סטודנטים גייסו מפורסמים ואת הציבור בדרך לפיתוח תרופה לסיסטיק פיברוזיס

#SixtyFiveRoses: סטודנטים מפתחים תרופה למחלת הסיסטיק פיברוזיס

סיסטיק פיברוזיס (או CF) היא בין המחלות התורשתיות הקשות ביותר היום. היא משפיעה בעיקר על הריאות וגיל התמותה הממוצע ממנה הוא 40. החולים לוקחים בין חמישים לשמונים כדורים בכל יום, חלקם נדרשים גם לבצע השתלת ריאות. כבר עשרות שנים שמדענים מנסים למצוא תרופה למחלה אך ללא הצלחה. כעת, קבוצה של סטודנטים מהמכללה האקדמית תל חי הגיעה לרעיון פורץ דרך שיכול לתת תשובה לחולים.

הקבוצה, שכוללת עשרה סטודנטים וסטודנטיות למדעים, משתתפת בימים אלה בתחרות בשם iGEM, תחרות עולמית לאקדמאים בתחום ההנדסה הגנטית שמתקיימת פעם בשנה. שיאה של התחרות הוא אירוע שנערך בבוסטון שבארה"ב ובו הצוותים צריכים להרשים את השופטים ברעיונות שלהם. הקבוצות השונות בעולם חוקרים מגוון של נושאים, כמו למשל מחלת הסרטן או רגישות לגלוטן.

הסטודנטים בחרו במחלת ה - CF לאחר שעסקו בה במסגרת הלימודים והחליטו לנסות להתמודד עם האתגר. "מדובר לכאורה ברעיון מאוד פשוט, אבל כבר עברו שלושים שנה מאז שגילו את הגן שאחראי למחלה ועדיין לא הצליחו למצוא פתרון," אומר עודד יאיר מנוחין, סטודנט ללימודי ביוטכנולוגיה ואחד מחברי הקבוצה. "זאת הזדמנות להראות מה אנחנו באמת יכולים לעשות, ואנחנו צריכים להתמודד עם הרבה דברים חדשים."

טכנולוגיית העתיד שתמנע סיסטיק פיברוזיס?

התרופה שהסטודנטים מציגים פועלת על עיקרון שנקרא Gene editing. הם משתמשים בחיידקים כדי לשנע טכנולוגיה חדישה להנדסה גנטית. החיידקים נושאים את הטכנולוגיה, מכניסים אותה לתוך התאים של החולה וכך מתקנים את המוטציה שגורמת למחלה.

"בשנים האחרונות עובדים על תיקון המוטציה של סיסטיק פיברוזיס בתנאי מעבדה, אבל אי אפשר להכניס את זה לתוך גוף האדם. צריך למצוא איזה שהוא נשא שיכניס את זה לתוך התאים וזה מה שאנחנו מנסים לעשות." מסביר אלמוג אנג'ל, גם הוא סטודנט לביוטכנולוגיה ומשמש ראש הקבוצה.

"לקחנו טכנולוגיה חדשה להנדסה גנטית, שעכשיו היא השיא בעולם המדעים, הממציאים שלה הולכים לקבל בקרוב פרס נובל וכולם מדברים עליה. שילבנו אותה עם רעיון אחר שכבר עשו בו הרבה שימוש, של שימוש ברעלנים וחיידקים כדי להיכנס לתוך התאים. אלה שני דברים ידועים שעדיין לא שילבו ביניהם עד היום."

בעוד רוב הטיפול שניתן היום לחולים הוא טיפול תומך, הפיתוח של הסטודנטים נועד למנוע את המחלה. הם מקווים שהוא יעזור להתגבר בעתיד על המחלה הקשה ולערוך את ה - DNA כדי למנוע סיסטיק פיברוזיס בעוברים וגם לתקן את המצב באנשים שכבר מתמודדים איתה.

כדי להגיע לפיתוח שלהם, חברי הקבוצה עובדים קשה ומשקיעים שעות רבות במחקר במעבדה. הצוות שלהם מורכב מסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני שלומדים מגוון של מקצועות, למשל ביוטכנולוגיה ולימודי מדעי המזון.

אלמוג מתאר שלהוביל את הצוות הגדול הזה אל היעד זאת משימה מאתגרת, שהייתה כרוכה במאמץ משותף של כל החברים. "זה לא פשוט. הייתי צריך לשמור על אווירה טובה בקבוצה וגם להשיג את היעדים. מצד אחד אני סטודנט שיושב איתם ביחד בכיתות ולומד איתם למבחנים, ומצד שני כשאנחנו צריכים להגיע לידע אני צריך לתת את הפוש המתאים ולדאוג שהכל קורה כמו שצריך. למדתי איך לעשות את ההפרדה." כדי להצליח במשימה הוא נעזר בין היתר בסטודנט נוסף ללימודי כלכלה וניהול, שלימד אותו על ניהול קבוצות ונושאים כספיים.

