משלחת סטודנטים ישראלית הביאה מים וחשמל לכפר בטנזניה

20/11/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (3,958 צפיות)

רוב הסטודנטים מנצלים את החודשים שלפני תחילת השנה כדי לנוח מהלימודים ומהמבחנים ולצבור כוחות לשנה הבאה. עבור הסטודנטים של סניף אוניברסיטת תל-אביב בארגון "מהנדסים ללא גבולות", זאת הייתה הזדמנות מיוחדת לעשות מעשה טוב. הם הגיעו עד לכפר קטן באפריקה ובנו עבור התושבים תשתיות מים נקיים וחשמל, שיכולות לשפר את חייהם של אלפי אנשים. תפסנו לשיחה את הסטודנטים שחזרו לאחרונה לישראל.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


מצילים חיי אדם, בכוח הטכנולוגיה: איך סטודנטים הביאו מים נקיים וחשמל לכפר קטן בטנזניה?


בחופשת הסמסטר האחרונה, משלחת סטודנטים ישראלים הרחיקה עד לאפריקה כדי להתנדב. המשלחת, מטעם סניף אוניברסיטת תל-אביב של ארגון "מהנדסים ללא גבולות" הגיעה לטנזניה כדי לסייע לתושבי כפר מקומי לבנות תשתיות מים וחשמל, שיכולות ממש להציל חיים.


הארגון פועל בארץ תחת ארגון עולמי ללא מטרת רווח שבו מתנדבים סטודנטים מעשרות מדינות בעולם. הסטודנטים מגיעים ממקצועות שונים, כמו לימודי הנדסה, לימודי חינוך ולימודי כלכלה ועובדים ביחד במטרה לשפר את איכות החיים של קהילות מתפתחות ברחבי העולם, בעזרת הטכנולוגיה.


המיזם המרכזי של סניף אוניברסיטת תל-אביב הוא "פרויקט טנזניה", שבא להנגיש מים נקיים וחשמל לכפר מינג'ינגו בצפון המדינה. הסטודנטים מסבירים שבמי השתייה בכפר יש כמויות גבוהות של פלואוריד, מה שגורם לבעיות התפתחותיות ואפילו למוות אצל התושבים, ובעיקר הילדים.


לכן, בשלב הראשון, הם שמו לעצמם מטרה לבנות מנגנון שיוכל לטהר את המים כדי שיהיו ראויים לשתייה. לפני כשנתיים הגיעה לכפר משלחת של חמישה סטודנטים שהקימה תשתית לאיסוף של מי הגשם. הם בנו מערכת של מרזבים באורך של 168 מטרים מגגות בית הספר, חיברו אותם למערכת לסינון המים ולמיכלי אגירה. המערכת שאותה הקימו יחד עם התלמידים והמורים בבית הספר המקומי משמשת את אנשי הכפר עד היום לצרכי שתייה ובישול.


אמרי עצמון, יושב ראש סניף תל אביב של הארגון וסטודנט בשנה ג' ללימודי מדעי המדינה, מספר שבחודש האחרון הסטודנטים התמקדו במימוש שלב ב' של הפרויקט. בתחילת חודש אוקטובר הגיעו הסטודנטים אל הכפר כדי להסדיר את אספקת החשמל למרכז הרפואי של הקהילה, שבו תלויים חייהם של יותר מ - 3,000 אנשים. המערכת החדשה מתבססת על אנרגיה סולרית, והיא מאפשרת לתושבים להחזיק במרפאה מקרר לחיסונים, ציוד רפואי ותאורה הולמת.


עובדים היום, כדי לשפר את החיים בכפר בעתיד


את ההכנות התחילו עוד במהלך שנת הלימודים. "פעם בשבוע נפגשנו כל הצוות לתכנון ולעבודה. במשך שנה שלמה עבדנו על למידת צרכי הקהילה דרך טלפון ומיילים איתם. אפיינו את הצרכים הטכניים ולמדנו את הנושא של חשמל סולארי. גם הפקנו לקחים מהמשלחת הקודמת כדי לשפר ולהרחיב את מערכת המים, לשיווק את הפרויקט ולגייס כספים." הוא מסביר. "יצרנו קשרים עם גורמים כמו רופא המרפאה, מורים בבית הספר וארגונים מקומיים. נוצרו קשרים מדהימים עם אנשי המקום, ובסוף המשלחת ממש הרגשנו שיצרנו חברויות חדשות."


