בדרך לחופה, ערכו את הצילומים במעונות הסטודנטים

מזל טוב! זוג סטודנטים עולים הכירו בארץ וערכו את צילומי החתונה במעונות

יוּנה ומרק גולדמן עלו כל אחד בנפרד לישראל כני נוער במסגרת פרויקט נעל"ה, שמסייע לצעירים שעולים ללא משפחתם. היא עלתה מרוסיה בשנת 2009 והוא מלטביה בשנת 2007. מאז הספיקו להכיר, להבין שדרכיהם הצטלבו כבר בעבר לפני שהגיעו לישראל, להפוך לזוג וגם ללמוד יחד באוניברסיטת חיפה. לפני כשבועיים גם עמדו מתחת לחופה ואת הצילומים לחתונה ערכו במעונות האוניברסיטה, שם הם גם גרים יחד.

השניים אומרים שכבר מגיל צעיר מאוד ידעו שהם רוצים לעלות לארץ. "גיליתי שאני יהודייה בגיל תשע, מאותו רגע נכנסתי לקהילה היהודית והתחלתי לעבוד בפרויקטים ובמחנות קיץ שם. מהר מאוד הבנתי שזה המקום בשבילי, גיליתי שיש לי מקום בעולם." מתארת יונה. שניהם מסכימים שההגעה לישראל הרגישה כמו להגיע הבייתה. "יש אנשים שאומרים לנו שיש לנו ברירה לחזור, אבל טוב לנו כאן ואנחנו בוחרים להישאר." אומר מרק.

מרק ויונה נפגשו זמן קצר לאחר העלייה לארץ, בקורס מדריכים של הסוכנות היהודית בשנת 2012. אבל למעשה, גילו שהם כבר נתקלו זה בזו בעבר בצירוף מקרים מעניין. "שנינו השתתפנו בפרויקט נעל"ה אבל לא הכרנו אז." מסבירה יונה. "מרק היה שנתיים מעליי בתכנית. באחד מהערבים שהתקיימו, הוא צילם תמונה של החברים באירוע ואני מופיעה ברקע. זה סוג של צירוף מקרים. היו אנשים רבים מסביב, הוא כבר השתחרר ואני רק התחלתי את השנה הראשונה בתכנית."

למרות שהכירו בקורס המדריכים, השניים מעידים שהקשר האמיתי ביניהם ניצת כשיונה החליטה להתחיל ללמוד. "אני התלבטתי הרבה מה ללמוד ואיפה. מרק ראה שאני מתלבטת וסיפר לי שהוא למד מסלול שאני חושבת עליו. התייעצנו המון ולבסוף בחרתי בלימודי סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. נפגשתי איתו והוא ממש כבש אותי."

הקשר צמח מהר מאוד ותוך שבועיים כבר הפכו השניים לזוג. "מרק הוא ג'נטלמן, הוא פשוט בא והציע לי. זה מאוד הפתיע אותי." אומרת יונה. מרק אומר: "זו לא הייתה המטרה שלי, להעביר אותה לחיפה. אבל זה קרה."

"המעונות הם כמו בית בשבילנו, כולנו שם משפחה"

היום, מרק מסיים את התואר השני בסוציולוגיה ארגונית יישומית ויונה נמצאת בסופם של לימודי הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה ומתחילה בקרוב תואר שני בגיאוגרפיה. "אני מתחילה תואר בתחום שונה ממה שמרק למד. אי אפשר כל כך הרבה סוציולוגיה במשפחה, עכשיו מתפצלים." היא צוחקת. השניים גם עובדים באותו מקום עבודה. "מרק הוא המנהל הישיר שלי וזה מסתדר מאוד יפה. אין תלונות, לא מצדנו ולא מצד הסובבים אותנו. כולם רואים את זה יפה והכל לטובה."

במסגרת הלימודים הם אפילו זכו ללמוד יחד בקורס משותף: שכנוע, תיאוריה ומחקר. "זה קורס ששנינו מאוד אהבנו. זה אחלה שיעור כדי לוודא שלא יהיו פערים בשכנוע בינינו," הם אומרים. למרות שיש אולי מי שיגידו שלבלות כל כך הרבה יחד יכול להיות קשה, השניים טוענים שזה אפילו עזר להם לבנות את הקשר.

"הכרנו לראשונה בקורס המדריכים וככה למדנו קודם כל איך לעבוד ביחד. בהנחיית קבוצות צריך הרבה תיאום בין המדריכים, חשוב להבין אחד את השני, להשלים מה יש לשני להגיד. זה נתן לנו 'פוש' מטורף לקשר."

"יצא לנו להנחות קבוצות ביחד, אנשים באו ושאלו אותנו איך אנחנו מצליחים להנחות יחד ולא מכניסים את הסכסוכים האישיים שלנו פנימה, אבל בסופו של דבר שנינו מסכימים שקודם כל יש לנו כלים שמקדמים את הקשר שלנו, ולא להיפך. זה גם ככה בלימודים. יש לנו הרבה ידע משותף, אבל אנחנו גם שונים האחד מהשנייה בגישה ובאנרגיה שלנו. יש לנו גם הרבה מה ללמוד זה מזו."