גולשים שאהבו את זה קראו גם:

• האם סטודנטים ישראלים מצאו את התרופה למחלת הסרטן?
• פיתוח של סטודנטים להנדסה בא לעזור לעיוורים לקרוא בקלות
• מחאת המתמחים: סטודנטים נאבקים על שיפור מערכת הרפואה הישראלית
• תרופה לסרטן, מחקר חקלאי וגם גלידה: חייהם של בוגרי לימודי הנדסת ביוטכנולוגיה

גם הסלבס מתגייסים: קמפיין Sixty Five Roses

חלק מהפרויקט בו משתתפים הסטודנטים כולל גם מעורבות חברתית. במקביל למחקר במעבדה, הם גם עוזרים לגייס כספים למען ארגון הסיסטיק פיברוזיס הארצי והעולמי. "אחרי שיתוף פעולה שלנו עם הארגון, גילינו שיש סכנת סגירה לשתי מרפאות CF בארץ, עקב בעיות תקציב. ראינו לנכון לעזור ופתחנו בקמפיין," מתאר עודד.

הקמפיין שהתחילו נקרא Sixty Five Roses (שישים וחמישה ורדים) והוא חלק מפרויקט שפועל בכל העולם להעלאת מודעות למחלה. שם הקמפיין נובע ממקרה שהתרחש לפני כמה עשרות שנים, בו ילד בן ארבע ששמע את אמו מדברת בטלפון בבקשה לתמוך בקרנות מחקר למחלה (Cystic Fibrosis) שמע במקום "Sixty Five Roses". מאז הפך הביטוי למזוהה עם המחלה ומשתמשים בו ברחבי העולם.

הסטודנטים החליטו לפתוח קמפיין דומה בישראל והתחילו לפנות למפורסמים כדי שיתגייסו לסייע. ההתגייסות של הסלבס הדהימה אותם. "סיפרנו להם מי אנחנו והסברנו להם על המאבק שלנו. הם מאוד שמחו לעזור לנו, גם אני הופתעתי. לא ביקשנו כסף, רק תמונה, רק את החשיפה והתמיכה שלהם." אומר עודד.

כך החלו לפנות למפורסמים במגזרים מגוונים, מסטנדאפיסטים ושחקנים ועד לספורטאים ולפוליטיקאים. כל מפורסם הצטלם עם ורד אדום ותייג את ההאשטג - #SixtyFiveRoses כדי לשתף ולהפיץ הלאה את הפרויקט. בין העשרות שהצטרפו עד עכשיו נכללים עברי לידר, קובי אפללו, רון חולדאי והמדליסט האולימפי אורי ששון. הסטודנטים מדווחים שכמעט הצליחו להגיע ליעד שלהם, שהוא לגייס שישים וחמישה מפורסמים לפרויקט.

במקביל לקמפיין ברשתות החברתיות, הסטודנטים גם התנדבו לארגן את אירוע "ליל המדענים" שהתקיים בשבוע שעבר במוסדות אקדמיים בכל הארץ ובהם גם במכללת תל חי. האירוע כולל פעילויות לציבור הרחב שעוסקות כולן בעולם המדעים. "לאירוע הגיעו יותר מ - 3,000 אנשים מאזור הגליל. זה עזר לנו לקבל עוד הרבה חשיפה לקמפיין שלנו. הסתובבנו וצילמנו הרבה אנשים עם ורד והזמנו אותם לתייג את ההאשטג שלנו בפייסבוק." מתאר אלמוג.

לסטודנטים נותר עוד חודש עד לתחרות עצמה, והם מדווחים שהם ממשיכים לעבוד בכל הכוח במעבדה ונשארים בה כל יום עד שעות הערב המאוחרות. הם גם פתחו קמפיין בהד סטארט כדי לגייס עוד כ - 20,000 שקלים לטובת ציוד למעבדה, כדי שיוכלו להמשיך לחקור ולשפר את הפיתוח שלהם. "הגענו לכמה ממצאים אבל יש לנו עוד דרך ארוכה. אנחנו כמובן לא נצא עם תרופה מוכנה לשיווק אבל אנחנו רוצים להגיע להוכחת היתכנות ויש כבר התקדמות יפה." אומר אלמוג. "אנחנו מקווים מאוד שבעזרת התחרות נצליח להתקדם, התחרות הזאת היא פלטפורמה ליזמים בכל התחומים של ההנדסה הגנטית כמו רפואה, סביבה או מזון, עוברים שם הרבה משקיעים ולפעמים הם גם מחליטים לתמוך."

הצוות רשם פטנט זמני על הפיתוח ובעוד שנה מקווים שיוכלו להפוך אותו לפטנט מסודר ולרשום אותו כתרופה בארצות הברית. לשם כך, הם מחפשים משקיעים שיוכלו לעזור להם לקבל את סכומי הכסף הגדולים שדרושים בתהליך. הם גם מציינים שהם מתכוונים להמשיך לפתח את המוצר גם אחרי התחרות כדי למצוא את התרופה לסיסטיק פיברוזיס.

"אנחנו רוצים להמשיך את המחקר בגליל גם לאחר התחרות, אנחנו רוצים באמת לפתח את המערכת ודווקא במקום הזה, בגליל." אומר עודד. "אנחנו מרגישים זכות מאוד גדולה להשתתף בפרויקט הזה. אין הרבה סטודנטים למדעים שיכולים להגיד שהקימו כזה מיזם."