה שנים. אלה פערים שלא קיימים באף אזור אחר וזה בלתי נתפס." מוסיף איתי.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• האם קהילת הסטודנטים בקריית שמונה תחזיר את התעסוקה לצפון?
• במשרד התחבורה לא תקצבו אוטובוסים למכללה, הסטודנטים יצאו למאבק
• בוגרי פרויקט הסטודנטים בלוד מחליטים להישאר בקהילה, גם אחרי המלגה
• הסטודנטים במכללת תל חי התחילו במהפכת דיור והצליחו להוזיל את השכירות
• המדריכים הקליניים בשביתה, הסטודנטים שלא יכולים לסיים את התואר יצאו למאבק

משמיעים את צעקתם ומאמינים בכוח שלהם לשנות

כדי להבטיח שהתקציבים אכן יגיעו לגליל, התחילו הסטודנטים כאמור במאבק יחד עם תושבי האזור. בוגרת מכללת תל חי החלה בקמפיין ויראלי ברשתות החברתיות, שבו סטודנטים מצטלמים עם שלט ובו כתוב "רוצים להישאר בגליל". בימים האחרונים גם השתתפו ב'אתגר בובות הראווה'. "ערכנו את האתגר כדי להראות שהאנשים בגליל מחכים כאן קפואים עד לאישור התקציב." מסביר עידן.

ביום שלישי ה - 29 לנובמבר יציינו בכנסת את יום הגליל וועדות הכנסת צפויות לדון בתקציבים לאזור. לדברי הסטודנטים, בקרוב גם צפוי שר האוצר כחלון להודיע על קבלת התקציב לגליל או על דחייתו. "עדיין אין לנו אינדיקציה על המתרחש, אבל אנחנו מתכננים להגיע לכנסת ולהפגין נוכחות כדי לדאוג שהדברים יפעלו לטובת תושבי הצפון." הם אומרים, ומציינים כי שלחו בשבועות האחרונים מכתב לשר כחלון ובו הם מבקשים ממנו להתחשב בהם ולאשר את תכנית התקציב.

"אנחנו רוצים שיבינו את הצעקה שלנו ויעזרו לנו. כרגע המצב אולי נראה כמו גן עדן, אבל אם לא יטפלו בבעיות שצצות עכשיו יהיה מאוחר מדיי, יהיה לנו קשה מאוד לצאת מהבוץ." הם מוסיפים.

הסטודנטים, שכבר נאבקים לא מעט זמן על רמת החיים בגליל, מגלים אופטימיות ומאמינים שהפעם יתחולל השינוי המיוחל. "היו בעבר כל כך הרבה הבטחות. הפעם המצב שונה, במשך שנתיים ראשי הרשויות גיבשו תכנית שמקיפה תחומים רבים כמו אקדמיה, תעסוקה, תרבות, ותכננו הכל עד השקל האחרון. אני חושב שזה מה שיעזור לשנות את המצב." אומר עידן.

"אנחנו מאמינים בכוח שלנו כאזרחים, שאפשר לשנות פה דברים." מוסיפה ליאת לדבריו. "אנחנו מאמינים בממשלה שלנו, שאפשר לקבוע תקציב ושהוא יקרה. התקציב לא נעלם, יש כסף ויש תכנית, פקידים רבים באוצר ממליצים על התכנית הזו. התמיכה בתקציב הזה חוצה מגזרים, גילים ושכבות אוכלוסייה. כולם מסכימים שצריך לבצע את השינוי הזה. זו פעם ראשונה שכל כך הרבה מגזרים שונים במדינה מסכימים על מטרה משותפת אחת."

"המאבק הזה הוא לא של חבורת תושבים שנאבקת, אלא של אוכלוסייה שלמה שנלחמת על מקום המגורים שלה. אנחנו נאבקים על כך שהממשלה החליטה ועליה לעמוד בהבטחה שלה, אין סיבה לא לאשר את התקציב הזה." היא אומרת.

בינתיים, עד שידעו בבירור את מצב הדברים, הסטודנטים ממשיכים את המחאה. השבוע באקט מחאתי (וכמובן בהומור), הם העלו את אצבע הגליל למכירה באתר Ebay. המחיר? ארבעה דולרים, שהם כ - 15 שקלים. "התייאשנו מלחכות שהממשלה תשנה את המצב. המחיר ששמנו הוא חמישה עשר שקלים, אנחנו מרגישים שזה מה שאנחנו שווים עכשיו. אנחנו רק רוצים שמישהו יבוא וייקח אחריות על המצב ושלא נישאר בצד."