סטודנטים יזמו פרויקט שעוזר לפצועי צה"ל להתחיל את החיים מחדש ולגשת ללמוד

19/10/2016 מאת: אנאבל אדמסקי (3,470 צפיות)

לפני ארבע שנים נפצע זיו שילון על גבול עזה ואיבד את ידו. למרות הקושי הוא לא ויתר ובחר ללכת ללמוד. לפני כשנתיים הקימו הוא וחבריו פרויקט מיוחד שבא לעזור לצעירים אחרים שנפצעו בזמן השירות בצה"ל להגיע ללימודים ובדרך גם להתגבר על הטראומה ולהתחיל את החיים מחדש. שמענו ממנו על הדרך שעבר ועל יוזמת "שורשים" שפועלת במרכז הבינתחומי הרצליה.

המידע באתר הועיל ל89% מהגולשים.
 

עזרנו גם לך? דרג אותנו:


נפצעו בזמן השירות הצבאי, היום מנהלים יוזמה שעוזרת לפצועים אחרים להתחיל ללמוד


בקרוב מתחיל פרויקט "שורשים" במרכז הבינתחומי הרצליה את שנתו השנייה. את היוזמה הקימה קבוצה של סטודנטים, רובם מתכנית 'רבין' למנהיגות ומטרתה היא לקדם את אוכלוסיית פצועי צה"ל ולעזור להם להגיע ללימודים אקדמיים. חלק מהחברים נפצעו בעצמם במהלך שירות מבצעי ולכולם זיקה אישית לתחום.


ביניהם נמצא גם זיו שילון, שנפצע קשה בשנת 2012 כמ"פ בגבעתי על גבול רצועת עזה, אחרי שמטען שהיה סמוך לגדר התפוצץ. הוא איבד את אחת מידיו ונפגע גם בידו השנייה, אותה הצליחו הרופאים לחבר ולהציל. משם החל בתהליך שיקום ממושך וקשה. היום, זיו הוא סטודנט ללימודי משפטים וממשל ומסיים בקרוב את התואר.


זיו וחבריו הסטודנטים אור קומיסר, שילה יוגב וטל-יה פרג' החליטו ליזום את הפרויקט לאור החוויות האישיות שלהם ולאחר שנחשפו לעוד סיפורים של צעירים שהתמודדו עם קשיים אחרי הפציעה והתלבטו לגבי נושאים שונים, בהם גם לימודים. "הפרויקט צמח מצורך בסיסי שהאוכלוסייה האזרחית הרגילה לא מכירה, אבל מוכרת מאוד למי שנפצעו בפעילות מבצעית או שעברו טראומה. רצינו לתת מענה לשעות מתות ביום, בהן נוטים להיכנס למרה שחורה, ורק לעסוק בטראומה ובזיכרונות הלא נעימים." מתאר זיו. "כמ"פ שנפצע והיה כמעט שנה בבית החולים, הכרתי היטב את הצורך הזה."


הרעיון נרקם אחרי שיחה עם מירי אפל, שמנהלת את הספרייה במרכז הבינתחומי ושבנה נפצע בפיגוע דריסה במהלך מבצע צוק איתן. מכאן החלה קבוצת הסטודנטים לבנות יחד את התכנית, הכל בהתנדבות מלאה. בתחילת הדרך שאפו להביא שניים או שלושה צעירים ממחלקת השיקום להרצאת העשרה פעם בשבוע. אחרי זמן מה הבינו שיש צורך גדול בקרב הצעירים בכל מה שנוגע ללימודים אקדמיים והם החליטו להרחיב את היקף היוזמה שלהם.


זיו מסביר שכחלק מהתכנית, הצעירים זוכים ליחס שזהה לכל סטודנט אחר, הם מקבלים כרטיס סטודנט, נרשמים לקורסים שהם בוחרים וצריכים לעמוד בכל החובות במהלכם, כמו הגשה, מבחנים ונוכחות. הם גם זוכים לליווי של חונכים צמודים ושל המרכז למיומנויות למידה שפועל במוסד הלימוד, כדי להתאים את הלמידה לנקודות הקושי שלהם. דרך ההשתתפות הזו, הם יכולים בפעם הראשונה להתנתק מהשיקום הקשה ולהתקרב לחיים אזרחיים.


"היום אני יודע שהבחירה בלימודים עזרה לי להגיע לכל הדברים בחיי"


עבור צעירים שנפצעים במהלך השירות הצבאי, הבחירה ללכת ללמוד היא רק אחד מהאתגרים הרבים שהם צריכים לעמוד מולם בזמן השיקום. "צריך ממש להתחיל את החיים מחדש ביום שאחרי הפציעה," אומר זיו. "אלה אתגרים מעבר לאלה שיש לכל חייל משוחרר, שמתמודד עם לבטים על החיים כמו לאן לפנות, האם לעשות טיול או מה ללמוד. הלבטים האלה קיימים אצל כל משתחרר ועל אחת כמה וכמה מי שמסיימים שירות קרבי, עם כל החוויות שכרוכות בכך, אבל הפציעה משנה לגמרי את המצב. אתה משתחרר אדם אחר לגמרי ממה שנכנסת."


"אתה חושב לעצמך איך אתה מתחיל את הצעדים הראשונים בעולם שחדש לך לחלוטין וזה מאוד מלחיץ. הרבה פצועים משוחררים מעדיפים לברוח, לא לעשות כלום, או להתמקד רק בשיקום ולא מעבר לכך. חלקם מתמסרים לרחמים עצמיים. רבים מהם לא יודעים מה לעשות."