עדי מאירסון, סטודנטית בשנה ג' ללימודי הנדסה מכנית, לקחה גם היא חלק במשלחת. היא מספרת שזו אמנם לא ההתנדבות הראשונה שלה כסטודנטית, אבל שזו הפעם הראשונה בה השתתפה במשלחת לחו"ל. "העמותה פועלת לקידום איכות החיים של אוכלוסיות מתפתחות, זה תפס אותי מהרגע הראשון. חיפשתי משהו חדש ומעניין לעשות, שיכול לעזור לאחרים." היא מתארת.


"אחד הדגשים של הארגון הוא עבודה עם הקהילה, לכן אחת המטרות המרכזיות שלנו הייתה שהתושבים יבינו את החשיבות של המערכת, ויתחברו אליה כדי שיהיה להם הרצון לשמור עליה ולתחזק אותה בעתיד." היא מסבירה.


"בזמן המשלחת קמנו כמה שיותר מוקדם בבוקר כדי לנצל כמה שיותר את אור השמש, כל אחד עבד בצוות שלו עם המקומיים עד הצהריים, אחרי ארוחה שבה התעדכנו והתמודדנו עם בלת"מים, חזרנו לעבוד עד אור אחרון." מתארים הסטודנטים איך פעלו יחד עם תושבי הכפר כדי להבין איך יוכלו לעזור.


"כבר מהרגע הראשון, אנשי הכפר קיבלו אותנו בחום ובאהבה," אומרת עדי. "הם נתנו לנו הרבה מאוד כבוד ומאוד העריכו את המערכת שיצרנו עבורם. מערכת המים מאפשרת לילדים לשתות עכשיו מים נקיים בלי פלואור ומשפרת להם את איכות החיים. היה אפשר להרגיש את ההתרגשות שלהם וגם שלנו בטקס חניכת המערכות. הם העניקו לנו את פריטי הלבוש המסורתיים של שבט מאסיי לאות תודה וילדי בית הספר שרו לנו שיר."

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 


מעשה קטן שמשפיע על חיים של אלפים


גם אמרי וגם עדי מסכימים שההשתתפות במשלחת הייתה גם הזדמנות עבורם ליישם בפועל נושאים שלמדו בכיתה. "במהלך השנה למדתי על מכניקת זורמים ויישמתי במשלחת הרבה ידע תיאורטי, בתכנון הניסויים ובבדיקת מערכות המים. למדתי גם על מכניקת המוצקים, חומר שעזר לי לבצע חישובים, למשל לדעת האם הגג יכול לעמוד במשקל של המערכת, והאם עדיף אולי לבנות פרגולה במקום."


"אני מרגיש שהפרויקט נתן לכל אחד מהסטודנטים הזדמנות ליישם עקרונות שונים בהתנסות האמיתית בשטח." מוסיף אמרי את נקודת מבטו כסטודנט למדעי המדינה. "צברנו ניסיון בניהול, שיווק, גיוס כספים, עבודה עם קהילה ויחסי ציבור וגם התמודדנו עם רכש במדינה זרה."


השניים אומרים שאמנם ההתנדבות התקיימה רחוק מהבית, אבל שהם ממליצים בחום גם לסטודנטים אחרים להתנסות בפעילויות דומות. "לדעתי פרויקט כאלה נותנים ערך מוסף מאוד גדול. הרגשת הנתינה, והאפשרות ליישם את התיאוריות שלומדים באוניברסיטה עם קהילות שמאוד זקוקות לסיוע וכך להשפיע על חיים של אלפי אנשים, היא יקרת ערך." מסביר אמרי.


"המשלחת היא אחת מהחוויות המרגשות שחוויתי, היא לימדה אותי איך אפשר דרך מעשה קטן משהו גדול בהרבה, לדעתי זה שווה הכל." מסכמת עדי. "אמנם במהלך השנה לא היה לי פשוט לשלב את הפרויקט עם העבודה והלימודים, אבל זה היה שווה כל רגע. החיבוק של הילדים בזמן הפרידה, כשעזבנו את הכפר, אומר הכל. אני בטוחה שהחברים והכלים שרכשתי בחוויה הזאת ילוו אותי בדרך שלי בעתיד."