הצעת הנישואין לא אחרה לבוא. "ההצעה הייתה מול הים בערב, בזמן טיול ארוך שלנו יחד. לא הייתה קופסא לטבעת כדי שיונה לא תשים לב. זאת הייתה הצעה פשוטה אבל מרגשת, בלי דברים מיותרים." אומר מרק, שמעיד על עצמו שהוא לא הטיפוס הכי רומנטיקן. "שאלתי אותה אם היא תינשא לי, היא הסכימה אבל הציבה תנאי שנסכים באותו הרגע כמה ילדים יהיו לנו. היא אמרה שלושה ילדים וכלב." יונה מוסיפה: "מרק הציע ילד אחד, כדי שיהיה לו קל יותר להתמקח."

את ההתארגנות לקראת הערב הגדול השניים ביצעו במעונות ושם גם ערכו את צילומי החתונה שלהם. "אנחנו מכירים את כולם במעונות, כולנו משפחה. אנשים אמרו לנו שזה היום שלנו, שניקח מלון וניהנה אבל מבחינתנו זה ממש הבית שלנו, אנחנו מכירים את כולם ותמיד עוזרים אחד לשני אם חסר משהו. ביום עצמו המון חברים באו לברך אותנו, להרגיע. גם מנהלת המעונות ואם הבית הגיעו לחתונה. יש אנשים שמזמינים את השכנים שלהם, וככה גם אנחנו הזמנו את הסטודנטים והצוות במעונות."

לחתונה היה קונספט מיוחד, והוא מאה שנים מאז התקיימה החתונה היהודית האחרונה במשפחות שלהם. הם החליטו לערוך חתונה יהודית כשמוזיקה של כליזמרים מלווה אותם אל החופה. "זה התחבר גם לבחירה שלנו להצטלם במעונות, עם האנשים שאנחנו מכירים הכי טוב. זאת תחושה של פשטות, בלי יותר מדיי פאר. הכי טוב זה להרגיש בבית. לשנינו בית זה היה דבר שהיה מאוד חסר, חיפשנו את זה הרבה זמן." הם אומרים.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• ישראלי וסטודנטית שעלתה לארץ לבדה הכירו בקמפוס והתחתנו
• סטודנטים מתחתנים ועונים: האם באמת אפשר למצוא אהבה בלימודים?
• הסטודנטים בקהילה בלוד מתחתנים ומחליטים להישאר בעיר גם אחרי המלגה
• פרויקטים חברתיים חשובים צומחים בקמפוסים: מה עושים הסטודנטים למען הקהילה?

לעזור לאחרים ביום המיוחד: היוזמה החברתית שמאחורי החתונה

גם האירוע עצמו לא התקיים כחתונה רגילה, אלא הופק בעזרתו של פרויקט "מברוק", יוזמה של סטודנטים מחממת היזמות החברתית של המרכז הבינתחומי הרצליה. המיזם, שמטרתו להעלות את הסולידריות החברתית בארץ, עוזר כל חודש לזוג צעיר שידו אינה משגת לארגן את החתונה כך שלא ייכנסו לחובות ואפילו ייצאו עם חיסכון קטן לקראת העתיד המשותף. המנהל של יונה ומרק בעבודה סיפרו להם על הפרויקט, והשניים החליטו להצטרף.

"המשפחה שלנו לא כאן איתנו, ולא כל כך הכרנו את ההתנהלות. חששנו מאוד, לא ידענו איך מארגנים חתונה ועם מי מתייעצים. הצוות עזר לנו מאוד, אלה אנשים שפועלים בהתנדבות וביום יום עובדים בעבודות שונות. בהתחלה אולי הרגשנו לא נעים לבוא ולבקש מאחרים, אבל בסופו של דבר זאת הייתה עזרה גדולה והתרגשנו מאוד."

מלבד הענקת ייעוץ לזוג, בפרויקט גם מארגנים ספקים בהתנדבות או בהנחה משמעותית. "השמלה, האיפור ועיצוב השיער היו בהתנדבות מלאה. עד עכשיו אנשים לא מפסיקים לדבר איתנו על הערב. הכי ריגש אותנו שכל המלצרים באירוע פעלו בהתנדבות, באו עם חיוך, שמחו ורקדו עם כולם. בסוף האירוע באנו להודות להם, לדבר איתם ולחבק אותם והם גם נתנו לנו את כל הטיפים שקיבלו במהלך הערב." מספרת יונה.

עכשיו כשהם כבר נשואים, מרק ויונה אומרים שהם מתכוונים להמשיך בפרויקט 'מברוק' והפעם כמתנדבים, כדי לעזור גם לזוגות אחרים לארגן את הערב המיוחד שלהם. "לדעתנו זה מקום מדהים להיות בו עם אנשים, ברגע מיוחד כזה. אלה אנשים שלא חשבו שיוכלו לחוות אירוע כזה ופתאום מקבלים הרבה מעבר למה שציפו."

"אנחנו מסתכלים על כל מה שעבר עלינו, וחושבים לעצמנו למה שאנשים ירצו לעזור ככה ולתת מעצמם לטובת אחרים? לשנינו אין מילים לתאר את מה שאנחנו מרגישים. רק בישראל דברים כאלה הם אפשריים."