הוא מסביר שהחודשים הראשונים אחרי הפציעה הם החשובים ביותר לתהליך השיקום. "זה הזמן שבו צריך להשתחרר מהשלשלאות של להיות חייל פצוע ולהיכנס לשגרה חיובית. יש מי שלא עוברים את התהליך הזה ונתקעים, כשכל מה שמקיף אותם הוא תנאים שמגיעים להם, פיזיותרפיה, כאבים. הם נשארים במקום הזה זמן לא מבוטל ובסוף מחליטים לא לעשות כלום ואפילו נהיים לעתים נטל על המשפחה שלהם ועל החברה. רצינו להוציא אותם מהמעגל הזה כמה שיותר מהר, לעזור להם לעשות צעדים קטנים לעבר חיים נורמליים ולסייע להם לא לשקוע בטראומה."


זיו מתאר את תהליך השיקום שלו ומתאר כיצד בחר, למרות הקושי הגדול, להתחיל ללמוד דווקא ממש לאחר תחילת השיקום. "ידעתי שאני חייב שיקום אינטנסיבי ביד, אבל ידעתי גם שאני חייב להתחיל מיד ללמוד, לא משנה כמה זה קשה. הרגשתי שאני חייב לצאת מהעולם הזה, של בית חולים ושיקום, כי זה הרג אותי. אני לא בן אדם כזה. נרשמתי ללימודים כמה שיותר מהר, בלי לחשוב על ההשלכות."


"בדיעבד אני יכול לומר שזה לא היה קל. קשה ללמוד למבחנים ולהשתתף בשיעורים בלי לכתוב, כשאתה צריך להכתיב לאחרים, או ללקט חומרים אחרי השיעור. הייתי צריך לקחת משככי כאבים חזקים מאוד תוך כדי הלימודים ולעבור שלושה ניתוחים בשנת לימודים אחת. זה משבית אותך ומפר את השגרה. הייתי גם צריך להתמודד עם כל הדברים שכל סטודנט רגיל מתמודד איתם."


"היום אני יודע שעצם זה שהלכתי ללמוד עזר לי בחיים, סייע לי להתחתן, להקים משפחה. היום אני רץ מרתונים ובקרוב אשתתף בתחרות 'איירון מן'. הקמתי עסק וחברת סטארט אפ והיום אני מפיץ את הסיפור שלי מול בני נוער ומבוגרים בארץ וגם בעולם, וזה נותן לי המון סיפוק. אני לא בטוח שהייתי מגיע לכל הדברים האלה בלי הלימודים, זו אחת הבחירות החשובות שעשיתי." הוא משתף.

 

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

 


"היום הם מרגישים שהם יכולים לעשות הכל"


לאחרונה הסתיימה שנת הפעילות הראשונה של הפרויקט והתגובות החיוביות שהגיעו אל הסטודנטים שיזמו אותו הפתיעו וריגשו גם אותם. זיו מתאר שארבעה מבין המשתתפים הופכים השנה לסטודנטים מן המניין בבינתחומי ומתחילים את התואר הראשון בתחומים שונים כמו משפטים ומנהל עסקים.


"בשביל התגובות שלהם זה היה שווה את הכול. בשבילם זו פעם ראשונה שהם חוזרים לעצמם, שהם סומכים על עצמם. כשהם הגיעו, הם אמרו שאין סיכוי שיסיימו אפילו קורס אחד, אבל הם הגישו עבודות, עברו מבחנים והיום הם סטודנטים מן המניין עם ממוצע ציונים גבוה, הם סיימו בממוצע 84% הצלחה במבחנים. מה שהכי משמעותי בעיני זה שהם מרגישים שעכשיו הם יכולים לעשות הכל." הוא אומר.


בערב הסיכום של התכנית, שצוין באירוע רשמי ומרגש בו נכח גם הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, עלתה לדבריו אמירה חשובה מאוד. "מעבר לכך שהם עושים משהו עם הזמן שלהם וחלקם עכשיו ממש סטודנטים, הם הרגישו מסוגלות, שהנה הם יכולים. זה באמת שווה הכל. אלה חבר'ה שהגיעו ממקום שבו אין להם אופק וקיבלו כלים חיוביים להצלחה ומקום לשאוף אליו."


הסטודנטים מתכוונים להמשיך ולפתח את הפרויקט הלאה ומדווחים שהם פועלים ליצור שיתופי פעולה כדי לסייע לאוכלוסיות נוספות בעוד מוקדים. כבר בשנת הלימודים הקרובה הם מתכננים לפעול בעוד מספר מוסדות לימוד בארץ ובהחלט שואפים להמשיך לצמוח כדי להגיע ולתמוך בעוד צעירים.


זיו מסכם ואומר שמעבר לשינוי החיובי שהתחולל בחיים של הסטודנטים בתכנית, הוא מרגיש שהם גם בנו יחד קבוצה של חברים לחיים. "יצרנו קבוצה איכותית של חבר'ה, שנתנו כל כך הרבה למדינה שלהם והיום נאבקים יחד כדי להתחיל את החיים שלהם מחדש. אנחנו גאים בקבוצה שגיבשנו ואנחנו יודעים שנרוץ יחד קדימה עוד שנים רבות."